שלום

[תפו ופוזה]

אני לא מבינה מה את רוצה לומר?

לא נתתי אקסיומות ולא חוקים הארתי צדדים שיתפתי ממקום אישי את ההחלטות יעשה כל אדם לבדו.

 

[אטי יעקובסון1]

רוצה לומר שיש הבדל עצום בין פער של 13 ל17

במיוחד כשמתקששים

 

[אור 4]

קצת צודקים

אני יודעת שהתשובה אמורה להיות "העיקר האהבה", אבל לצערי אני נאלצת להגיד שאהבה זה דבר מאד חשוב, אבל יש עוד דברים מלבדה. פערי הגיל האלה יכולים להיות מאד בעייתיים בהמשך. תחשבי טוב ותקראי שוב את תשובתה של תפו ופוזה

 

[נחום רוזנשיין]

אני לא אענה לשאלתך אבל....

אני רוצה להגיד משהו לגבי "העיקר האהבה". בתור רומנטיקן חסר תקנה שחווה כמה וכמה מערכות יחסים חזקות מאוד בחייו, ובתור אחד שמאמין שכל מה שאתה רוצה הוא אפשרי אם אתה מאמין בכל ליבך במה שאתה עושה, דווקא בתור אחד כזה - אני אגיד לך שזה פשוט לא נכון! אהבה לבדה לא מספיקה כדי להחזיק מערכת יחסים. וגם אם כן - זאת תהיה מערכת יחסים בעייתית ורצופת עליות וירידות קיצוניים.

 

[תפו ופוזה]

נכון.

 

[אטי יעקובסון1]

לא בריא לא טוב ולא מתאים

תחשבי עליך,המעגלים החברתיים שלך ניסיון החיים שלך מה יש לך לעשות עם בחור בן 37 ? יש לי ילדים בפער גילאים כאלה ויש פער עצום בתחומי העניין והחיים שלהם בין ביתי הבכורה לבני הצעיר כ16 שנים מפרידות בינהם . תחשבי עלי ,גם ב"גילי המתקשש "63כשאני חושבת איך היו נראים חיי לוא היה לי היום בעל בן זוג בן 80, לא רואה אותי שם .....החיים שלי היו נראים אחרת .פער עצום בכל תקופות החיים וכדאי להימנע מכך .

 

[קסם יונת שלום]

היי..

אני במצב דומה לשלך.. בת 26 וחבר שלי בן 39, אימי במיוחד "|עושה לי את המוות" אבל באופן כללי וכביכול הגיל זה לא ה"חיסרון" היחידי שהיא מוצאת בו. רציתי רק לכתוב לך הודעת הזדהות.

 

[world gone wrong]

אותן שאלות, אותן תשובות

אחת לכמה זמן מישהו שואל שאלה כזו, ונותן הזדמנות לאנשים לקשקש את שטויותיהם השטחיות: לא, את חייבת להיפרד ממנו, זה לא ילך, יש בעיה עם פער גילאים, אנשים בני גילאים שונים לא מסתדרים (ויש הבדל בין פער של 14.4999 שנים ו-14.5 שנים - זה שונה לגמרי), ועובדה שדודה של הנכדה של הסבתא של אחייניתי (אה, זו בעצם אני, לא חשוב) יצאה פעם עם גבר מבוגר ממנה ב-10 שנים, ואחרי כמה זמן הוא אמר לה "יא פקאצה מגעילה" ונתן לה כאפה, וגם שמעתי מחברה של אחות של מישהי שדיברה בתוכנית ברדיו שמשהו כזה קרה גם לחברה של אחות של מישהי שהיא שמעה בתוכנית ברדיו, וזה מוכיח באופן ברור שבכל קשר בין אנשים עם פער גילאים הגבר תמיד מקלל ומרביץ, ולכן הקשר לא מתאים, ואת צריכה לשמוע בקול משפחתך. אה, וגם ברור שעוד כמה שנים הוא יהיה חטייר מחובר לקטטר על כסא נדנדה ואת תרצי לקרוע את העולם בשיא נשיותך, ויש גם סטטיסטיקה שאומרת שמתוך חמישה זוגות שהיכרתי, בארבעה הגבר והאישה בערך בני אותו גיל. ומכאן המסקנה. אבל יש גם כמה בעלי הבנה בסיסית, שאומרים את הדבר הנכון באופן מוחלט והמאוד ברור: שום נתון כזה אינו אומר כלום "בפני עצמו", ולכן אין מה להתייחס לנתון כזה במנותק מההקשר שלכם. תמיד יש דוגמאות לכאן וגם לכאן, והכל תלוי בנסיבות הספציפיות. אי-אפשר לדעת אם אתם מתאימים או לא על סמך הגיל מבלי להכיר אתכם ואת מה שביניכם. אם בני משפחתך מדברים בסגנון הפסקה הקודמת, כלומר בסתם הכללות נבובות ומטומטמות - התעלמי מהם ומשטויותיהם. (וזה, מהמעט שכתבת, נשמע המצב - "לא מתאימים בגיל" זה קשקוש ריק.) אם הם, או אחרים, מתייחסים לדברים בהקשרם באופן ענייני, מתוך היכרות איתך ואיתו ומתוך שיפוט נכון של המצב, כדאי לקחת את דבריהם בחשבון.

