שלום

שלום

אוקי, אז בהמלצת אנשי הצ´אט אתמול, הבנתי שעליי לשתף אתכם בבעיות הקיומיות שלי, אם ברצוני להיות בחברתכם (לא כולל דמי רישום ואבטלה). אז, למרות שאני לא מצחיק, אני מקווה שתקשיבו ותנסו לייעץ. לפני כשנה, קרה מקרה מסויים במשפחה שלי, שאני מעדיף לא לפרט עליו, ונזרקתי מהבית. הוחלט פה אחד שאני אצלהם בבית, לא אהיה. מבחינתי, אין לי הורים כרגע, וגם לא יהיו אף פעם. הם מתים עבורי. אני גר אצל דוד שלי. אני גר אצלו, כי אין לי מקום אחר לגור. אני שונא גם אותו למעשה. אבל לא מחרים אותו. הוא איש דתי, ואני ממש לא. הוא מנסה לכפות עלי להתנהג כמוהו, וכשיש חיכוכים ביננו, הוא אפילו משתמש באלימות (לא תמיד), ותמיד יש צעקות וויכוחים. היחסים ביננו לא משהו בכלל, כפי שהבנתם, אבל שוב, אין לי איפה לגור, ובכל זאת, הוא היחידי שהסכים לקבל אותי אליו. אני אובד עצות ממש, אני לא רוצה להמשיך לחיות ככה. חשבתי על ללכת למצוא עבודה רצינית, ופשוט לעבור לדירה קטנה משלי, אבל זה מלחיץ אותי לאללה. אני עולה השנה ליב´, ויהיו המון בגרויות השנה. מתי יהיה לי זמן ללמוד, מתי יהיה לי זמן לעצמי? מצד שני, אני לא מסוגל יותר לחיות בבית, ואני חייב איזה שינוי. אולי תייעצו לי, מה עלי לעשות? ברור שיש את האופציה של הצבא, להישאר כמה שיותר רחוק מהבית, אבל זה עוד רחוק.. יש עוד איזה שנה וחצי. מה אני אעשה עד אז?
 

אושר מ

New member
קודם כל - ברוך הבא../images/Emo24.gif

ואתה עוד אמרת לנו שאין לך בעיות אתמול? תתבייש לך. ובאשר לבעיה שלך... אכן בעיה רצינית. הדורשת את ההתייחסות הנאותה. שאני כרגע במצבי הנוכחי (חוסר שינה מזעזע) לא יכולה לספק. ע"כ תן לי לחשוב ולחזור
. ושוב ברוך הבא!!!
 

דן צ

New member
אני בדיוק עכשיו שומע בגלי צה"ל

על החור בשם עמיר שצריך להתחתן אבל היה צריך לסגור המון קצוות במשפחתו בטרם יתחתן , ועל זה הוא עשה סרט. עם אביו הוא לא מדבר כבר שנתיים , אביו ואימו התגרשו בצורה מכוערת ומאז הם לא נפגשו ואימו שוב התגרשה בפעם השנייה והוריה לא יודעים על זה , בקיצור סלט ענקי. הוא הצליח לסגור לדעתו את הקצוות והוריו נפגשו מתחת לחופתו. אני לא רוצה להטיף לך מוסר עד כמה ההורים חשובים במיוחד בגילך הצעיר שאתה צריך אותם היום ומחר ולעתיד בכלל, אין לך היכן לגור וגם המקום שבו אתה מתגורר כעת הוא לא אלטרנטיבה טובה מבחינתך. חשבת אולי להתעלות על עצמך לשים את כל משחקי הכבוד בצד וללכת לבית הוריך ולדפוק בדלת??ככה כמחווה של פיוס? תחשוב על זה
 
דן יקר

תודה על תשובתך... אני לא אתעלה על עצמי. זאת לא שאלה של כבוד עצמי. על מה שהם עשו לי, אני לא אסלח בחיים, כי הם שני אנשים חשוכי דעות, שלא מסוגלים לקבל את הבן שלהם כמו שהוא. גם אם רציתי, ואני לא, הם לא היו נותנים לי לחזור לבית שלהם, כי מבחינתם אני כתם שחור על המשפחה. כך, שהאפשרות של לחזור הביתה, ממש לא באה בחשבון.
 

Elain

New member
ראשית אני מסכימה עם דן ץ

אבל גם יודעת שלא תמיד ניתן לגשר על כל הסכסוכים, ויכול להיות שממקרה שלך לא מדובר בסתם עוד מרד נעורים, אלא סיבה ´אמיתית´. לעבוד כדי להחזיק דירה וגם ללמוד במקביל לא נראה לי ממש ריאלי... מה עם פנימיה צבאית?
 

דן צ

New member
הבנתי את המצב כבר בהודעה הראשונה

ולכן הצעתי עם כל הקושי שבכך [כי ההורים בכל זאת "הורים"] לעשות את הצעד המתבקש הזה.
 

De-Panther

New member
הוא מסביר לך שהם לא רוצים לקבל אותו

למרות שאני לא מבין למה יוסף אתה בכל זאת הבן שלהם
 
קודם כל, סחתן על הזריזות !!!

