שלום...

Addicted16

New member
אני לוקחת...

ריספרדל, רסיטל ובונדרמין. ריספרדל באמת תרופה טובה אבל היא לא מטפלת בכל הבעיות שיש אז בגלל זה נותנים לי עוד תרופות שהן היותר משמעותיות. אני מקווה שאני לא אפול. למרות שנראה לי שזה מאוד קרוב...
 

Addicted16

New member
אני מטופלת אצל

הפסיכיאטרים הראשיים של המחלקה של הנוער בבית חולים. יותר טוב מזה נראה לי שאין. השבוע יקרה משהו, אני מרגישה את זה. אני כבר לא יכולה לשלוט בעצמי... בכל מקרה את לא צריכה גם אותי על הראש. גם ככה לא קל לך.
 

סמסרה1

New member
נכון חמודה מאוד לא קל לי, אבל...

את ממש טיפוס מקסים ומעניין ואני מאוד רוצה שיוקל לך ושיהיה לך טוב. ושהטיפול יצליח ושהכל יסתדר.
 

Addicted16

New member
הייתי בבית חולים...

הלכתי לפגישה עם הפסיכולוגית ואז היא הייתה טובה, חזרתי הביתה והתעצבנתי על השניה שאני מכורה אליה. בקיצור לקחתי את הכדורים ובלעתי. עד אתמול בלילה הייתי בבית חולים. הפסיכיאטר הראשי והאחראי על המחלקה וזה שמטפל בי בא והיה בטוח שאני באה איתו למחלקה אמא שלי אמרה שהיא לא מסכימה הוא התעצבן ואני התחננתי אליו והשפלתי את עצמי כי הוא רצה לפנות לפסיכיאטר המחוזי ולאשפז אותי בכפייה. הוא התעצבן על אמא שלי אבל בסוף דיבר עם הפסיכיאטרית והחתים אותי ואת אמא שלי ובפעם הבאה שאני עושה משהו אני באה להתאשפז מרצון. והוא החתים אותי שגם אם אני חותכת את עצמי אני באה. ואני לא יכולה בלי לחתוך! אז אני אעשה את זה במקומות שהוא לא יוכל לראות. קיצר היה נורא. מה שלומך?
 

סמסרה1

New member
היי

היי Addicted16 את לוקחת התרופות באופן מסודר? אז איך זה שזה לא עוזר? מה הרופא אומר ששם תוכלי לקבל שאין אפשרות שתקבלי כשאת בבית? אצלנו, הרי כבר כמה שבועות שהעלו המינון של הזריקות מ- 25 שזה המינון הנמוך ביותר ל- 37.5 שזה המינון הבינוני וכן עכשו כבר יש שיפור. ונקווה שכל יום יהיה עוד ועוד שיפור, כפי שהיה לפני כחודשיים שלושה. בכל אופן, המבחן הראשון של הסמסטר הזה באוניברסיטה היה כשהוא היה ככה ככה אז באמת הוא טוען שלא ממש הלך. והחל מיום ראשון הקרוב יש מלא מבחנים ועבודות, ונקווה שעכשו הוא יסתדר עם זה טוב יותר. בסמסטר הראשון, כשהוא היה מאוזן, הוא ממש למד, והחומר היה אצלו כזה מסודר, והוא עבר המבחנים בציונים 85-100 . והוא עשה ספורט וירד המון במשקל. ונקווה שבימים הקרובים הוא ישוב לעשות ספורט. אני רוצה לומר לך, שזריקות הריספרידל עליו משפיעות טוב מאוד. בגלל זה, אז שאלתי אותך, האם לא כדאי לשמוע חוות דעת של פסיכיאטר נוסף? אבל, אם את אומרת שזה הטוב יותר אז את יודעת מה שאת אומרת. האם מותר לי לשאול? אם לא אז אל תתיחסי, אז ככה, למה מרגישים צורך לחתוך??.? אני מאחלת לך ,מעומק ליבי ,שתרגישי טוב.
 

סמסרה1

New member
אה, שכחתי, שאלת איך אני מרגישה?

