שלום

  • פותח הנושא T s o
  • פורסם בתאריך

T s o

New member
שלום ../images/Emo24.gif

בוקר קצת מעיק אז חיפשתי מקום שאוכל לשתף ולשמוע נראה לי שהגעתי למקום הנכון... אני בתהליכי פרידה, עדיין גרים באותו בית, שני ילדים (2 ו-5) שעוד לא יודעים כי בסה"כ אנחנו בסדר גמור, לא רבים לידם, לא צועקים ומשתדלים להבטיח שזה יהיה הכי יפה שאפשר לטובת הילדים ושכל אחד יעשה מאמץ לעשות הכל כדי שיהיה להם הכי טוב וכמה שפחות טראומטי. רציתי לשאול מנסיונכם...מכיוון שדעתו ודעת פסיכולוג ילדים שהתייעצנו איתו שבמהלך השבוע (מלבד סופ"ש אחד פה ואחד שם) עדיף שהילדים יהיו יותר אצלי ולא לטלטל אותם כל יום לבית אחר כנראה שמעבר ליום אחד שישנו אצלו יהיה עוד יום שיקח ויחזיר אותם. רציתי לדעת איך עשיתם את החלוקה (נשמע נורא...) ובני כמה היו הילדים, חשוב לי לשמוע דעתכם על מצבים שהילד רוצה אל ההורה השני, האם להתעקש על הימים או לזרום עם הילד, האם טוב יהיה להם אם בימים שנגיד הוא סתם יתגעגע והילדים אצלי לאפשר ביקור אחה"צ שלו בבית שלי או שזה סתם מבלבל אותם. אין לי בעיה לזרום ולעשות הכל לטובת הילדים אבל מרוב דעות אני מבולבלת... אני מאד רוצה שישאר דומיננטי בחיים שלהם וגם לו הם הכי חשובים בעולם. מישהי תפסה אותי הבוקר (גרושה) ואמרה לי שאני חייבת בשבילם להישאר אפילו במחיר האושר שלי כי גברים בסופו של דבר מוצאים מישהי, נעלמים לילדים שלהם מהחיים, אצלה הגרוש עשה דברים נוראים ולילדים יש טרואמה נוראית והיא הלחיצה אותי כשאמרה שגם הוא היה בחור מקסים... וואוו, כתבתי המון... זה רק קצה המזלג על מה שמתחולל לי בראש אשמח לשמוע מכם תודה רבה
 

shani2

New member
את תשמעי פה תגובות לכיוונים שונים

כל אחד בוחר בדרך אחרת ולכל אחד השיקולים\אילוצים שלו. רק אתם יודעים מה מתאים לכם ולילדים שלכם, גיל הילדים, המרחק והרצון הטוב. אם קיים הרצון הטוב, למה לא לנסות מה שנראה לכם ולהיות פתוחים לשינויים ??
 

T s o

New member
כי אחת הדעות היא ש...

חשוב להחליט, להודיע להם מה הולך להיות ולהתמיד ולא לוותר כדי לא לבלבל אותם. אני מעולם לא הייתי נוקשה עם הילדים, לא הנקתי עם שעון אלא סביב השעון, רצו לישון איתי - סבבה, בעגלה - אחלה, זרמתי עם מה שרצו ובסופו של דבר נגמלו מהכל, ישנים במיטה שלהם ואני שמחה שלא הייתי נוקשה ועם חוקים מוגדרים שאסור בשום אופן לעבור עליהם. אבל פה זה כבר אחרת ואני בטוחה שאוכל ללמוד מהנסיון של האנשים כאן.
 

shani2

New member
תחליטי, תודיעי להם

ותאמרי להם שאם זה לא יהיה נוח וטוב תחשבו על זה בהמשך. גם להם יהיה טוב לדעת שאם יהיה להם קשה, יש מקום למחשבה נוספת.
 

א ני ר

New member
שתי אסכולות

האחת, דומיננטית משנות השישים ועד שנות התשעים גרורסת שילדים, עדיף להם לחיות עם האם, שעדיף בית אחד, ושהאב יתראה עימם פעם או פעמיים בשבוע. אסכולה שניה, מתחזקת כל יום מסוף שנות התשעים גורסת שכמה שיותר אבא, יותר טוב לילד. ושחצי אצל האבא, חצי אצל האמא, עדיף על "היציבות". מחקרים אחרונים תומכים חד משמעית באסכולה השניה. לוקח זמן, לעוסי"ם, פסיכולוגים, מורים, גננות, שופטים, שופטות, להתרגל לשינוי בתפיסות. אך זה קורה.
 

T s o

New member
איפה אוכל לקרוא מחקרים כאלו?

תודה האם תוכל להפנות אותי?
 

ערסlight

New member
ילדים בפרידה

קודם כל... לא נשארים עם מישהו בגלל הילדים. הורים מאושרים [ככל האפשר] הם המתכון הטוב ביותר להורות טובה. לדעתי, הסדר ביקורים קבוע נכון לתחושת היציבות של הילדים וגם יעזור לכם להכנס לשיגרה במצב החדש. אבל לא להשתגע בשביל זה.
 

מקפיצים

New member
לא נראה לך מוזר

שכל מי שירצה במשפחה שלך יוכל לבוא לבקר את ילדיך אחה"צ חוץ מאבא שלהם? אנחנו התחלנו מיד עם לינה פעמיים בשבוע וכל סופשבוע שני (כשהילדה היתה בת שלוש). מעולם לא הקפדנו על הפרדה מלאה ביננו, אבל הסברנו לילדה שאנחנו חברים ולא מתכוננים לחזור להיות משפחה. הילדה נראית מאושרת ושלמה עם הסידור, פורחת בחברה ובלימודים. אבא שלה התחתן מחדש עם גרושה עם ילדים ונולד לו ילד נוסף, אבל מעולם לא זילזל ביום אחד או שעה אחת מהזמן שלו איתה. אז הוא היה ונשאר מקסים (יש גם גברים כאלו). מקפיצה ...
 

לוטוס22

New member
היי TSO

מספרת לך מנסיוני בלבד!ומה אני עשיתי. למרות מה שהיה כתוב בהסכם לא הלכנו לפי הכתוב.כאשר הילד פתאום בכה או התגעגע .התקשרתי לאביו ואמרתי לו שהילד רוצה אותו והיה מגיע או הפוך כאשר הוא היה מתגעגע היה בא. אני התגרשתי שבני היה בן 4 וחצי קטן אז היה מגיע לבית .מודיע טלפונית היה לוקח אותו לסיבוב ומשחק איתו.בגיל 7-8 לפי זכרוני היה מתקשר ומבקש לקחת אותו לטיול מחוץ לעיר או ליומים שלושה אליו. היום הוא גדול והוא אומר לי הרוחתי משני הצדדים גם ממך וגם מאבא
 
למעלה