TheBoyWhoCriedLove
New member
שלום
שלום לכולם, מה העניינים? אחרי שיחה שהיתה לי עם אמא שלי עכשיו, חיפשתי פשוט פורום בתפוז שקשור למודעות ומצאתי את הפורום הזה. רציתי קצת לשתף אתכם במה שעברתי בתקופה האחרונה ולראות מה דעתכם - סיימתי כיתה י"ב לא מזמן, והפרידה לא היתה קלה, כיוון שבכיתתי, היינו יחסית קרובים ולמרות חילוקי הדעות והחיכוכים במהלך השנים, כן יצרנו כיתה קרובה יחסית שתומכת ומפרגנת, עם כל מה שיש. לכן היה לכולנו מאוד קשה לעזוב וקיימנו כמה פגישות פרידה עם מורים שלנו... אז החלק הזה היה לא קל בחודשיים האחרונים, הוא גרם לי אישית כמה פעמים להזיל דמעות ולמצוא עצמי במצבי רוח קודרים יחסית, עגמומיים, אך לא משהו דיכאוני סופני..... בנוסף, רציתי בחור אחד מכיתה מתחתיי מדצמבר, וחודשים ארוכים התלבטתי האם לעשות משהו בעניין ושיתפתי בערך את כל החברים והידידים שלי בעניין - בסופו של דבר לא עזר כלום וסיימתי עם מיליון עצות, ובלי מעשה אחד בעניין. כיוון שהזמן התקדם ולא חיכה לי, סיימתי בצפר ובלית ברירה לא עשיתי כלום. בסוף מאי, התחלתי גם לעבוד בסניף של רשת בתי קפה מפורסמת וגם שם לא קל לי - כיוון שלעתים יש חיכוכים קטנים עם העובדים על נושא זה או אחר, ולעתים אני כאילו חושב שעובדים אחרים צוחקים עליי או אומרים עליי דברים לא טובים, למרות שזה לא תמיד נכון. תמיד יש לי מין חשש שהבוס הנוכחי פתאום יהיה לא מרוצה בכלל ויחליט להעביר אותי לסניף אחר או פשוט לפטר אותי... כיוון שכמלצר, אני לא מדהים - אני בסדר... יש לי את הטעויות והפשלות שלי... לכן כל אלה על הראש שלי, וזו תקופה לא קלה מכל מיני בחינות. בנוסף, אני מתגייס לצבא בקרוב ועוד לא יודע לאן, מה שמוסיף עוד פחד וחשש מהעתיד הלא ידוע... מה דעתכם על העניין? מה אני יכול לעשות? האם פשוט להאמין שהכל יסתדר? האם לשנות משהו אצלי?
שלום לכולם, מה העניינים? אחרי שיחה שהיתה לי עם אמא שלי עכשיו, חיפשתי פשוט פורום בתפוז שקשור למודעות ומצאתי את הפורום הזה. רציתי קצת לשתף אתכם במה שעברתי בתקופה האחרונה ולראות מה דעתכם - סיימתי כיתה י"ב לא מזמן, והפרידה לא היתה קלה, כיוון שבכיתתי, היינו יחסית קרובים ולמרות חילוקי הדעות והחיכוכים במהלך השנים, כן יצרנו כיתה קרובה יחסית שתומכת ומפרגנת, עם כל מה שיש. לכן היה לכולנו מאוד קשה לעזוב וקיימנו כמה פגישות פרידה עם מורים שלנו... אז החלק הזה היה לא קל בחודשיים האחרונים, הוא גרם לי אישית כמה פעמים להזיל דמעות ולמצוא עצמי במצבי רוח קודרים יחסית, עגמומיים, אך לא משהו דיכאוני סופני..... בנוסף, רציתי בחור אחד מכיתה מתחתיי מדצמבר, וחודשים ארוכים התלבטתי האם לעשות משהו בעניין ושיתפתי בערך את כל החברים והידידים שלי בעניין - בסופו של דבר לא עזר כלום וסיימתי עם מיליון עצות, ובלי מעשה אחד בעניין. כיוון שהזמן התקדם ולא חיכה לי, סיימתי בצפר ובלית ברירה לא עשיתי כלום. בסוף מאי, התחלתי גם לעבוד בסניף של רשת בתי קפה מפורסמת וגם שם לא קל לי - כיוון שלעתים יש חיכוכים קטנים עם העובדים על נושא זה או אחר, ולעתים אני כאילו חושב שעובדים אחרים צוחקים עליי או אומרים עליי דברים לא טובים, למרות שזה לא תמיד נכון. תמיד יש לי מין חשש שהבוס הנוכחי פתאום יהיה לא מרוצה בכלל ויחליט להעביר אותי לסניף אחר או פשוט לפטר אותי... כיוון שכמלצר, אני לא מדהים - אני בסדר... יש לי את הטעויות והפשלות שלי... לכן כל אלה על הראש שלי, וזו תקופה לא קלה מכל מיני בחינות. בנוסף, אני מתגייס לצבא בקרוב ועוד לא יודע לאן, מה שמוסיף עוד פחד וחשש מהעתיד הלא ידוע... מה דעתכם על העניין? מה אני יכול לעשות? האם פשוט להאמין שהכל יסתדר? האם לשנות משהו אצלי?