ובכן, עכשו אני חשה בעייפות אחרי שפחות או יותר עבר הבלגן. אני מאוד עייפה.
 

Addicted16

New member
אני לוקחת את התרופות באופן מסודר...

וכל הזמן מעלים לי את המינונים אבל התרופות לא משפיעות עלי. רק הריספרדל קצת עזר, אבל אצלי היא לא התרופה המשמעותית, יותר חשובות התרופות נגד הדיכאון. הפסיכיאטר בעיקר מפחד על שאני יעשה ניסיון נוסף, הוא היה ממש מגעיל במיוחד איך שהוא דיבר לאמא שלי. אני ממש ממש שמחה לשמוע שהתרופות משפיעות טוב על הבן שלך ושהוא מצליח לחיות למרות הכל... זאת שאלה בסדר גמור את יכולה לשאול מה שאת רוצה. זה ישמע קצת חולני אבל אני אוהבת לראות את הדם שיוצא, זה קצת מקל על הכאב הנפשי, פעם יותר כיום קצת פחות אבל זה כבר חלק מחיי... זאת הופכת להיות התמכרות וגם ככה יש לי בעיה של התמכרויות (זאת הבעיה העיקרית שלי) חח בקיצור לא מומלץ...
 

סמסרה1

New member
לא מבינה ...

אומרים שכיום ישנן תרופות נגד התמכרויות , האם זה לא ככה? מאיזה גיל זה קרה לך? איך זה התחיל? באיזה תדירות את עושה זאת? הפסיכיאטר שדיבר לא יפה אל אימך, למה הוא התנהג כך? האם בגלל שהוא רוצה את הסכמתה לאישפוזך והיא מסרבת? אוף, אני מאוד מקווה שימצאו לך את הכדורים והמינונים הנכונים שישפיעו עלייך ויעזרו לך. לכל אחד מגיע שיהיה בסדר, אבל, באמת שאת נשמעת בחורה מקסימה, רגישה וחכמה ויש לך הרבה מה להציע ואת יכולה להנות מהחיים האלה.
 

Addicted16

New member
לא נראה לי שיש תרופה נגד התמכרויות...

מאיזה גיל אני אני מאובחנת כאישיות גבולית? או שהתחילו לי ההתנהגויות האלה? או שהתכוונת בכלל מאיזה גיל אני חותכת? אני חותכת מתי שאני מרגישה לחץ או שאני נעלבת או כל הרגשה שלילית. זה יכול להיות כמה פעמים ביום או לעיתים יותר רחוקות זה תלוי בתקופה. הפסיכיאטר ממש התעצבן על אמא שלי שהיא לא מאשפזת אותי, הוא בהתחלה יצא בכעס רק אחרי זה הוא חזר ובאמצע אני הלכתי להתחנן אליו שישחרר אותי והוא היה מגעיל! הבעיה היא שאני מטופלת אצלו ואני צריכה עוד להפגש איתו ואני ממש כועסת עליו ואני לא רוצה לראות אותו יותר בחיים שלי, הבעיה שהוא שולט עלי. לי אין שום כוח ,אני חסרת אונים... אני מרגישה עכשיו ממש רע, חזרתי עכשיו מאיפה שנפגשים כל החברה ומחלק אני צריכה להסתיר ואחת יודעת (זאת שאני מכורה אליה) והיא אכזבה אותי, אני עכשיו מחורפנת ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, אני מקווה שאני אצליח להחזיק מעמד כי הדרך שלי לבית חולים יותר קרובה ממה שאני חושבת...
 

סמסרה1

New member
מקווה שיהיה בסדר ../images/Emo23.gif

אני מבינה שאין שליטה על התמכרויות. הייתי בטוחה, שכיום יש תרופות שמועילות. או/ו שמקלות .ככה אני מבינה. את כותבת שזה קורה גם כשאת נעלבת או מתעצבת, תצאי מתוך הנחה שכולנו בני אדם ולא צריך כל כך להיעלב, לפעמים אנשים סתם אומרים דברים ולא שמים לב שהם אמרו את זה. ולהתעצבן? כדאי לשמור את הכוחות רק לדברים באמת משמעותיים ולא מכל דבר. החיים לא קלים אז צריך לזרום ולהנות מהדברים הקטנטנים. אבל, כנראה שאני לא מבינה ושבאמת אין שליטה . אני מאחלת לך, שיצליחו לעזור לך ושתתחילי להנות מחייך, כי את נשמעת על הכיפאק. בקשר אליי, בימים האחרונים יצאה לי כל העייפות...
 

