שלום

[רונה125]

שלום

שלום לכולן, זוהי פעם ראשונה שלי כאן ויש לי כמה שאלות...אשמח אם תוכלו לעזור. לפני כחודשיים גילו כי יש לי אנדומטריוזיס, לפני כשבוע עברתי לפרסקופיה-ואכן נמצאתי "אנדומטית" כשירה... (2 סיצטות בשחלה, הידבקויות ומוקדים אחרים שנוקו). אני לגמרי בורה (עדין) בתופעה\מחלה. רציתי לדעת אם לדעתכן הטיפול היעיל ביותר הוא לקיחת גלולות (כפי שהרופא החביב שלי ממליץ) או שמא יש אפשרויות אחרות למניעת היווצרות נוספת של כל התופעות-כמובן שבכל מקרה יש סיכוי ש"העינינים" יחזרו שם, אך מה הדרך הטובה ביותר למניעה? האמת היא שאני ממש היתי מעדיפה להמנע מגלולות גם ככה לפני שגיליתי שיש לי אנדו'- כבר שנים שלא לקחתי גלולות כי זה נראה לי הדבר הרחוק ביותר מטבעי. ועוד אלף סיבות אחרות שגלולות בעיתיות לדעתי(בשבילי). כמו כן היו לי כל מיני תופעות של כאבי בטן ונפיחות נוראית בבטן- האם הנפיחות יורדת לאחר הניתוח? או שזו כלל לא תופעה מוכרת? והם יש קשר בין המזון שאנו מכניסות לגופנו (כידוע לי האנדו' מתרחש בעיקר, אם לא רק, אצל נשים מערביות) לבין התופעה או לעוצמתה? האם לא עדיף לדוגמא לאכול מזון אורגני (כזה שאין בו מיני ריסוסים וכימיקליים שמציפים את כל תעשיית המזון בארץ: בעיקר פרות ירקות בשר גבינות....בעצם הכל...) כידוע לנו מפציצים את הפרות בהורמונים שיתנו יותר חלב ויגדלו "מהר" יותר ובעצם זה מה שאנחנו אוכלים סופו של דבר- אם אנדו' קשור לפעילות יתר של הורמונים - לא עדיף להמנע מהורמונים חיצוניים נוספים? טוב האמת שיש לי עוד מלא שאלות...אך זה לעת עתה תודה רבה! ושבת שלום.

 

[זואילי]

הי רונה ../images/Emo140.gif

ברוכה הבאה לבית האנדואיות. היכן עברת את הניתוח? מי הרופא המאבחן? לדעתי הטיפול היעיל ביותר הוא דיכוי. ופה יש כמה וכמה דרכים החל מגלולות ברצף, זריקות, ועד הריון. לכל אחת מתאים משהו אחר. אבל המילה טיפול היא טריקית. כי הרי כל "טיפול" הוא

