שלום

[אורנה 2 המקורית]

שלום ../images/Emo53.gif

שלום לכולם כתבתי פה בעבר על המערכת יחסים שלי אם בעלי שהולכת ומתפוררת מהיום שילדתי והמצב היום רק הולך ומחמיר אני בדיכאון טוטאלי וזקוקה לעזרה נואשות מפני שהדבר היחיד שעובר לי בראש זה לבקש ממנו לעזוב הילד פשוט שיגע אותו ואני נהייתי כלום בעינייו הוא לא מפסיק להעיר לי והעביר עלי ביקורות וירד כבר לפסים שלפעמים הוא מקלל אותי אותי הוא פשוט לקח שליטה על הילד ואני לא יכולה יותר בא לי למות אני לא מבינה מה קרה לנו כמו חתול שחור שעבר ביננו ואני לא יודעת מה קורה פה אני רק יודעת שרע לי ואני חנוקה ואי רוצה עזרה מה עושים ?

 

[ymz]

לא קראתי את מה שכתבת קודם

אבל יכול להיות שאת בדיכאון לאחר לידה? נכון שאת מתארת מצב שבעלך בלתי נסבל אבל שאלת למה? דיברתם על המצב, שאלתם מה קורה לכם? אולי אתם פשוט צריכים חופשה קצרה? אני חושבת שאתם צריכים לפנות ליעוץ זוגי. בהצלחה.

 

[אילת27]

תגידי לו בדיוק מה את מרגישה

תשבו על כוס קפה כמו שני אנשים בוגרים ותדברו כל אחד שיספר מה מציק לו במערכת היחסים הזאת ושניכם תראו מאיפה מתחילים לשפר אני יודעת שתוספת של ילד חדש למשפחה במיוחד עם זה הראשון היא קשה אבל לומדים להסתדר עם זה ועם זה לא יעזור לכו לעזרה מקצועית

 

[אורנה 2 המקורית]

אני מצטערת

אבל עברנו את השלב של הקפה זה מתחיל בשקט ונגמר בצעקות ולרוב אני גם בוכה לא בגלל שאני נפגעת אלה מחוסר הכוח הנפשי שלי להתמוד יותר אין לי כוח לריב פשוט ככה אני מוטשת ממריבות

 

[yoelgo]

עזיבה

חמודה זה כואב לשמוע מה שקורה איתך, פשוט אני רואה שאין לך חיים מאושרים. אני מציע לך לנטוש את הספינה,נכון זה קשה אבל במצבך אין מה לעשות פשוט לעזוב....

 

[אילת27]

מכירה את שלב הבכי

וההתמוטטות אם לא טוב לכם ביחד אולי באמת תשקלו פרידה או פסק זמן עד שתהיו מוכנים ליישר בשקט את ההדורים ביניכם והפעם בלי צעקות ומריבות

 

[טיטי10]

קחי שליטה על חייך

המשפט הזה נשמע אולי נדוש אבל זו הדרך היחידה. הוא לא הכרח אומר לסיים את הנישואין. את צריכה להחליט מה ומי הכי חשוב החיים שלך. כמובן כל עוד מעבר לאלימות המילולית אין כלום. אפשר להתחיל בחיים כביכול מקבילים בהם את שולטת ולא החלשה.קבלי את את ההחלטות הנחרצות בנוגע לילד שיראה שאת לא חסרת אונים. תשתדלי להסתדר בכוחות עצמך את כמה שאפשר. ואפילו לעשות דברים בלעדיו כמובן שלא מתפרשים כבגידה. לדוגמא בשבת ללכת לחברה או לים בלעדיו .בצורה כזו הוא ירגיש שהודפים אותו החוצה והוא ירצה לחזור. כמובן שלגבי הקללות תעשי סוף. תאמרי לו שאת לא מוכנה שהוא יקלל אותך ואת מוכנה להקשיב רק אם הוא מדבר בצורה מכובדת איתך. כמו שאת מכבדת אותו כך גם הוא. אני לא חושבת שזה קל אבל זו הדרך כמובן בתנאי שאין אלימות או דברים חריגים מחזיקה לך ידים. אם זה לא ילך תחשבי על ייעוץ זוגי .אין שם קסמים אבל הם נותנים כיוון וזה גם משהו

 

[אורנה 2 המקורית]

אמרת דברים

כל כך עוזרים ונכונים ואני יעשה מה שאמרת זה נשמע לי נהדר ובאיזה מקום קצת הערת אותי מהתרדמת ששקעתי בה המון המון תודה

 

[yoelgo]

מנסה לעזור

לפי מה שאת כותבת שכל הבעיות באו לאחר הלידה, אני לא יודע לפני כמה זמן ילדת ,אבל איך שבעלך מתנהג זה בה מחוסר נתינה ,את לא מגדישה לו הרבה כל כולך זה רק עם הילד זה מאוד מפריע לו,לכן הוא מתנהג כך.... תנסי לתת לבעלך יותר בכל התחומים בין אישה לבעלה.. מקווה אני שזה יעזור תנסי....

 

[י רדן]

אמנם חדשה כאן אך חייבת להגיב

באמת לא ברור כמה זמן את אחרי לידה אך זה בעצם לא משנה, יש פה חוסר רגישות מצד בן זוגך וחוסר פירגון. ואחרי לידה אנו הנשים עוברות שינויים הורמנליים שמשפיעים בין היתר על מצב הרוח ועל חוסר חשק כללי שמתבטא בהרבה תחומים ולכן מתבקשת כאן עזרה אולי מקצועית או שיחה בינכים בשלב הראשון. שולחת לך מכאן חיבוק חם.

