מ כ ו ש פ ת
New member
טוב לדעת ../images/Emo13.gif
שלום
- פותח הנושא מ כ ו ש פ ת
- פורסם בתאריך
הופהל'ה - - הנה הביוגרפיה שלה ממומה
אתי אנקרי שילבה תמיד בין משחק (בקולנוע) ומוסיקה. לרוב הקהל היא התגלתה כזמרת ושחקנית בראשית שנות ה-90, אך למעשה התחילה הקריירה שלה מוקדם יותר. לדוגמה, היא גילמה תפקיד בלתי נשכח כנערה צעירה בדרמה הטלוויזיונית "לחם". ב"תחרות הזמר העברי" בפסטיבל ערד 1985 היא שרה את השיר "עוד מעט" (מ' שמואל קלוסקי, ל' דנה שפיס, ע' בני נגרי) ושנה לאחר מכן, בקונצרט בית הספר "רימון" בו למדה, היא סומנה כהבטחה גדולה כששרה את השיר "גלויית שנה טובה משוש המתאבדת" של דיוויד ברוזה. ב-1987בתחרות קדם אירוויזיון הופיעה אנקרי בליווי שלישייה (רון ודן גנג ודוד רגב) בשיר "נוסטלגיה" (מ' יאיר קורח, ל' שלמה פרי, ע' דוד קריבושי), וב-1989היא השתתפה בסרטו של יוסי זומר "רסיסים". כל אלה היו רק הקדמה לפריצה הגדולה שלה ב-1990, כש"התגלתה" על ידי אתי אנטה ומיכאל תפוח ב"המון הפקות", הוחתמה ב-"NMC" והוציאה את אלבומה הראשון, רואה לך בעיניים, בעיבוד והפקה מוסיקלית של אלון אולארצ'יק. בין הפתיחה לסיום של "עוד יום שקט", שנכתב על מנגינה הודית, אנקרי כתבה והלחינה שירים אישיים וכואבים, ביניהם "געגוע", "רואה לך בעיניים", "לך תתרגל איתה", "עד מתי", "קח אותי כך" ו"לוליטה". אולארצ'יק עטף בהפקה מגוונת ועשירה שנעה בין צליל מזרחי למוסיקה הודית, בין נגיעות ג'אזיות לרוק כאסח. הוא גם שר (ב"אדמה לפני, אדמה אחרי") וניגן בקלידים, בס, גיטרות והאמונד ואיתו דרור זמיר בגיטרות, אלון הלל בתופים ואחרים. אנקרי, שנחשבה כ"שחקנית שמתעסקת במוסיקה", הפתיעה לא רק בכתיבתה החושפנית, אלא גם בנגינה ובעיבודים בחלק מהשירים (פסנתר, סינטיסייזר, גיטרה, חלילים, טבלות וקולות). ב-1991 הופיעה אנקרי עם דרור זמיר בגיטרות, צוף פילוסוף בבס, רביב גזית בקלידים ומישל עמר בתופים וכלי הקשה. אנקרי שרה את כל שירי האלבום וגם עיבוד ל"היא הולכת בדרכים" של אולארצ'יק ודואט עם המתופף מישל עמר ב"אשבו" של שב חאלד האלג'יראי. "אשבו" גם יצא בתקליט שדרים בהפקה מוסיקלית של יזהר אשדות ובעיבוד שלו עם להקתה של אנקרי. באותה שנה פתחה אנקרי מסורת של הופעות בפסטיגל בשירים שכתבה והלחינה. השיר הראשון ששרה במסגרת זו היה "מיכאל" (ע' יהודה עדר) ובשנת 1992 "קצת אחרי כולם" (ע' עובד אפרת). בשנת 1993 יצא אלבומה השני של אנקרי, קראת לי אסתר, שוב בהפקתו המוסיקלית של אלון אולארצ'יק, שגם התחלק איתה בעיבודים. אנקרי כתבה והלחינה את כל השירים, ביניהם "קראת לי אסתר", "אשמה", "לולו", "אושר ועושר" וגם "מיכאל" מהפסטיגל. אנקרי שרה וניגנה בגיטרה ופסנתר ואיתה אולארצ'יק בסינטיסייזר, קלידים, גיטרות ובס, אלון הלל בתופים, דרור זמיר, ברק חנוך ושמוליק