רק כדי להקל על הסימפטומים ולשמור על האנדו על אש קטנה. אז אם רופאך חושב שגלולות יתאימו לך כדיכוי - זו החלטה שלך לקבל. אם הייתה תרופת פלא, אז לא היינו "מבלות" כאן יותר מדי. אם תחליטי כי את מעדיפה להימנע מדיכוי, אז עלייך להבין שיש לזה מחיר וכל עוד תקבלי ווסתות כל חודש אז העניינים יחזרו/יגדלו/ישגשגו - יו ניים איט. לחלקינו יש "כרסונית" תמידית, וזה כנראה חלק מהעניין. אפשר לחיות איתה ואפשר גם "לעצב" אותה בפילאטיס (אצלי רק זה עבד משאר ההתעמלויות למיניהן). אם יש עוד דרכים להשטחת הבטן גם אני אשמח לשמוע. הנפיחות שלאחר הניתוח מוכרת ועם הזמן יורדת עד לגודל הכרסונית הבסיסית של כל אחת. כמובן שזה מאוד אינדיבידואלי תוך כמה זמן תרד הנפיחות של אחרי הניתוח. את מוזמנת לקרוא בנבכי הפורום ולגלות שלל תופעות שחלק גדול מהן לא נכנסו עדיין ל"ספרים". אבל כל תופעה בין אם הזויה והכי "לא קשורה" - הכל הולך במחלה הזאת. מזון ועוד שלל גורמים יעלו לך בגוגל. תזונה בריאה בין אם היא אורגנית או לא - זה תמיד מבורך. עם ההקשבה לגוף, כל אחת יודעת מה נכון או לא נכון בשבילה מבחינת מזון. זה לא נכון שאנדו קשור דווקא לפעילות יתר של הורמונים. פעילות רגילה לחלוטין של הורמונים מדי חודש במחזור עושה את העבודה יופי לאנדו. כל עוד ההורמונים פועלים כהרגלם או בגירוי יתר בזמן טיפולי פריון - האנדו שמח. לפעמים יותר ולפעמים פחות. זו בדיוק הסיבה מדוע רצוי לדכא את הפעילות ההורמונלית, ואת זה עושים בדרכים שכבר הזכרתי למעלה. וזו הדרך הכי טובה למנוע מהמחלה לשגשג. ממליצה לך לקרוא פה כל קישור וכל דף, יש פה עושר של אינפורמציה שמגיע כולו רק מנסיונן של כל אחת מאיתנו. תרגישי טוב והחלמה מהירה

 

[רונה125]

תודה רבה-זואילי

אני מאוד מודה לך על התגובה-עשיתי ע"פ הצעתך ומשמונה בבוקר קראתי כמעט את כל הכתוב בפורום. איזה מזל שיש מקום כזה! כ"כ חשוב לדעת (ולהרגיש) שיש עוד כמוך בעולם...שמבינים ללבך (וכאבייך)בצורה זו או אחרת. האמת שהריון זו לא אופציה מבחינתי כרגע, אני בת 25, ולא ב"מקום הזה"- עדין. ולכן לצערי כנראה שאקח גלולות ברצף. דווד סוריאנו הוא הרופא המטפל שלי ואצלו גם נותחתי באסותה פ"ת -אליו הגעתי לאחר חודשיים אומללים (ששבועיים מתוכם חשבתי שיש לי סרטן...הרופא המשפחתי מקופ"הח לא חסך לי את חוסר ידיעתו בנושא האנדו' וע"פ בדיקות ה-ca125 הבהיל אותי בדעותייו הלא נבונות) הגעתי בכלל לבדיקה גניקולוגית משום שהיה לי דימום כבד ולא מוסבר במשך שבועיים (וכשהבנתי שאין סיכוי שזו הווסת) ופניתי לבדיקות דם וu.s. גילו לי 2 ציסטות ומשם כבר הדברים התגלגלו. ביום שני-עוד לא שבוע- סוריאנו ניתח אותי בלפרוסקופיה. בתקווה כי כאבי הבטן, הניפיחויות,העצירויות,שלשולים וכו...וכו... ישתפרו הניתוח עבר בהצלחה ומסתבר שהיו הרבה "עינינים" שם- אך הכל נוקה. היו לי הדבקויות גם על שלפוחית השתן. ושאלתי היא האם לדעתכן יש קשר בדחיפות מתן שתן- האם גם אתן צריכות לרוץ לעשות פיפי לאחר חצי כוס מים ואם אי אפשר מאיזושהיא סיבה, זה ממש כואב ומטריד? אני עושה פיפי הרבה יותר מכל בחורה שאני מכירה... וגם...האם יש קשר לנפיחות או גודל החזה ולמחלה? כמו שיש קשר לנפיחות הבטן? יש גלולה שלא מנפחת\מגדילה את החזה? (אני לא מרגישה שיש לי צורך עז להגדיל את הציצי שלי שגם ככה אני מרגישה שהוא גדול דיו...) ברור שזה גם מאוד אינדיבידואלי-כל אחת והגוף שלה, ובכל זאת אולי יש גלולה שידועה ככזו (אני ניסיתי פמינט ויסמין והן לא עשו לי טוב: נפיחות, דיכדוך והרגשה כללית רעה). ושאלה אחרונה... מאז שגיליתי את האנדו' גילו שיש לי גם רגישות ללוקטוז ופרוקטוז (!) אני לא מכירה אף אחד שיש לו רגישות לפרוקטוז- וגם באינטרנט אין כ"כ הרבה אינפורמציה על הענין. האם משהיא יודעת אם יש איזשהו קשר לאנדו'? או בכלל קצת פרטים על הנושא-או איזה אתר טוב שקשור? ברור לי שתזונה נכונה יכולה לעזור להקלת הסימפטומים של האנדו'- אך כעת שאסור לי לאכול חצי מהמוצרים על מדף המקרר שלי...זה די קשה. התעסקות לא מפסקת באוכל והכנתו, קצת מייאש ומתיש. עם כל הכבוד שיש לי לאכול-ויש. קראתי בעמוד הראשון של הפורום על ענין הספורט והאנדו', אני עושה יוגה כבר שנתיים אך לא בצורה רציפה ( בגלל כל מיני סיבות טכניות כולל תופעות האנדו') תהיתי אם מישהי מכירה את מירה ארצי פדן? היא מתעסקת לכל הקשור ליוגה נשית-חיזוק ריצפת אגן וכו... שמעתי שהיא מאוד יכולה לעזור במקרים כאלו- הענין שהיא לא מעבירה שיעורים רק מלמדת. אולי יש מורים אחרים באזור המרכז המתמצאים ביוגה נשית או כל סוג של כושר שיכול לעזור? תודה רבה! ושוב מזל שהפורום הזה קיים ואתן!