ולענינך: לא נשמע לי שהנך מוכן נפשית לאיזושהיא סולחה עם הוריך, ואיני מאמינה שאתה יכול לכפות את זה על עצמך או עליהם. חבל, אבל כנראה שהכעס עדיין מאוד טרי משני הצדדים. יש לי ניחוש מסוים מהי הבעיה, אך זה לא רלוונטי כרגע. אתה נמצא במצב בלתי אפשרי מבחינתך, אבל המצב הוא הרע במיעוטו. איני בטוחה שתוכל להתמודד עם פרנוס עצמי ועם לימודים בו זמנית. הדבר הדחוף ביותר הוא השכנת שלום בית אצל דודך, שמבינה שאתה חולק עליו בדברים רבים, אבל הוא, עם כל חסרונותיו ואופיו הלא מושלם - קיבל אותך לביתו ודואג למחייתך, ועל כן אתה חייב לו כבוד מסוים. כל עוד אתה תחת קורת גגו, עליך, עם כל הקושי שבזה, לכבד את חוקי הבית. לענינים פרקטים יותר: אתה תמיד יכול לפנות למשרד העבודה והרווחה ולהיחשב כמועמד לאימוץ/משפחה אומנת, למרות שהסיכויים קלושים, בגילך... ישנן עמותות רבות שעוסקות בילדים ובנוער (אל"י, לתת יד וכדומה) ולא הייתי שוללת פניה אליהם, למרות שאינך נמצא בסכנה פיזית לשלומך. מדובר פה בסכסוך משפחתי, וחוסר הסתדרות עם הדוד, שזהו דבר נורמלי לכל בן עשרה ממוצע הנמצא תחת סמכות הורית כלשהיא. פנימיות זה רעיון לא רע, וגם זה נעשה דרך לשכת סעד/רווחה מקומית. התהליך הוא לא קצר, ואיש אינו מבטיח לך שתוך שבוע תועבר לפנימיה. קח בחשבון שכל פתרון ממשלתי/ממסדי כמו שהציע הפנתר, כרוך בהרבה בירוקרטיה והרבה זמן. היות ועוד שנה וחצי אתה מתגייס, וזו תקופה לא קצרה, עצתי המיידית היא לרדת מהעץ, לנסות לחיות בדו-קיום כלשהו עם דודך ובני ביתו, עם כל הפשרות הכרוכות בכך. לא הייתי ממליצה לחפש בית אחר (אלא אם כן יש קרוב אחר שמוכן ויכול לעזור) כי בכל זאת משפחה זו משפחה. גם אם תמצא מקום אחר לישון בו, איני בטוחה שתרגיש בו נוח עד שלא תפתור את הכעס הגדול הזה שנמצא בפנים. וזה הדבר הכי דחוף, לדעתי.
 

שרוניק

New member
אתה בכלל חושב שיום אחד תסלח להוריך

או שהם יסלחו לך? מה קרה שם שאי אפשר לגשר עליו, עם כל השנאה הזאת שיש לך, אליהם וגם לדוד, שבעצם דואג לך ומטפל בך...
 

tsipi35

New member
ברומא תהיה רומאי

מכיר את המשפט? לדעתי עם כל הכאב וכל הצער ישנם דרכים להחזיר עטרה ליושנה ולחזור לחיק המשפחה בעזרת הסיוע המתאים והגורמים המתאימים, למרות שלא כל הדברים הרעים שעברת ישכחו, אבל אפשר יהיה לחיות בהרמוניה מסויימת - ככה לפחות אני מקווה. אבל בוא נעבור רגע לדודך שכרגע את גר בביתו. אתה צריך טיפה לכבד אותו יותר למרות שאתה לא כל כך מסכים עם דרך חייו. אתה זקוק לו יותר מאשר הוא זקוק לך והוא בסך הכל עושה לך טובה. לכן, תבליג, תספוג ותכבדהו בביתו. אם נניח לא מתאים לו שתעשה דברים מסויימים בשבת - אל תעשה אותם. אתה בחזקת אורח ואל תשכח את זה. בכל מקרה - אני מחזיקה לך אצבעות והלוואי שתצליח.
 

adidas^

New member
כמו קודמים וחכמים לפני

אמרו- גם אני חושבת שקודם כל באה המשפחה, ותמיד תזכור שכמה שהחיים עם הדוד שלך נראים לך בלתי אפשריים כרגע - לכולנו החיים עם מישהו קרוב לפעמים בלתי אפשריים. אבל אז תיזכר שמי שיאהב אותך תמיד הכי הרבה, גם אם הוא לא תמיד מראה את זה דוד שלך כי הוא המשפחה הכי קרובה שיש לך כרגע. לעבור לדירה בעצמך זה לא ממש ילך לך, קשה גם ללמוד וגם לעבוד, אבל אולי אם תקח כמה ימים לחשוב על כל המצב, תגיע למסקנה שהשד לא נורא כל כך, ואולי החיים עם הדוד כן אפשריים אפילו שאתה לא כל כך מאוהב בו. כל הזמן תשאיר בראש את המחשבה שכל זה קורה רק לזמן מוגבל מאד, ושנה עוברת צ´יק צ´אק. מקווה שעזרתי, אפילו אם במעט.
 

יעלגול

New member
יוסף

תשוה רצינית יש בית בת"א שנקרה בית השנטי, והוא מקבל ילדים/ נערים חסרי בית. נסה ליצור איתם קשר, ומי יודע, אולי הם יוכלו לעזור. וכבוגרת פנימיה ועוד ממשלתיתי אני יכולה להגיד רק דברים טובים. בזכות התיכון שלי יש לי היום בגרות ואלו היו השנתיים הכי טובות בחיים שלי עד היום יעל
 
כותבת לי קצת, ומקפיצה קלות

משום שהודעתה האחרונה של יעלגול חשובה מאוד מאוד . יוסף, לתשומת ליבך !!!
 
תודה לכם אנשים יקרים!!

במיוחד לדור, ויעלגול... דור נתן לי אתמול במסר את הטלפון שם, ודיברתי עם מישהי מאוד נחמדה שם. היא אמרה לי לבוא ביום ראשון לשיחה, ואני אבדוק את האפשרות. ותודה רבה לכל מי שניסה לעזור!
 
למעלה