שלום!
אני חדשה בפורום. ואני מאוד מקווה שתוכלו לעזור לי. יכול להיות שהשאלה הזאת נשאלה הרבה פעמים, אבל אשמח אם תענו עליה שוב.זה סיפור ארוך: כשהייתי חיילת, חמישה חודשים לפני שהשתחררתי, הגיע אלינו חייל חדש(קציןלא מתגייס חדש). לפתע מצאתי מישהו שאפשר לדבר איתו, נחמד, קליל -נפש טהורה בתחפושת דון ז´ואן.כי חברות לשעבר- לא חסרות לו. אז אני מניחה שאם הוא רוצה, הוא יודע להתחיל עם בנות. ופה הבעיה. כי אמנם הוא לא התחיל איתי ישירות, אבל הוא התנהג אלי אחרת מלאחרות. תמיד בטיולים, היינו ביחד, יושבים באוטובוס ביחד, בצעדות- אחד צמוד לשניה,כשהיינו בבסיס, רוב היום-כשהוא היה, כמובן(זה לא היה תמיד)- היינו מדברים. בקיצר- הזמן עבר ואני התאהבתי. לא סתם. ממש פרפרים, תמיד רציתי שהוא יהיה,תמיד רציתי להיות איתו.אם הוא היה, זה היה עושה לי את היום. רק מה? הוא השתחרר חודש לפני. היה לי יום-הולדת והוא הגיע. כמובן שזאה היה יום ההולדת הכי שמח בחיי... אבל אח"כ: 7 חודשים עברו מאז, ושום טלפון. אבל עד עכשיו אינני יכולה מלהימנע מלחשוב עליו בימים ובלילות. לקח לי חודשים להתלבט, אבל בסוף החלטתי להרים טלפון ולהתקשר. וכך עשיתי. וכמובן, שהוא היה מתוק מתמיד, וישר הכיר את הקול שלי. עכשיו השאלה שלי: מה אתם אומרים? כדאי לי להגיד לו משהו? אני רוצה, אבל לא יודעת איך להתחיל. ואם הוא באמת לא מעוניין? כי אני אסתפק אפילו בידידות. אבל האם הוא יוכל להיות ידיד של מישהי שמאוהבת בו והוא יודע את זה? והבעיה היא שיש לי הרגשה שהוא כן מרגיש משהו אלי. אבל אני לא בטוחה! וזה קורע אותי. אבל אם אני לא אגיד לו, אני אתפוצץ! אז מה העצה שלכם? להגיד לו? ואם כן- איך להגיד את זה? איך אומרים למישהו שמאוהבים בו ולצאת מזה בשלום?
אני חדשה בפורום. ואני מאוד מקווה שתוכלו לעזור לי. יכול להיות שהשאלה הזאת נשאלה הרבה פעמים, אבל אשמח אם תענו עליה שוב.זה סיפור ארוך: כשהייתי חיילת, חמישה חודשים לפני שהשתחררתי, הגיע אלינו חייל חדש(קציןלא מתגייס חדש). לפתע מצאתי מישהו שאפשר לדבר איתו, נחמד, קליל -נפש טהורה בתחפושת דון ז´ואן.כי חברות לשעבר- לא חסרות לו. אז אני מניחה שאם הוא רוצה, הוא יודע להתחיל עם בנות. ופה הבעיה. כי אמנם הוא לא התחיל איתי ישירות, אבל הוא התנהג אלי אחרת מלאחרות. תמיד בטיולים, היינו ביחד, יושבים באוטובוס ביחד, בצעדות- אחד צמוד לשניה,כשהיינו בבסיס, רוב היום-כשהוא היה, כמובן(זה לא היה תמיד)- היינו מדברים. בקיצר- הזמן עבר ואני התאהבתי. לא סתם. ממש פרפרים, תמיד רציתי שהוא יהיה,תמיד רציתי להיות איתו.אם הוא היה, זה היה עושה לי את היום. רק מה? הוא השתחרר חודש לפני. היה לי יום-הולדת והוא הגיע. כמובן שזאה היה יום ההולדת הכי שמח בחיי... אבל אח"כ: 7 חודשים עברו מאז, ושום טלפון. אבל עד עכשיו אינני יכולה מלהימנע מלחשוב עליו בימים ובלילות. לקח לי חודשים להתלבט, אבל בסוף החלטתי להרים טלפון ולהתקשר. וכך עשיתי. וכמובן, שהוא היה מתוק מתמיד, וישר הכיר את הקול שלי. עכשיו השאלה שלי: מה אתם אומרים? כדאי לי להגיד לו משהו? אני רוצה, אבל לא יודעת איך להתחיל. ואם הוא באמת לא מעוניין? כי אני אסתפק אפילו בידידות. אבל האם הוא יוכל להיות ידיד של מישהי שמאוהבת בו והוא יודע את זה? והבעיה היא שיש לי הרגשה שהוא כן מרגיש משהו אלי. אבל אני לא בטוחה! וזה קורע אותי. אבל אם אני לא אגיד לו, אני אתפוצץ! אז מה העצה שלכם? להגיד לו? ואם כן- איך להגיד את זה? איך אומרים למישהו שמאוהבים בו ולצאת מזה בשלום?
