שלום

Arnaliz

New member
שלום

אני מהמסתננים לפורום, שלפעמים קופצים לקרוא ולהתרשם. היום מתחשק לי לשאול. המבחנים והמשימות שאני בוחרת לעשות במטרה לשנות את העצמי, אפשר לאמור שזה בעצם אימון מחשבתי לשינוי תפיסה, הוכיחו את עצמם כמאוד יעילים. אני מוצאת שעכשיו אני אוהבת את הבריאה ונהנת להסתכל , יותר מאשר אי פעם. הכוחות החדשים שלי מאפשרים לי להבין גם את הכאב ולכבד אותו . הטלת ספק במציאות , היא הזוית שממנה הצלחתי להעלות ולצמוח מעבר למחשבה התבניתית שעליה גדלתי. הבעיה שלי היא השאלה, עד כמה ניתן להטיל ספק, ולא להחשב משוגע? יש בהטלת ספק המון כוח שמאפשר לך לעשות הרבה מעבר לגבול שידעת , ואולי אני פשוט באמת יודעת. כולם חיים מתוך הסובייקט , אבל מה קורה שהכל נראה נכון, או קרוב מאוד לו? אני לא יודעת לאן השאלה באמת שייכת, אבל אני מניחה שלכאן נכנסים טובי האנליזטורים :)
 

nehud

New member
כאשר יש ספק אין ספק ,,,,,,

ויש להמשיך את החקירה ,,,,, כגון מי קובע עבורך מי הוא הנחשב למשוגע? ומדוע בכלל הוא נחשב למשוגע? ,,,,,, באהבה אהוד
 
המלצה בנושא

המציאות היא לא בדיוק איך שאנחנו תופסים אותה ככה שאת יכולה להמשיך והלהטיל ספק כמה שאת רוצה זה ממש לא הופך אותך ללא נורמלית , מה שהופך אנשים ללא נורמלים זה חוסר התפקוד שלהם החברתי או התפקוד שלהם נגד החברה, עוד לא נולדה משטרת המחשבות שתבוא לבדוק מה הן הדעות והספקות התובנתים שלך ואף אחד עדיין לא יכול לומר לך שהוא יודע יותר ממך בנושא. המלצה שלי על מנת לקבל פרורפורציה טובה היא לקרוא את הספר מסע לאייכטלאן של קרלוס קסטנה, ספר מרתק ומלמד, בשבילי הוא היה אחד המדרכים הרוחנים, ובו גם תמצאי תשובה חלקית לשאלה שלך
 

karton1943

New member
משנתו של דון חואן

אם כבר קרלוס קסטנדה אז הרי שזהו שלב הבהירות מתוך 4 השלבים שהוא מציג בספר השלב הראשון הוא שלב הפחד בו כובשים את הפחד, גם מפני שינויים או שבירת מציאות לדוגמא. לאחר מכן מגיע שלב הבהירות בו האדם בטוח כי הוא יודע כל וכי אין לחדש לו. לאחר מכן בשלב העוצמה האדם רואה עצמו כאינו ניתן לעצירה וככל יכול והשלב האחרון בתהליך הוא שלב הלמידה שאותו לא ממש אפשר לעבור אלא זהו מצב שבו הוא מסיים את המסע הפנימי אך צריך להמשיך ללמוד ולחיות ולא לותר אף פעם על להתקדם.
 
ברוכה הבאה, מסתננת... ../images/Emo13.gif

לטעמי, הטלת ספק היא כלי חשוב לפריצה מתוך קונספציות וקבעונות- מחשבתיים והתנהגותיים- לעבר התפתחות, צמיחה והגשמה עצמית. יחד עם זאת, אני סבורה כי השימוש בכלי זה צריך להיעשות באופן נינוח, תוך כדי זרימה עם החיים ועם האירועים שהחיים מזמנים לפתחנו. אני רואה הטלת ספק כנכונות ופתיחות לבחון דעות ותפיסות עולם חדשות, ולשדרג- ולעתים אף לשנות- בעקבות זאת, תפיסות עולם, אמונות ודעות בהן החזקנו עד כה. יחד עם זאת, הטלת ספק אינה אמורה להפוך לפעילות אובססיבית. אם עולמך נראה לך טוב ונכון עבורך, אם את חיה בשלום עם עצמך ועם אמיתותייך- אשרייך וטוב לך! להטיל ספק לשם הטלת הספק כתכלית המקדשת את עצמה? לשם מה זה טוב?! אם וכאשר יזדמנו בפנייך תובנות שיש בהן כדי להניע אותך להטיל ספק באמיתותייך הנוכחיות- תדעי כיצד לפעול. כל עוד "הכל נראה נכון, או קרוב מאד לו" (כדברייך)- התענגי לך על אושרך...
 
למעלה