סמסרה1

New member
לא חכם מצידי להכביד עלייך עם ענייניי...

אך אני בוכה המון כשאף אחד לא לידי. הלב נקרע לי בגלל הבן שלי. אני טיפוס שאוהב את החיים, שיודע להנות מכל דבר כמעט, ואני מרגישה שאני מאבדת את שמחת החיים ושאין לי חשק לחיות. לכל מקום שאני מפנה ראשי הכל לא מסתדר, כוונתי לבני ביתי. כל חיי הקדשתי לבית ולבני הבית אך אין פירות. אני חוששת לעתיד שלהם. אם לא הייתי פחדנית כל כך אולי ...
 

Addicted16

New member
לא כדאי לך להתחיל עם כאלה דברים...

הבן שלך צריך אותך! אני יודעת שמשפחה קשה להחזיק ולטפח אבל הם חייבים אותך בריאה ושלמה ראיתי שכתבת שאם היית במצוקה היית לוקחת ציפרלקס אז אם ככה את מרגישה נראה לי שזה הזמן לקחת. אני יודעת שזה מאוד קשה, אבל הלוואי שהיו לי ילדים לטפל בהם ולדעת שיש אנשים שתלויים בי וצריכים אותי אולי הייתי פחות ריקנית. תרגישי טוב!
 

סמסרה1

New member
התרגשתי ממך...

את יודעת, לפעמים אני נכנסת לפורום ב- ynet פסיכיאטריה ושם כתבתי משהו דומה למה שכתבתי אלייך קודם. תגובה אחת סתם היתה מן התפלספנות כזו שבקושי היה לי סבלנות לקרוא. והתגובה השנייה היתה חריפה וקשה שאולי יש בה קצת משהו שעליי ליישם. והתשובה שלך ריגשה אותי ודמעות זלגו מעיניי.
 

סמסרה1

New member
לא כל כך הולך...

הוא לא מסוגל הסמסטר הזה להתרכז ולהצליח בבחינות, כפי שהיה בסמסטר הראשון.
 

סמסרה1

New member
ל Addicted16 החמודה ../images/Emo151.gif

מה קורה? מה הולך איתך? מה הוחלט? מה החלטת את? איך החיים בכלל? נעלמת
 
Addicted16 שבוע טוב

ההורים שלך הם האופטרופוסים שלך נכון להיום שניית עם מצבך הי הכול כך דראסטי לא היתה עוזר ת הבקשה שלך ההורים שלךלא לאשפז אותך אלה עם כן הם חתמו שהם לוקחים את מלוא האחריות לגביך אני לא מבינ הלמה את רוצה אישפוז כפוי את חושבת שבית חולים זה קיטנה ????????? איזה רעיונות את רוצה מאיתנו ????, כמו שאני קוראתאותך ומבינה את בחורה מאוד אינטלגנטית מודעת למצב שלך למה שלא תבקשי עזרה בקהילה מהפסיכיאטר שנמטפל בך או לסירוגין מהפסיכולוגית שמטפלת בך מהכרות קרובה שלי במיסגרת עבודתי או מאישפוזים של הבן שלי בית חולים פסיכיאטרי הוא לא קיטנה ובטח לא מלון החוקים שם נוקשים והחיים בבית חולים פסיכיאטרי במיוחד במחלקה סגורה לא קלים סדר היום מאוד נוקשה היתעוררות בבוקר מוקדם ומישם ישר ללימודים או ריפוי בעיסוק עד שעות בצהרים ורק אז אולי עם אין פעילות אז מנוחה עד אחר הצהרים שעת הביקורים אני כאמא היתי מציעה לך כמו שכתבתי למעלה לבקש עזרה בקהילה במקום שבו את מקבלת טיפול
 
למעלה