בודגוב בגיטרות ונגנים נוספים. האלבום היפהפה זכה לפחות הצלחה מקודמו, ואנקרי גם השקיעה פחות בקידומו ויותר בהרחבת משפחתה. בכל זאת היו לה גיחות אחדות לבמה ולאולפנים. ב-1995 החלה אנקרי לחזור לפעילות מוסיקלית מלאה כשהקליטה שיר על יחסי ילדים-הורים, מצד האם: "את הכל" (מ', ל' וע' אנקרי). הקלטה זו סימנה את תחילת העבודה על אלבומה השלישי, למרות ובגלל, שיצא ב-1997. אנקרי כתבה והלחינה את כל השירים, לואי להב היה מפיק השירה, יזהר אשדות המפיק המוסיקלי, אשדות ואנקרי עיבדו ביחד את השירים, ביניהם "עוד לא נרגע בינינו", "ככה לגמור", "למרות ובגלל", "האישה", "נלקח ממני סוד" וגירסה חדשה ל"את הכל". אנקרי שרה וניגנה בפסנתר וקלידים ואיתה שמוליק בודגוב בגיטרות וטאר, זוהר פרסקו בתופים וכלי הקשה, אייבן האסי בצ'לו, ניר אברבוך בקלידים ודוד סבן בבס. אשדות התארח בגיטרות, קלידים, תכנות תופים וקולות. אלון אולארצ'יק התארח בפסנתר וקלידים וגם שר עם אנקרי ב"נלקח ממני סוד". בפסטיבל ערד של אותה שנה יצאה אנקרי במופע משותף עם דוד ד'אור. "ההופעה", שכללה את מיטב להיטי השניים, זכתה להצלחה עצומה והמשיכה לרוץ בארץ ובעולם במשך שנים נוספות. ב-1998 יצא תקליט "ההופעה" של אנקרי וד'אור בהפקה מוסיקלית ועיבודים של אלון אולארצ'יק שלקחו לכיוון דתי, מזרחי וערבי. משיריה המוכרים של אנקרי שולבו "קראת לי אסתר", "שיר לבת" (ע' קוליים רפי קדישזון), "א-שבו" (ע' אנקרי על פי אשדות), "רואה לך בעיניים", "לוליטה" ו"עוד לא נרגע בינינו". מהרפרטואר המוכר של ד'אור בוצעו "תפילה", "יד ענוגה", "קול מהשמיים" ו"אני עף". לצידם הם שרו שירים חדשים: "ללא מילים" (מ' ול' אנקרי), "העיניים יודעות" (מ' ול' ד'אור), "אל נורא עלילה" (מ' אנקרי + מקורות, ל' ד'אור ואילן בן-עמי) וגם קטע ללא מילים, "השיירה" (ל' זיאד אלרחבאני, ע' קדישזון). הם ביצעו גם את שירו של אולארצ'יק "בעינייך" (מ', ל' וע' אולארצ'יק) וגירסה עברית שכתבו איתו ללהיט התורכי "יא מוסטפה" (מ' ול' בוב עזאם). בשנת 2001 השתתפה אנקרי בסדרת הטלויזיה "שבתות וחגים". באוגוסט 2001 יצא אלבומה של אנקרי ים. אנקרי כתבה, הלחינה, עיבדה והפיקה מוסיקלית. בין הבולטים בשירי האלבום היו "והים", "ברוך השם", "יציאת מצרים" ו"טול עומרי" שהושר בערבית בהשתתפות אימה של אתי חנה אנקרי. בהקלטות האלבום, שהיה פחות "רוקי" ויותר "עממי-מזרחי" ניגנה אנקרי בפסנתר, קלידים, בס סינטי, גיטרות וכלי הקשה. השתתפו איתה עובד אפרת ואילן בן עמי בגיטרות, אריאל אלייב באקורדיון ושירה, זהר פרסקו בכלי הקשה, אמיר שהסר בחליל, ז'אן פול זימבריס בתופים, דנה בן דוד בצ'לו, שחם אוחנה ודו סבן בבס, אודי בן כנען בסיטאר, אילן בן עמי בעוד, משה מלינקר בטבלה, דורון לינק במפוחית, ליאורה יצחק בשירה ומשתתפים נוספים בשירת קולות. את הוצאת האלבום ליוותה כתבה שעסקה בכך שאנקרי חוזרת בתשובה