 

[זואילי]

אני מקווה

שעכשיו, אחרי שתחלימי מהניתוח עניין השלפוחית יסתדר. בטח קראת על ענייני האורולוגיה שרצים פה ובהחלט גם אני סבלתי מהשלפוחית ואת זה ידעתי רק בדיעבד כי חשבתי שזה נורמלי שכל הזמן צריך לרוץ לשירותים וגם אז לא ממש מרגישים התרוקנות מלאה.(ופיפי בפולסים נראה לי עניין שבשיגרה). כל יציאה מהבית כמובן מתחילה דקה לפני בשירותים ולקוות שלא אצטרך לעצור בדרך... כאבים בתחום יש לי/היו רק בזמן ווסת כשהגוף משותק ואז כל השרירים תפוסים וגם אם אני ממש צריכה להתרוקן זה בלתי אפשרי עד שמשכך כאבים יעמעם את הכאב ואז משהו ישתחרר. מאז הניתוח אני מאוד משתדלת לא להתאפק, כי אני יודעת שלא משנה מה - תמיד יהיה שם משהו להוציא. אז כן, את לא לבד. לבקר בשירותים המון זה גם חלק מהעניין. לעניין ציצים - אין לי מושג

אבל רבות מתלוננות על החזה שמתנפח עם הגלולות. גם בעניין לקטוז ופרוקטוז אין לי מושג. פירות אני אוכלת במנות מדודות (בעיקר בגלל הסוכר שבהם) וממיצי פירות אני נמנעת למעט אשכולית אדומה. פעם ב אני אפנק את עצמי במיץ תפוזים. את יכולה כמובן לנסות לעבור למוצרי חלב עיזים וכבשים - החל מגבינות ועד לחלב בקפה.. אני מאוד מבינה כמה קשה עניין האוכל ושזה הופך לתעסוקה ומוריד מההנאה, אני עושה פעם בכמה זמן קנייה ב"עדן" וממלאה את הבית, ויש שם מבחר עצום כך שאני יכולה להנות מפסטות מקמחים שונים, קמח לבן לא נכנס אלי הבייתה ואני משתמשת רק בקמח כוסמין או קמח חומוס (להכל - עוגות, פשטידות, שניצלים וכל מה שעושים עם קמח). והבית שלי מלא קטניות ודגנים כך שהתזונה הפכה לאורח חיים ויש המוני תחליפים טעימים והרגלים חדשים - כך שכבר עניין המזון איננו "טירחה". בגלל שרוב הזמן אני מקפידה על תזונה אז יש פעמים בהם אני מרשה לעצמי לחטוא קצת.. ונהנית מכל רגע כזה