 

[מתקמבקת]

כאחת שהיתה בקשר עם פער גילאים גדול

הוא היה מבוגר ממני ב11 שנה. בגלל שאני לא חושבת שמאותו קשר ניתן להסיק אז אסייג את תשובתי. קודם כל, תעשי מה שבראש שלך. את בת 22, את ילדה גדולה, קחי אחריות על החיים שלך ותחליטי לבד מה מתאים לך ומה לא. כשאני בזמנו התחלתי את הקשר ההוא אבא שלי לא היה מרוצה אבל אמר לי שאלו החיים שלי ואם טוב לי הוא מפרגן. ויודעת מה? גם אם לא היה מפרגן הייתי ממשיכה את הקשר ההוא. אותו קשר במקרה שלי נדון לכשלון מראש. הבחור היה ילדותי ופשוט לא התבגר. חי באיזשהו סרט של לכבוש את הבחורה הכוסית שלא הסתכלה עליו כשהיה צעיר כי היה חנון. (ולא, אני לא מעידה פה על עצמי) מצד שני ראיתי לא מעט קשרים כאלה עם פערים גדולים אף יותר מצליחים ומשגשגים. ולסיום, גם אם בדיעבד יתברר לך שזו טעות, מטעויות לומדים.

 

[אחד העצובים בעיר]

האהבה צודקת.

 

[אני רק שאלה4]

...

לי יש קשר (כבר שנתיים וחצי), עם גבר שמבוגר ממני ב-25 שנים. ואף פעם (!!!!) לא הייתי כל כך מאושרת, מתפתחת, שלמה. הוא שיחרר את האישה שבי, הגביר את האסרטיביות, הביטחון והאמונה העצמית שלי. ואני אוהבת אותו כל כך שבצחוק (אבל בשיא הרצינות!!!) אני אומרת לו שאני מוכנה להיות הפיליפינית שלו בבוא הזמן. למה? כי אהבה זה דבר שאפשר לתחזק, להגביר ולהעצים - אם מתעקשים תמיד להאיר את הצדדים היפים של בן הזוג ולסלוח על שגיאות ומצבי רוח (או אפילו לנטרל את מצבי הרוח הקודרים בטרם יעכירו את האווירה - ואפשר אם רוצים, צריך רק לבחור להתייחס בהבנה ולעיתים בהומור לעקיצות שנובעות ממרה שחורה והן פשוט מתפוגגות). ולכן - אם הוא יצטרך את העזרה שלי, אני אראה את האפשרות לגמול לו על כל הטוב שנתן לי כזכות גדולה. אם אתה אוהב באמת, אתה לא רואה רק את מה שטוב לך - אלא באמת באמת רוצה לדאוג, לפנק ולתת לזה שאיתך. ואתה גם מכין את עצמך לאפשרות שהאהוב יזדקק לך ובודק מול עצמך אם אתה מודע לכל ההשלכות ועדיין - "הולך על זה". ושני דברים לסיום: במסגרת עבודתי אני נתקלת באנשים צעירים - בני 45-60 - משותקים, חולי סרטן או פרקינסון, פגועי תאונות, לאחר אירוע מוחי. ולעומת זאת - בני 90 ואפילו 100+ - צלולים, עצמאיים בהליכה או נעזרים במקל, מלאי חוש הומור ויחסית בריאים. אף פעם אי אפשר לדעת... אולי הוא יהיה זה שיטפל בי בסוף? אני לא אומרת שזה תמיד מצליח. אבל הנישואים שלי כשלו למרות שהיה ביננו פער של 3 שנים בלבד. ולעומת זאת, בקשר הנוכחי - יש לי הרבה פחות ספקות ואני מרגישה שהוא נכון לי ועונה לצרכים שלי בכל כך הרבה מימדים. אז אני מסתכלת קדימה ורואה את הסיכונים ומישירה אליהם מבט בנחישות - הוא פשוט שווה את זה!!!

 

[הiפה ש22נות]

מאמי,לאהבה אין גיל אז תלחמי

על האהבה הזאת אם את באמת מרגישה שאת מוכנה להילחם בעד האהבה הזאת

 

[מסטולה ממים]

קראתי את כל התגובות ו..

החלטתי ללכת לפי הלב...וכרגע הלב אומר להיות איתו, אני הגעתי למסקנה שההורים לא סתם מתנגדים אבל מצד שני זה חיים שלי וזאת החלטה שלי ,וכל אחד יכול לייעץ לי,אבל לא לקבוע לי. וזהו... תודה רבה רבה רבה על התגובות , הפנמתי ולקחתי לתשומת ליבי כל תגובה