שלום!
שלום!
שלום אני משתתפת סמויה מזה כמה חודשים, וחייבת לומר שהפורום נותן לי הרבה מאוד נחמה וכוח. הסיפור העגום שלי בקצרה: יש לי תאומים מדהימים בני 6. לפני כשנתיים נכנסתי להריון שהסתיים מוקדם בהפלה טבעית. לאחר מספר חודשים נכנסתי שוב להריון עם בת. בסקירה מאוחרת התגלה מום קשה מאוד בלב. עברנו 10 ימים של נסיונות להגיע להחלטה מה לעשות. זו החלטה שכנראה לא מיועדת לבני אדם. בסוף החלטנו לסיים את ההריון מכיון שהתינוקת היתה צריכה לעבור לפחות שני ניתוחי לב פתוח ואינספור טיפולים ולא היה ברור כלל אם היא היתה שורדת. נאלצתי לעבור לידה. במשך שנה הייתי בדכאון ממש וסבלתי מהרבה מאוד רגשות אשם. במקביל כל הזמן ניסיתי להכנס להריון כדי להשיג תיקון כלשהו לטרגדיה הזו. בדיוק שנה אחר כך הפסקתי לקבל וסת באופן פתאומי. חשבתי כמה נפלא ואיזה "צדק פואטי" אם אני בהריון. במקום זה בבדיקות דם התגלה FSH 60. זה הסיפור ממש בקצרה.הרגשתי צורך לשתף אחרי שאני קוראת הספורים שלכן. בנוסף,רציתי להתייחס לנושא שיש לי רושם שלא כל כך דובר בו כאן, האבחנה שאני, ואני מניחה שרבות ממשתתפות הפורום קיבלו, של " Premature Ovarian Failure", האמת היא שהרופאים שאני ראיתי לא השתמשו במילים אלו אלא ב"מנאפאוזה מוקדמת", אבל מאז למדתי שמעבר לעובדה שזהו ביטוי פוגע הוא גם לגמרי לא מדויק. גם אני כמו כולכן במסע לקראת תרומת ביצית אבל מעבר לכך מטרידות אותי ההשלכות הבריאותיות הרבות שיש לתופעה הזאת (אוסטאופרוזיס, תת פעילות של בלוטת התריס, ירידה בחשק המיני, מחלת אדיסון ועוד). מעבר לכך אני מוצאת שהרופאים לא יודעים הרבה על התופעה, ומזניחים את הטיפול בה. רציתי לדעת אם גם אתן מקבלות טיפול הורמונלי תחליפי (כמו פרוגילוטון). לי הפרוגילוטון גורם לתופעות לוואי מעצבנות וממה שאני מבינה (מחיפוש באינטרנט) הוא גם לא ממש מתאים לנו כי הוא מיועד לנשים בתקופת המנאפאוזה וזה לא אנחנו. האם מישהי מקבלת טיפול אחר? שוב, מחיפוש באינטרנט אני מבינה שלבחירה לא לקחת טיפול הורמונלי חלופי לנשים עם אבחנה כמו שלי (FSH גבוה מ20, 4 חודשים לפחות של אי וסת) יש השלכות לא נעימות. אשמח לקבל תגובות תודה
שלום!
שלום אני משתתפת סמויה מזה כמה חודשים, וחייבת לומר שהפורום נותן לי הרבה מאוד נחמה וכוח. הסיפור העגום שלי בקצרה: יש לי תאומים מדהימים בני 6. לפני כשנתיים נכנסתי להריון שהסתיים מוקדם בהפלה טבעית. לאחר מספר חודשים נכנסתי שוב להריון עם בת. בסקירה מאוחרת התגלה מום קשה מאוד בלב. עברנו 10 ימים של נסיונות להגיע להחלטה מה לעשות. זו החלטה שכנראה לא מיועדת לבני אדם. בסוף החלטנו לסיים את ההריון מכיון שהתינוקת היתה צריכה לעבור לפחות שני ניתוחי לב פתוח ואינספור טיפולים ולא היה ברור כלל אם היא היתה שורדת. נאלצתי לעבור לידה. במשך שנה הייתי בדכאון ממש וסבלתי מהרבה מאוד רגשות אשם. במקביל כל הזמן ניסיתי להכנס להריון כדי להשיג תיקון כלשהו לטרגדיה הזו. בדיוק שנה אחר כך הפסקתי לקבל וסת באופן פתאומי. חשבתי כמה נפלא ואיזה "צדק פואטי" אם אני בהריון. במקום זה בבדיקות דם התגלה FSH 60. זה הסיפור ממש בקצרה.הרגשתי צורך לשתף אחרי שאני קוראת הספורים שלכן. בנוסף,רציתי להתייחס לנושא שיש לי רושם שלא כל כך דובר בו כאן, האבחנה שאני, ואני מניחה שרבות ממשתתפות הפורום קיבלו, של " Premature Ovarian Failure", האמת היא שהרופאים שאני ראיתי לא השתמשו במילים אלו אלא ב"מנאפאוזה מוקדמת", אבל מאז למדתי שמעבר לעובדה שזהו ביטוי פוגע הוא גם לגמרי לא מדויק. גם אני כמו כולכן במסע לקראת תרומת ביצית אבל מעבר לכך מטרידות אותי ההשלכות הבריאותיות הרבות שיש לתופעה הזאת (אוסטאופרוזיס, תת פעילות של בלוטת התריס, ירידה בחשק המיני, מחלת אדיסון ועוד). מעבר לכך אני מוצאת שהרופאים לא יודעים הרבה על התופעה, ומזניחים את הטיפול בה. רציתי לדעת אם גם אתן מקבלות טיפול הורמונלי תחליפי (כמו פרוגילוטון). לי הפרוגילוטון גורם לתופעות לוואי מעצבנות וממה שאני מבינה (מחיפוש באינטרנט) הוא גם לא ממש מתאים לנו כי הוא מיועד לנשים בתקופת המנאפאוזה וזה לא אנחנו. האם מישהי מקבלת טיפול אחר? שוב, מחיפוש באינטרנט אני מבינה שלבחירה לא לקחת טיפול הורמונלי חלופי לנשים עם אבחנה כמו שלי (FSH גבוה מ20, 4 חודשים לפחות של אי וסת) יש השלכות לא נעימות. אשמח לקבל תגובות תודה