אתי אנקרי שילבה תמיד בין משחק (בקולנוע) ומוסיקה. לרוב הקהל היא התגלתה כזמרת ושחקנית בראשית שנות ה-90, אך למעשה התחילה הקריירה שלה מוקדם יותר. לדוגמה, היא גילמה תפקיד בלתי נשכח כנערה צעירה בדרמה הטלוויזיונית "לחם". ב"תחרות הזמר העברי" בפסטיבל ערד 1985 היא שרה את השיר "עוד מעט" (מ' שמואל קלוסקי, ל' דנה שפיס, ע' בני נגרי) ושנה לאחר מכן, בקונצרט בית הספר "רימון" בו למדה, היא סומנה כהבטחה גדולה כששרה את השיר "גלויית שנה טובה משוש המתאבדת" של דיוויד ברוזה. ב-1987בתחרות קדם אירוויזיון הופיעה אנקרי בליווי שלישייה (רון ודן גנג ודוד רגב) בשיר "נוסטלגיה" (מ' יאיר קורח, ל' שלמה פרי, ע' דוד קריבושי), וב-1989היא השתתפה בסרטו של יוסי זומר "רסיסים". כל אלה היו רק הקדמה לפריצה הגדולה שלה ב-1990, כש"התגלתה" על ידי אתי אנטה ומיכאל תפוח ב"המון הפקות", הוחתמה ב-"NMC" והוציאה את אלבומה הראשון, רואה לך בעיניים, בעיבוד והפקה מוסיקלית של אלון אולארצ'יק. בין הפתיחה לסיום של "עוד יום שקט", שנכתב על מנגינה הודית, אנקרי כתבה והלחינה שירים אישיים וכואבים, ביניהם "געגוע", "רואה לך בעיניים", "לך תתרגל איתה", "עד מתי", "קח אותי כך" ו"לוליטה". אולארצ'יק עטף בהפקה מגוונת ועשירה שנעה בין צליל מזרחי למוסיקה הודית, בין נגיעות ג'אזיות לרוק כאסח. הוא גם שר (ב"אדמה לפני, אדמה אחרי") וניגן בקלידים, בס, גיטרות והאמונד ואיתו דרור זמיר בגיטרות, אלון הלל בתופים ואחרים. אנקרי, שנחשבה כ"שחקנית שמתעסקת במוסיקה", הפתיעה לא רק בכתיבתה החושפנית, אלא גם בנגינה ובעיבודים בחלק מהשירים (פסנתר, סינטיסייזר, גיטרה, חלילים, טבלות וקולות). ב-1991 הופיעה אנקרי עם דרור זמיר בגיטרות, צוף פילוסוף בבס, רביב גזית בקלידים ומישל עמר בתופים וכלי הקשה. אנקרי שרה את כל שירי האלבום וגם עיבוד ל"היא הולכת בדרכים" של אולארצ'יק ודואט עם המתופף מישל עמר ב"אשבו" של שב חאלד האלג'יראי. "אשבו" גם יצא בתקליט שדרים בהפקה מוסיקלית של יזהר אשדות ובעיבוד שלו עם להקתה של אנקרי. באותה שנה פתחה אנקרי מסורת של הופעות בפסטיגל בשירים שכתבה והלחינה. השיר הראשון ששרה במסגרת זו היה "מיכאל" (ע' יהודה עדר) ובשנת 1992 "קצת אחרי כולם" (ע' עובד אפרת). בשנת 1993 יצא אלבומה השני של אנקרי, קראת לי אסתר, שוב בהפקתו המוסיקלית של אלון אולארצ'יק, שגם התחלק איתה בעיבודים. אנקרי כתבה והלחינה את כל השירים, ביניהם "קראת לי אסתר", "אשמה", "לולו", "אושר ועושר" וגם "מיכאל" מהפסטיגל. אנקרי שרה וניגנה בגיטרה ופסנתר ואיתה אולארצ'יק בסינטיסייזר, קלידים, גיטרות ובס, אלון הלל בתופים, דרור זמיר, ברק חנוך ושמוליק בודגוב בגיטרות ונגנים נוספים. האלבום היפהפה זכה לפחות הצלחה מקודמו, ואנקרי גם השקיעה