אינני מכירה את השם שהזכרת, אבל גם שיטת פאולה זה מעולה לחיזוק ריצפת האגן. לאחרונה, עת התגברתי על פוביית המחטים שלי, גיליתי את עולם הדיקור וזה פשוט נפלא ומאוד עוזר לי. ולעניין הסיגריות... טוב, אצלי רק דבר אחד ימנע ממני לעשן - טיפולי הפוריות... אבל בין לבין, זה הדבר שאני לא יכולה לוותר עליו

 

[רונה125]

תחליף חלב

את יודעת שיש חלב שקדים? זה ממש טעים יחסית- הבעיה עם זה שזה קצת יקר(בעיקר אם השקדים אורגאניים) אבל בעיקרון לוקחים שקדים טוחנים אותם בבלנדר, לוקחים בד ומסננים דרכו את כל הנוזלים מוסיפים מים... וזה תחליף ממש יעיל לחלב. אח"כ את גריסי השקדים אפשר לשמור ע"י אפייתם בתנור למעט זמן ואז הם נשמרים-ואפשר להשתמש בהם לכל מיני דברים אחרים. מה שנחמד שאפשר להכין כמות קטנה אז זה לא כ"כ יקר-טרי-ומשתמשים בדיוק בכמות הדרושה.

 

[זואילי]

בהההההה

יש לזה שם לחלב שקדים הזה, שכחתי איך קוראים לזה. אף פעם לא אהבתי. הריח של זה עושה לי בחילה

בשביל 2 כוסות קפה ביום אני מסתפקת בחלב פרה רגיל. אם זה טעים לך אז מעולה. אני מסתפקת באכילת שקדים כמו שהם. או אגוזי מלך. איזה 8 ביום אם אני זוכרת לקנות.

 

[רונה125]

נזכרתי בעוד שאלה....

ברור שסיגריות מזיקות ובכל זאת האם יש קשר ישיר בין עישון לאנדו? נעשה איזשהו מחקר בנושא? מאז גיליתי את המחלה הפחתתי בצורה ניכרת את העישון ( מ10-15 סיגריות ביום במשך 10 שנים, עברתי לסיגריה שתיים ביום ולפעמים גם זה לא) כעת אחרי הניתוח לא עישנתי אף סיגריה. נראה לכן שאם מעשנים קצת זה מזיק יותר לאנדו'? אולי בגלל גדילה של "דברים" בבטן עדיף עוד יותר מכל אדם בריא להמנע? ברור לי שעדיף להפסיק לחלוטין- אך לדעתי כל דבר בעיתו ואני בתהליך. השאלה אם אני "יכולה" לתת לעצמי את הפריבילגיה הזו של מעט סיגרייות-מבחינת האנדו'- או שזה עוד תוספת ישירה ומזעזעת? (אני יודעת שככה מדבר מכור...ובכל זאת מתוך מודעות וטימטום כאחד...

 

[chicken78]

היי רונה

אני גם די חדשה בעיניין אבל קראתי איפשהו על איזה מחקר שמצא שסטטיסטית יש קשר בין אנדו לעישון, ולכן עשיתי דבר דומה למה שאת עשית- הפחתתי (בהדרגה) מ- 10-15 סיגריות ביום (15 שנה, יש לי פור של 5 שנים עלייך בגיל..) ל-1-3 ביום. בסופו של דבר אני מתכוונת להפסיק לגמרי עד הניתוח (עוד לא נותחתי אבל נראה לי שזה יקרה בקרוב). נראה לי שלא תימצאי הוכחה חד משמעית האם זו תוספת ישירה ומזעזעת, תצטרכי ללכת עם האינסטינקטים שלך מה מיטיב איתך ומה מקשה עליך מידי גופנית ומנטלית, ולהחליט מול עצמך בסופו של דבר. להרגשתי הסובייקטיבית אנחנו נמצאות במצב יותר עדין מרוב האנשים, ולכן נראה לי שלנו זה עלול להזיק יותר, אבל זו רק דעתי. אם כבר הפסקת לחלוטין מאז הניתוח אולי שווה לנסות לשמור על זה? לגבי הגלולות, אחרי שלא הסתדרתי עם יסמין סוריאנו רשם לי סרזט, שזו גלולה שאמורה להיות יותר עדינה (נדמה לי שללא אסטרוגן), שנותנים בד"כ לנשים מניקות. לי זה לא הסתדר (אגב, מאוד מזדהה עם הרגשתך לגבי גלולות), אבל נראה לי שווה את הסיכוי. הוא בטח ירשום גם לך ואם לא את יכולה לשאול אותו. מאחלת התאוששות מהירה!

