שלום
מרגיש לי מוזר לכתוב פה. הרוב פה בנות או שזה בערך חצי חצי? אני שואלת כי היה לכם מפגש לא מזמן. אני בת 21. נראה לי שאולי אני א-מינית. ובכל זאת, כן רוצה להיות בקשר, זה בעייתי מאוד, כי זה אומר שאני צריכה לרצות\לספק את הצד שני ולעשות לפעמים דברים שלא רק לא נהנית מהם, פשוט נגעלת מהם ואז זה יגרום לי להרגיש ממש רע וזה לא מתאים לי. השאלה איך מתמודדים עם זה וחיים עם זה? האם רובכם במערכת יחסים או סינגל? האם אנשים א-מינים בטח נהנים פיזיולוגית ממין אבל נפשית זה לא מושך אותם? מה אם מגע וקרבה בכללי כן טוב להם אבל מין עצמו לא? ואם בחורים כן מושכים אותי אבל מין עצמו לא? אני מנסה להבין מה התסבוך אצלי. אבל עובדה שזה מפריע, זה מאוד לא מקובל בחברה ובקשרים.
מרגיש לי מוזר לכתוב פה. הרוב פה בנות או שזה בערך חצי חצי? אני שואלת כי היה לכם מפגש לא מזמן. אני בת 21. נראה לי שאולי אני א-מינית. ובכל זאת, כן רוצה להיות בקשר, זה בעייתי מאוד, כי זה אומר שאני צריכה לרצות\לספק את הצד שני ולעשות לפעמים דברים שלא רק לא נהנית מהם, פשוט נגעלת מהם ואז זה יגרום לי להרגיש ממש רע וזה לא מתאים לי. השאלה איך מתמודדים עם זה וחיים עם זה? האם רובכם במערכת יחסים או סינגל? האם אנשים א-מינים בטח נהנים פיזיולוגית ממין אבל נפשית זה לא מושך אותם? מה אם מגע וקרבה בכללי כן טוב להם אבל מין עצמו לא? ואם בחורים כן מושכים אותי אבל מין עצמו לא? אני מנסה להבין מה התסבוך אצלי. אבל עובדה שזה מפריע, זה מאוד לא מקובל בחברה ובקשרים.