שלום

[Mr Bombastic1]

שלום

אני בן 16 וסובל מדיכאון,לא יודע מה לעשות עם זה. לחצים של גיל ההתבגרות פשוט ממוטטים אותי בלי רחמים.אחרי משברים קשים אני נשאר חזק ומרים את עצמי מחדש אחרי כול פעם,אבל איכשהו המשברים פשוט לא מפסיקים להגיע.כבר שנתיים אני בדיכאון בא וחולף,מתגבר תמיד על כול מכשול אך מרגיש שהמכשולים פשוט נמשכים אליי כמו מגנט אם הם לא מפסיקים להגיע. מתחילת שנה מידי כול כמה חודשים יש לי התקפים של כמה ימים של מועקות כבדות וקשות ביותר וחרדות עד כדי שאני מנוטרל למיטה,לא מצליח לזוז ורק מתפלל לשמיים שזה יעבור. אני בדרך כלל בן אדם מאוד שמח חברותי אוהב את החיים ,חשבתי שאחרי כיתת יא' הלחץ מבגרויות ,הבדידות החברתית,הדימוי העצמי הנמוך ביותר,הבעיות במערכת היחסים עם אבא,במשך השנה עם כול הקושי הייתי אופטימי שדבר יפתר לאט לאט,הבגרויות כבר כמעט נגמרות ודברים אחרים מסתדרים,אך קשיים אחרים פשוט לא מפסיקים להגיע . מרגיש תקוע , מועקה תמידית שפשוט מסרבת להגמר. עכשיו מתעסק מאוד בשאלת הזהות המינית,ובמבט אל העבר נזכר שגם בעבר שאלה זו הטרידה אותי מאוד. מפחד לאבד שיגיע רגע שאאבד תקווה וחוזק,ואשים קץ לחיי .יודע שיש לי המון למה לצפות והמון לעבור וזה רק תהליך התבגרות שאני צריך לעבור,אבל ישנם רגעים שזה פשוט קשה מנשוא. בעבר הייתי מטופל אצל פסיכולוג וגם אצל פסיכיאטר , אך הפגישות עם הפסיכולוג לא עודדו אותי כלל,ולפעמים ביאסו אותי עוד יותר. מה לעשות ? לאן לפנות ? להתחיל טיפול תרופתי ? לחכות שזה יעבור ? מה לחשוב .. אני יצליח להגיע לגיל 17 בשלום ? רק רוצה בריאות ושלווה נפשית , לא יותר . אשמח לעצות ועידוד לגבי תהליך ההתבגרות והזהות המינית , וגם ייעוץ בקשר לטיפולים פסיכולוגים ופסיכיאטרים . תודה.

 

[גרא.]

Mr Bombastic1,מה שעובר עליך עכשיו,קיים גם אצל

חבריך בני גילך,כל אחד בעוצמה יחודית לו.הכוונה מצבי רוח דכאוניים,קונפליקטים עם ההורים דימוי והערכה עצמית ירודים והתלבטות לגבי הזהות המינית שלך.נכון כי צרת רבים נחמת טיפשים,וזה לא עוזר לך במיוחד שדברים כאלה קורים גם אצל חבריך.אבל מכאן,חשוב לומר כי לעיתים שיחות נפש עמוקות עם חברה בני גילך על כל הנושאים האלה, השיתוף וההקשבה לאחרים,עוזרים,מקלים ובמידה מסויימת גם יכולים לחזק ולהקל על המצוקה.ממליץ לך במסר אישי על פסיכוטראפיסטית טוב המתמחה גם בבעיות של מגדר וזהות מינית,אם לגבי ייעוץ ו/או גם טיפול מתאים.טיפול תרופתי שאפשר להגיע אליו דרך פסיכיאטר,מכוון להחליש את עוצמת הסימפטומים הדכאוניים/חרדתיים,אבל לא נוגע בסבות לכך ולא מתמקד בשרשי הבעייה.לעיתים נהוג גם טיפול משולב תרופתי/פסיכולוגי לאו דווקא על ידי פסיכולוג.ויתכן שזה הכיוון שכדאי לך ללכת עליו.