 

[lilo4]

היי רונה, ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

כמוך, גם אני חדשה-דנדשה בתחום [טוב, אז יש לך פור של חודש וחצי וניתוח עלי....] בקשר לכל עניין הגלולות- אפשר להגיד שאני מאוד וותיקה בתחום הגלולות. בעבר התלוננתי על כאבי מחזור והתחלתי לנטול גלולות [ואז גיליתי שבעצם הכאב זה אנדו....]. בקשר לתחושה שזה לא טבעי לגוף- זה נכון שמכניסים לגוף חומרים כימיים, אבל הרי בכל מחלה אחרת לוקחים תרופות. אז הגלולה במקרה הזה היא סוג של תרופה.... מה שכן, חשוב לי לציין שהגלולות היום חלשות מאוד ביחס לגלולות שהיו בתקופה של האימהות שלנו, כך שהמצב טוב יותר ממה שהיה פעם. בנוגע לעניין של ניפוח החזה- כמו שנכתב בשרשור, זה מאוד אינדיווידואלי, אבל מהניסיון שלי- אני רוצה להרגיע אותך מאוד שזאת לא תופעה קיצונית מאוד, הרבה פעמים היא כמעט ולא מורגשת. וכנראה שככה זה בחיים- לכל דבר מתרגלים בסוף. בנוגע למזון- כשהתחלתי לחפש חומר על אנדו' ברשת, מצאתי שני אתרים שמתעסקים בתזונה אורגנית מאמר בנושא, וגם שם נטען שעדיף שלא לאכול כל מיני עופות ובשרים שהוזרקו להם הורמונים. אני לא יודעת עד כמה כל הנושא הזה מוכח מחקרית, הרי יש היום וויכוחים מאוד מאוד גדולים האם ההורמונים שמוזרקים לבשר שלנו באמת משפיעים עלינו, והאם זה מה שגורם לילדות להתחיל להתפתח מוקדם יותר. אני לא חושבת שבאמת יש תשובה לזה, ושוב כמו שנאמר בשרשור- תעשי מה שמרגיש לך טוב. הרי זה הגוף שלך, ורק את יודעת מה מרגיש לך טוב ונכון. בקשר לסיגריות- אני מניחה שכל דבר שיגרום לך להפסיק לעשן הוא מבורך ובריא בלי קשר לאנדו'

אבל קחי את זה לאט. לרדת מ-10-15 סיגריות ביום ל-1-3 ביום זה וואו! באמת כל הכבוד לך. וחוצמזה, תרגישי טוב

ואנחנו כאן בכל דבר

 

[רונה125]

תודה לכל המגיבות!!

תודה לכן- אתן ממש חמודות. מי שעברה לפרוסקופיה- היתה לכן סחרחורות ובחילות אחכ? אני מרגישה סחרחורת כל פעם כשאני עומדת וגם הבטן שלי כמו בלון.....קיוויתי שזה יעבור אחרי כמה ימים...

 

[מייקילולי]

האם בדקו לך

רמת המגלובין לאחר הניתוח? יכול להיות שאיבדת דם בניתוח ורמת ההמוגלובין נמוכה ומכאן נובעות הסחרחורות. לגבי בחילות התחילו לי מספר שעות לאחר שהתעוררתי מהניתוח ועברו בהדרגה תוך בערך 4 ימים.

 

[רונה125]

איפה הסמלים פה?

