לפי דעתי, הוא רק מנסה להשיג תשומת
לב, אפילו אם זה נראה לך בדרך שלילית. בטח שהוא מתמרד, התינוק הקטן כבר נמצא רבה זמן, והוא יותר פעיל, צריך להתחשב בו, והוא צריך להתמרד! אין לך מה להרגיש אשמה אם את מתרגזת, את לא קדושה! ואת לא צריכה להתנהג כמו קדושה! את אמא, ואמהות לפעמים מתרגזות וכועסות. מה לעשות, גם הילדים לא קדושים. הם ילדים (איזה מזל!). נסי ליצור פעילות חיובית שאת עושה עם בנך, כמו טיול רק איתו, משחק שאת משחקת רק איתו, אולי האב יכול לקחת את הגדול מידי פעם לפעילות של "גדולים" ולא של "תינוקות" כך שירגיש בוגר וגדול וימצא את מקומו כבכור בבית. כשהקטן יגדל הוא יפנה את הריבים אליו...אל תחששי! זה יגיע! יחסי אחים הם משהו מאוד דינמי, תאמיני לי, יש לי 5 ילדים, לפעמים הם נורא חמודים ביחד משחקים יפה ולפעמים רבים, מתמרדים, צועקים, בוכים והשמחה רבה. אז מה? זה חלק מהחיים וחלק מהעניין שנקרא "לגדול ולתפוס מקום בעולם". עכשיו, הדבר החשוב ביותר הוא: ילדים במשפחה תופסים תפקיד: "החכם" "היפה" , "החרוץ", "הבכיין", אל תתני לו לתפוס את תפקיד ה"מרדן", מצאי את הכישורים היפים שלו, את התכונות הנהדרות שלו, עודדי, שבחי, שימצא דימוי עצמי טוב ומבוסס היטב.