שלום.

Madrilenos

New member
שלום.../images/Emo13.gif

אני דניאל,בן 17 וחצי,אוסטרליה. בגיל 15 היגרתי עם משפחתי לאוסטרליה(לעיר סידני). אני שומר על קשר מאוד הדוק עם כמה חברים טובים מישראל,ומשתדל לבקר בארץ פעמיים בשנה. וגם אני מתכתב במסנג'ר עם החברים. יוצא לי לדבר איתם על נושא הצבא,והם מה שנקרא 'מורעלים' כולם רוצים להתגייס לקרבי..והם מרעילים גם אותי האמת. אבל..אני לא יודע. מצד אחד כמו שאמרתי כשאני שומע אותם מדברים על צבא אני חושב שאני לא מוכן לוותר על החוויה הזאת ושאני רוצה להתגייס לקרבי,ואני באמת אוהב את ישראל אחרי הכל גדלתי שם 15 שנה. ומצד שני,מה עכשיו..לעזוב את אוסטרליה?בשביל להיות בקרבי שאני לא ממש יודע אם זה מתאים לי בכלל? ואם יהיה לי קשה מה אני אעשה? לא יהיה מי שיעזור לי המשפחה תהיה כאן באוסטרליה..מבחינת המשפחה שלי הם ממש נגד אומרים לי שהם לא מסכימים שאני אעשה להם את זה כי הם לא יוכלו לישון בשקט בידיעה שאני לוחם..וגם לקח לי הרבה זמן(חצי שנה) להסתגל לחיים באוסטרליה,ולהכיר חברים מעבר ללהסתובב בהפסקות בבית ספר. ועכשיו יש לי חברים טובים,שבאמת הם חשובים עבורי..ובכלל,התרגלתי לחיים באוסטרליה,לחיים הרגועים,לזה שאין צורך לראות חדשות כי אין ממש מה לשמוע,לזה שאפשר לעלות על אוטובוס\מונית ולא לפחד מפיגוע,לזה שאפשר לטייל ב3 בלילה בכיף ברחוב מבלי לפחד מכלום. באמת,החיים פה באוסטרליה הם מעולים.. לא סתם אוסטרליה היא ב5 המדינות שהאיכות חיים בהם הכי גבוהה והכי שווה לגור פה. בקיצור,אני ממש לא יודע מה לעשות אני נחשב בן מהגרים,ויכול לבוא לבקר בארץ,אבל לגור לא. ובכל מקרה המשפחה שלי לא מתכוונת לחזור לארץ אי פעם. ההורים מרוויחים כאן יותר ויותר טוב להם. וגם לאחותי ולאחי. והאמת? גם לי..בארץ גרתי בתל אביב,שזו לא עיר כ"כ בטוחה ופה בסידני אני יוצא לבלות הרבה יותר,הבית ספר ברמה הרבה יותר גבוהה ופשוט...חיים אחרים לגמרי. מה אתם הייתם עושים במקומי? והייתי רוצה לדעת מה התנאים בקרבי..והאם עוזרים לחיילים בודדים?
 
ממ

דבר ראשון יש לעשות הפרדה בין בין מהגרים לבין בן שליחים. אם אתה בטוח שאתה בן מהגרים-אז אתה יכול לבלות לא יותר מ120 יום רצופים בארץ כל שנה, או שנה שלמה-פעם אחת בחייך. אם אתה חורג אפילו ביום אחד ממשכי השהייה שלך-לא תוכל לחזור לאוסטרליה
בכל אופן-כמובן שאתה תוכן מבחינת הצבא כחייל בודד [או בן שליחים, שזה עדיין נחשב בודד אבל זה קצת שונה..]. השאלה היא אם באמת יהיה לך קשה בארץ מבחינת הסתגלות. לצבא אני בטוחה שתסתגל-יהיו לך שם חברים-למרות שזה לא כמו משפחה. כמובן שהצבא אמור לעזור לך בצמיאת מקומות לינה כשאתה יוצא הבייתה [בית החייל או עזרה בתשלום שכר דירה...ואולי גם אישור עבודה-תלוי באופי השירות שלך]. אין לך בארץ קרובי משפחה שיוכלו אולי לתמוך בך? תחשוב על מה שטוב וחשוב לך. אתה מתכוון אי פעם לחזור ארצה? מה אתה עושה עכשיו באוסטרליה? יש לך תוכניות לגבי השנים הקרובות?...
 

Madrilenos

New member
כן,אני בן מהגרים.