פחות בקידומו ויותר בהרחבת משפחתה. בכל זאת היו לה גיחות אחדות לבמה ולאולפנים. ב-1995 החלה אנקרי לחזור לפעילות מוסיקלית מלאה כשהקליטה שיר על יחסי ילדים-הורים, מצד האם: "את הכל" (מ', ל' וע' אנקרי). הקלטה זו סימנה את תחילת העבודה על אלבומה השלישי, למרות ובגלל, שיצא ב-1997. אנקרי כתבה והלחינה את כל השירים, לואי להב היה מפיק השירה, יזהר אשדות המפיק המוסיקלי, אשדות ואנקרי עיבדו ביחד את השירים, ביניהם "עוד לא נרגע בינינו", "ככה לגמור", "למרות ובגלל", "האישה", "נלקח ממני סוד" וגירסה חדשה ל"את הכל". אנקרי שרה וניגנה בפסנתר וקלידים ואיתה שמוליק בודגוב בגיטרות וטאר, זוהר פרסקו בתופים וכלי הקשה, אייבן האסי בצ'לו, ניר אברבוך בקלידים ודוד סבן בבס. אשדות התארח בגיטרות, קלידים, תכנות תופים וקולות. אלון אולארצ'יק התארח בפסנתר וקלידים וגם שר עם אנקרי ב"נלקח ממני סוד". בפסטיבל ערד של אותה שנה יצאה אנקרי במופע משותף עם דוד ד'אור. "ההופעה", שכללה את מיטב להיטי השניים, זכתה להצלחה עצומה והמשיכה לרוץ בארץ ובעולם במשך שנים נוספות. ב-1998 יצא תקליט "ההופעה" של אנקרי וד'אור בהפקה מוסיקלית ועיבודים של אלון אולארצ'יק שלקחו לכיוון דתי, מזרחי וערבי. משיריה המוכרים של אנקרי שולבו "קראת לי אסתר", "שיר לבת" (ע' קוליים רפי קדישזון), "א-שבו" (ע' אנקרי על פי אשדות), "רואה לך בעיניים", "לוליטה" ו"עוד לא נרגע בינינו". מהרפרטואר המוכר של ד'אור בוצעו "תפילה", "יד ענוגה", "קול מהשמיים" ו"אני עף". לצידם הם שרו שירים חדשים: "ללא מילים" (מ' ול' אנקרי), "העיניים יודעות" (מ' ול' ד'אור), "אל נורא עלילה" (מ' אנקרי + מקורות, ל' ד'אור ואילן בן-עמי) וגם קטע ללא מילים, "השיירה" (ל' זיאד אלרחבאני, ע' קדישזון). הם ביצעו גם את שירו של אולארצ'יק "בעינייך" (מ', ל' וע' אולארצ'יק) וגירסה עברית שכתבו איתו ללהיט התורכי "יא מוסטפה" (מ' ול' בוב עזאם). בשנת 2001 השתתפה אנקרי בסדרת הטלויזיה "שבתות וחגים". באוגוסט 2001 יצא אלבומה של אנקרי ים. אנקרי כתבה, הלחינה, עיבדה והפיקה מוסיקלית. בין הבולטים בשירי האלבום היו "והים", "ברוך השם", "יציאת מצרים" ו"טול עומרי" שהושר בערבית בהשתתפות אימה של אתי חנה אנקרי. בהקלטות האלבום, שהיה פחות "רוקי" ויותר "עממי-מזרחי" ניגנה אנקרי בפסנתר, קלידים, בס סינטי, גיטרות וכלי הקשה. השתתפו איתה עובד אפרת ואילן בן עמי בגיטרות, אריאל אלייב באקורדיון ושירה, זהר פרסקו בכלי הקשה, אמיר שהסר בחליל, ז'אן פול זימבריס בתופים, דנה בן דוד בצ'לו, שחם אוחנה ודו סבן בבס, אודי בן כנען בסיטאר, אילן בן עמי בעוד, משה מלינקר בטבלה, דורון לינק במפוחית, ליאורה יצחק בשירה ומשתתפים נוספים בשירת קולות. את הוצאת האלבום ליוותה כתבה שעסקה בכך שאנקרי חוזרת בתשובה
אשאבו הוא לא של אתי אנקרי !