האמת שאין לי מושג...זו בטח פרוצדורה טכנית שהם נוהגים לעשות תמיד אבל אף אחד לא ידע אותי בנושא. נדמה לי שאם משהו היה לא תקין היו מודעים לי. (לא?!) זה מוזר כי הניתוח היה לפני שישה ימים- וכבר חשבתי שאני מרגישה ממש טוב ואז פתאום נחתו עלי אתמול כאבי בטן וגב ממש חזקים. והבחילות באות והולכות. לא יודעת, אולי אני צריכה עוד קצת זמן שהגוף יתאושש- ברגע שאני מרגישה טוב אני ישר קופצת ועושה כל מיני דברים. מישהי יודעת איך אפשר לתפור במכונת תפירה תפר ישר על בד סט'רץ- בלי שיתכווץ התפר ויתעקם??

 

[מייקילולי]

קודם כל את צריכה לנוח עכשיו

ולא להתאמץ. תחפשי במכתב שחרור אם נרשמה רמת ההמוגלובין. בדר"כ מבצעים את הבדיקה לאחר הניתוח, ולא לא תמיד אומרים עם הרמה לא תקינה. לי לאחר הניתוח ההמוגלובין ירד ל- 10 (כשקיבלתי את מכתב השחרור מייד הסתכלתי עוד לפני שעזבתי את בי"ח) וכשאמרתי לאחות שהמוגלובין מאוד נמוך, אז היא ענתה לי "מה את רוצה גם ככה הרמה של המוגלובין אצלך לפני הניתוח לא הייתה גבוהה", כך שלפי מה שאת רואה הם לא אומרים. ולגבי הבחילות תתייעצי עם הרופא אם מותר לך לקחת פרמין.

 

[רונה125]

אוקי תודה אני אבדוק

 

[lee E]

להיזהר עם הפרמין!!!!

מי שיש לה נטיות אלרגיות (כמוני), עלולה להיכנס ממנו לשוק!!! (כמוני). עדיף פנרגן!

 

[זואילי]

תני לעצמך זמן

זה מאוד מבלבל כשמרגישים פתאום טוב ושוכחים שהגוף בכל זאת עבר טראומה. כולה עבר שבוע. אל תתרוצצי יותר מדי, ולעשות כל מיני דברים - אפשר לבקש שיעשו בשבילך... לשאלתך - לוקחים את הבד לתופר/ת...

 

[זואילי]

דווקא לא

סחרחורת הייתה לי רק בפעם הראשונה כשקמתי מהמיטה ובמקלחת עם האחות. אה, וכשסוריאנו הכריח אותי לעמוד 10 דקות באיזה פעם כשאני רק רציתי לישון. אבל נראה לי שלהרגיש סחרחורות כשכבר עבר זמן מהניתוח ואת בבית - זה משהו שאת צריכה לבדוק. בחילות למזלי אין לי אחרי הרדמות כי הגוף שלי מאוד אוהב חומרי הרדמה. תני קצת זמן לבלון...

 

[בואינג 707]

הי ../images/Emo39.gif

גם אני מעדיפה להימנע מגלולות אבל לצערי,אין לי ברירה. זו הדרך לשמור על הקיים ולקוות שהקיים לא יחמיר. הנפיחות תרד עם הזמן-עד חודש. לגבי מזון-כל אחד ירגיש הרבה יותר טוב אם יקפיד על תזונה מאוזנת,בריאה ואורגנית. יש ספרים ברשת העוסקים באנדו' ותזונה ויש גם תפריט בפורום שהרכבתי על סמך אחד הספרים. תרגישי טוב וברוכה הבאה

 

[זק המקורית]

שלום

לא חושבת לרגע להיות בלי גלולות הספיק לי מה שעברתי .....טבעי או לא כל עוד זה שומר עלי זה איתי..... מזון משתדלת לשמור לא להגיע לגנאק אבל .....לפעמים אני יותר מידי מהירה לעצמי....וכבר השוקולד בפה.... לא מעשנת. ותני לעצמך זמן לגבי השאר המון בריאות