 

[meshi4]

איך לא תהיי

בדכאון?התקופה אחרי לידה היא לא פשוטה בכלל.כל כך הרבה שינויים חלים בגוף האישה.תינוק במשפחה שמצריך טיפול והרבה אהבה 24 שעות.בעל שצריך תשומת לב.התמודדות עם בעיות כלכליות. ואם מה שאת שומעת זה ביקורת .חוסר פירגון מינימלי.קללות.בצורה הזאת, הבטחון האישי יתערער לך. מצד שני הבנתי שבעלך עובר תקופה קשה של גמילה.ויתכן שזאת הסיבה להתנהגות שלו. עצתי לך.להתייעץ עם הורייך.[אם הם מסוגלים לעזור ולתמוך בך] ייעצו לך כאן לקחת שליטה ואחריות על חייך. דבר נוסף-עמדי על כך שלא ינהגו כלפייך באלימות מילולית וודאי שלא פיזית.[בהנחה שאינך מקללת] תהיי חזקה

 

[y a e l c 1]

היי זה פעם ראשונה שאני כותבת

ורציתי לדעת או סתם להוציא כעסים אבל אישי מאד לא מפרגן ןלא משנה מה אני מנסה זה אף פעם לא בסדר. הוא בדרך כלל לא מתיחס למה שאני אומרת או פשוט יוצא מהבית . יש לנו ילד עם בעיות והוא לא מוכן לקבלו הוא מבין שיש לו בעיה ושהוא מחוץ לבית בחעדינו הוא יודע להסביר מה הבעיה אבל להיות 5 דקות בבית איתו זה פשוט זוועה. היינו כבר מאז שיודעים על הבעיה כבר 5 שנים הוא כל הזמן בורח מהבית וגם לפני זה. הוא עושה דברים בבית אבל בזמנים שהוא רוצה ומתחשק לו.אתמול הוא נסע לאיזה פגישה בצפון הרחוק ואז עבר אצל ההורים שלו ואז חזר הביתה עד כאן ניראה בסדר אבל הוא לא התקשר פעם אחד ואני ידעתי שבשעה 8:00 בערב הם היו עוד שעה מהבית. אין בעיה אני מחכה עדיין.טוב עבר כמה שעות ואני כבר לא יודעת מה לעשות אין טלפון ממנו בסוף בשעה 01:00 אני התקשרתי והוא נמצא אצל השכן. אנו גרים בקיבוץ הוא היה בישיבה. נו אני לא יכולתי פשוט ישבתי ובכיתי.כאשר הגיע אמרתי לו לא להיכנס הביתה.שישאר בחוץ בסוף הוא נכנס בשעה 03:00 לפנות בוקר כי היה לו קר ולא היה לי אומץ להתקשר למישהו לעזור לי להוציא אותו. אמרתי לו שאין ברירה ישלו עד יום שבת להחליט מה הוא רוצה.מצטערת אבל העניין נמשך זמן מה והייתי חייבת לספר למישהו אז המון תודה ממני.

 

[י רדן]

כמה זמן נמשך המצב שאת מתארת?

 

[y a e l c 1]

זה נמשך כבר

כמה שנים מאז הילדים נולדו. לא היה שום רגישות אם לא הייתי מרגישה טוב או סתם רציתי שיהיה בבית. תמיד היה עסוק עם הדברים שלו. אני חייבת להגיד שהוא מאד עוזר לכל מי שרק צריך עזרה "לעבור דירה , חשמל בבית של מישהו או סתם תיקונים." הוא גם בחילוץ של הדרום או אוהב לעשות את ההגברה שלו. אני לא יכולה להגיד שהוא לא עוזר אבל אם אני רק מבקשת אז התשובה בדרך כלל תפביקי לילל את שוב מתחילה את המנגינה או הבכי.

 

[טיטי10]

כאשר מרגישים שאין עם מי לדבר

הבן זוג לא כל כך רוצה לדבר ושקוע בעולמו הפרטי מבלי להבין שדוקא זו שלה הוא הבטיח תמיכה במהלך כל החיים נמצאת בבעיה וזקוקה יותר מתמיד לכתף.התחושה הזו לא קלה ומכיוון ששום שיחה לא עוזרת וגם לפי המשך דבריך שהוא אומר לך להפסיק להתבכיין:או שהוא חושב שהבעיה לא כל כך גדולה ונראה לו שיהיה בסדר או שפשוט הוא החליט לשים בצד דוקא את הדברים שקשה לו להתמודד איתם ופשוט לחיות את חייו בדרך זו. עליך דרך החיים הזו לא מקובלת ואת די מתגעגעת לזוגיות משותפת. הדברים האלה צריכים להאמר האופן חד משמעי. וכמו שכתבתי לאורנה 2 המקורית בהודעה הצמודה לך הגיע הזמן לעשות מעשה .את צריכה למצוא את הכח ולהבין שאת אדם מאד חזק ויכול להתמודד עם משברים במקום לחיות אותם. תקראי מה שכתבתי לה ואולי זה יעזור לך. חזקי ואמצי-מען ילדיך ולמען עצמך