השיר אשאבו הוא לא של אתי אנקרי ולא של עופרה חזה! אשאבו הוא שיר שנכתב ע"י שב חאלד וספי בוטלה האלג'יראים. אני זוכר (שנות התיכון הרחוקות...)את הביצוע של שב חאלד מתנגן בקולי קולות בבוקר יום שישי כאשר אימי הייתה שוטפת את הבית ומקשיבה לרשת ג' . לימים שמעתי את אתי אנקרי מבצעת את אותו שיר תסלח לי אתי, שבעיני היא זמרת יוצאת מן הכלל, אך העיבוד של שב חאלד וספי בוטלה הרבה יותר מוצלח. במקור השיר נקרא אשאבה תרגום: מה יש בה ? ואתי אנקרי שרה אשאבו תרגום: מה יש בו ?
השיר אשאבו הוא לא של אתי אנקרי ולא של עופרה חזה! אשאבו הוא שיר שנכתב ע"י שב חאלד וספי בוטלה האלג'יראים. אני זוכר (שנות התיכון הרחוקות...)את הביצוע של שב חאלד מתנגן בקולי קולות בבוקר יום שישי כאשר אימי הייתה שוטפת את הבית ומקשיבה לרשת ג' . לימים שמעתי את אתי אנקרי מבצעת את אותו שיר תסלח לי אתי, שבעיני היא זמרת יוצאת מן הכלל, אך העיבוד של שב חאלד וספי בוטלה הרבה יותר מוצלח. במקור השיר נקרא אשאבה תרגום: מה יש בה ? ואתי אנקרי שרה אשאבו תרגום: מה יש בו ?
אתי אנקרי תמיד היתה בחורה מוזרה
כשיצא האלבום הקודם שלה היא אמרה בראיון, שאין לה בבית טלוויזיה, שהיא לא ממש מחוברת למה שקורה, לא ידעה שמתחלף השעון מחורף לקיץ ("יש לי רדיו קטן במטבח, אבל הוא התקלקל אז אני מחכה לטלפון משעה 6:00 בבוקר כי לא ידעתי מה מעבירים ואיך"... מוזר שאדם שאמור להתפרנס מהופעות בטלוויזיה (שבתות וחגים/קליפים/אירוח) יודע שטלוויזיה לא מענינת אותו. שי
כשיצא האלבום הקודם שלה היא אמרה בראיון, שאין לה בבית טלוויזיה, שהיא לא ממש מחוברת למה שקורה, לא ידעה שמתחלף השעון מחורף לקיץ ("יש לי רדיו קטן במטבח, אבל הוא התקלקל אז אני מחכה לטלפון משעה 6:00 בבוקר כי לא ידעתי מה מעבירים ואיך"... מוזר שאדם שאמור להתפרנס מהופעות בטלוויזיה (שבתות וחגים/קליפים/אירוח) יודע שטלוויזיה לא מענינת אותו. שי
האם טלויזיה היא מחויבת המציאות ../images/Emo35.gif
האם היא מוזרה או אנחנו המוזרים ששורפים את זמננו מול האל המודרני ונותנים לו,לאלוהים החדש, לשטוף לנו את המוח וליצור עבורנו את המציאות בעודנו רובצים מולו ללא תזוזה או יכולת לתקשר עם הסובבים אותנו ? האל המודרני מכתיב את סדר יומנו את הלך רוחנו ואת סידרי החשיבות בחיינו. קוצב את זמננו בקשר עם בני משפחתנו "לא עכשיו אני רואה חדשות", "שניה אני רואה משהוא מעניין", שניה, אני חייב לראות מה קורה בסוף" וכו' וכו'. אתי אנקרי מנותקת ולכן היא כותבת כל כך נפלא. היא עסוקה בעצמה ולכן היא כל כך אותנטית. גם לאקי אבני אין טלוויזיה ועוד הרבה שחקנים ואומנים שמופיעים בטלוויזיה אינם צופים בה. מה שהם מוכרים לנו הם עצמם אינם קונים. האם ניסיתם פעם לא להדליק את הטלוויזיה בערב ובמקום זה, אם לא רוצים להרגיש "מנותקים", להדליק את המכר הישן והטוב שנקרא רדיו. נכון אין כמו ולא היה כמו ג' (התחנפות קלה להילה) אבל 88 היא תחנה נהדרת ואם רוצים אפשר להאזין לרשת א' וליהנות מניחוחות עבר של שידור נטול שיקולי רייטינג (תוכניתו של בני הנדל) אפשר אפילו ,רחמנא ליצלן, לשים איזה דיסק (עברי) ולקרוא ספר טוב . הבשורה לא זורחת מהמרקע אז למה לא להתנתק ? הלוואי ויכולתי ! יום אחד אני אזרוק את הטמבלביזיה מהחלון.
האם היא מוזרה או אנחנו המוזרים ששורפים את זמננו מול האל המודרני ונותנים לו,לאלוהים החדש, לשטוף לנו את המוח וליצור עבורנו את המציאות בעודנו רובצים מולו ללא תזוזה או יכולת לתקשר עם הסובבים אותנו ? האל המודרני מכתיב את סדר יומנו את הלך רוחנו ואת סידרי החשיבות בחיינו. קוצב את זמננו בקשר עם בני משפחתנו "לא עכשיו אני רואה חדשות", "שניה אני רואה משהוא מעניין", שניה, אני חייב לראות מה קורה בסוף" וכו' וכו'. אתי אנקרי מנותקת ולכן היא כותבת כל כך נפלא. היא עסוקה בעצמה ולכן היא כל כך אותנטית. גם לאקי אבני אין טלוויזיה ועוד הרבה שחקנים ואומנים שמופיעים בטלוויזיה אינם צופים בה. מה שהם מוכרים לנו הם עצמם אינם קונים. האם ניסיתם פעם לא להדליק את הטלוויזיה בערב ובמקום זה, אם לא רוצים להרגיש "מנותקים", להדליק את המכר הישן והטוב שנקרא רדיו. נכון אין כמו ולא היה כמו ג' (התחנפות קלה להילה) אבל 88 היא תחנה נהדרת ואם רוצים אפשר להאזין לרשת א' וליהנות מניחוחות עבר של שידור נטול שיקולי רייטינג (תוכניתו של בני הנדל) אפשר אפילו ,רחמנא ליצלן, לשים איזה דיסק (עברי) ולקרוא ספר טוב . הבשורה לא זורחת מהמרקע אז למה לא להתנתק ? הלוואי ויכולתי ! יום אחד אני אזרוק את הטמבלביזיה מהחלון.
shellyland
New member
הלו! הלו!
לא להשמיץ ככה את הטלויזיה שלי! חוצמזה, למזורה שלנו גם אין טלויזיה בבית, מה שמוכיח ששי-קו צודק ואתי אנקרי אכן מוזרה (כמו כל שאר האנשים שאין להם טלויזיה בבית ובחיים לא בטי המכוערת או בובה פראית או המורדים). ותיקון קטן לשי-קו: היא אמורה להתפרנס ממוזיקה, לא מהופעות בטוק-שואו'ס ומלעשות מעצמה קרקס בתכנית נבחרת החלומות בהקיציס (כמו שצביקה פיק וסיגל שחמון עושים ברגע זה ממש). בעולם מתוקן ובריא זה אמור היה להספיק.
לא להשמיץ ככה את הטלויזיה שלי! חוצמזה, למזורה שלנו גם אין טלויזיה בבית, מה שמוכיח ששי-קו צודק ואתי אנקרי אכן מוזרה (כמו כל שאר האנשים שאין להם טלויזיה בבית ובחיים לא בטי המכוערת או בובה פראית או המורדים). ותיקון קטן לשי-קו: היא אמורה להתפרנס ממוזיקה, לא מהופעות בטוק-שואו'ס ומלעשות מעצמה קרקס בתכנית נבחרת החלומות בהקיציס (כמו שצביקה פיק וסיגל שחמון עושים ברגע זה ממש). בעולם מתוקן ובריא זה אמור היה להספיק.
shellyland
New member
אמור היה להיות שם "ראו"
ממש בין "בחיים לא" ל"בטי".
ממש בין "בחיים לא" ל"בטי".
hilagilady
New member
עופר...../images/Emo6.gif
אתה כל כך צודק באשר לטלויזיה!! אני למדתי על הנושא הזה שלוש שנים בבית הספר...אז אנו יכולים לדבר על זה שעות עם תרצה. וזה נכון...להמון אנשים הטלויזיה היא המציעות עצמה... וכאן נשאלת השאלה, שאין עליה תשובה: "האם הטלויזיה יוצרת את המציאות, או שמה המציאות, או שהמיאות האמיתית היא זו שבטלויזיה?" או לחלופין...מה קודם למה (בימינו אנו, כמובן), הטלויזיה או המציאות?.. לא ארחיב בנושא...זה נושא לפורום אחר במקצת. צודק שאין כמו גימל!!
, ונכון!...אפשר לשמוע לפעמים גם רשת א' ו- 88 FM...שתי תחנות שונות זו מיזו..אבל טובות ואכותיות! טוב...ברור...הרי כל תחנות "קול ישראל" איכותיות ביותר!!
אתה כל כך צודק באשר לטלויזיה!! אני למדתי על הנושא הזה שלוש שנים בבית הספר...אז אנו יכולים לדבר על זה שעות עם תרצה. וזה נכון...להמון אנשים הטלויזיה היא המציעות עצמה... וכאן נשאלת השאלה, שאין עליה תשובה: "האם הטלויזיה יוצרת את המציאות, או שמה המציאות, או שהמיאות האמיתית היא זו שבטלויזיה?" או לחלופין...מה קודם למה (בימינו אנו, כמובן), הטלויזיה או המציאות?.. לא ארחיב בנושא...זה נושא לפורום אחר במקצת. צודק שאין כמו גימל!!
hilagilady
New member
ולמען האמת..
יש לי עבר של ילדה שמכורה לטלויזיה...אבל זה עבר לי מזמן מזמן..! אני בקושי צופה בטלויזיה....אבל יש כמה תוכניות שאני לא מפספסת: 1) "הלילה, יענקל'ה לאן". 2) "תוצרת הארץ"- מומלץ ביותר!! 3) "לגעת ברוח"- עם יואב גינאי. 4) בלילות לבנים רואים "נדודי שירה"...(כנראה שבגלל זה יש הרבה לילות לבנים...)
יש לי עבר של ילדה שמכורה לטלויזיה...אבל זה עבר לי מזמן מזמן..! אני בקושי צופה בטלויזיה....אבל יש כמה תוכניות שאני לא מפספסת: 1) "הלילה, יענקל'ה לאן". 2) "תוצרת הארץ"- מומלץ ביותר!! 3) "לגעת ברוח"- עם יואב גינאי. 4) בלילות לבנים רואים "נדודי שירה"...(כנראה שבגלל זה יש הרבה לילות לבנים...)
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.