יש לי בארץ סבא וסבתא מצד אבא,אבל האמת אנחנו לא בקשר ממש. ויש לי דודה בארץ..שהיא אני בטוח שתמשח לתמוך בי,אבל לא יודע,לא נעים לי לגור בבית אחר. אפילו שהיא דודה שלי. אני באמת יעדיף לישון במקום שהצבא יארגן. אני לא יודע אם אני מתכוון לחזור אי פעם ארצה,באמת שלא. אני כרגע תלמיד כיתה י"ב. ואין לי תוכניות לשנים הקרובות,כלומר,אם אני לא אחזור לארץ להתגייס,אז אני בטח יעשה טיול של חודש-חודשיים עם החברים ואז אתחיל ללמוד באוניברסיטה.
 
ממ

אני לא יודעת מה להציע לך. אתה צריך באמת לחשוב אם אתה רוצה לשרת בלב שלם ואז לחזור לעיסוקים שלך, או שתשאר בחייך השלויים ונטולי האקשן ברחובות סידני
 

DyingToLiVe

New member
להגיד לך את האמת?

בתור חייל שהולך להיות חייל קרבי, אם אין לך זיקה אמיתית לארץ, ואין לך כוונה לגור כאן, אז תוותר על זה, כי כל פעם שתרד למצב, או שתסגור שבת, או שיהיה קר בלילה בשק"ש, אתה תצטער על מה שעשית, וכשתחזור לאוסטרליה לאחר השירות הצבאי, אתה תראה איך הכל השתנה, והמנטליות שלך כבר תיהיה שונה. יש לך אפשרות לבוא אחרי גיל 21 ולעשות חצי שנה שירות צבאי, או משהו בסגנון, אני לא מודע במדוייק לחוקים בצבא בנוגע לזה, אבל אני מניח שאנשים כאן יודעים.
 

A N I g M A

New member
ברור שעוזרים לחיילים בודדים../images/Emo9.gif

(אווו אני מתה עליהם
) מבחינת ההגדרות של הצבא, אתה נקרא בודד "קטין חוזר" (מישהו שהיגר עם משפחתו בגיל 15 וחוזר על מנת להתגייס - כי הוא לא חייב, בעצם - ואז מגיע לך הכל). אתה מקבל בעיקר הטבות כספיות, עזרה בלינה, עזרה במימון כרטיס טיסה, כרטיס חיוג לחו"ל, ועזרה מקרן סיוע לקניית מכשירים חשמליים. זה על קצה המזלג. במידה ובאמת תחליט להתגייס, תקבל זימון ממדור פרט כשתהיה חצי שנה לפני גיוס. בקשר להתלבטות שלך - תחשוב טוב. אני כן חושבת שחשוב להתגייס, אבל אתה מתאר מצב כזה שנראה שמאד נח לך להישאר במקום שלך. קרבי זה קרבי - זה מלחמה, זה אימונים, זה שטח. זה לא פינוק בכלל. בהצלחה;]
 

dean757

New member
....

תראה מה שאני אומר זה שרק במידה ואתה סגור על זה ב 100 אחוז לך על זה. אל תלך לזה אם אתה לא סגור על זה ב 100 אחוז. ואם כבר אתה מתגייס עם כל הכבוד לצנחנים, למה שלא תתגייס למשהו יותר ברמה?(לא שצנחנים לא ברמה גבוה). תתגיס למשהו כמו חובלים/טייס/צוללות/שיטת 13/סיירת מטכל/669/שלדג
 
ממ

איך בדיוק כל היחידות שציינת הן יותר ב"רמה" מצנחנים [או כל יחידה אחרת]? כל יחידה ואופי השירות שלה. וסליחה, אבל עד כמה שידוע לי צנחנים יותר ב"רמה" מצוללות [סליחה אם פגעת במישהו שהוא בצוללות או משהו..זו ממש לא הכוונה].. סתם סטיגמות על יחידות מוכרות...
 

dean757

New member
...

שוב, אני לא אומר שצנחנים לא ברמה הם אפילו ברמה גבוה. אבל כל היחידות שציינתי הם כן ברמה יותר גבוה מצנחנים כמה דוגמאות: טייס/חובלים: לטייס לפני שאתה מגיע לקורס יש איזה 4 שלבים מאוד מאוד קפדניים לפני שאתה עוברשלא נדבר על הגיבוש. גם בחובלים זה ככה עכשיו שימי לב לקישור שצירפתי תראי באיזה שלב מגיעים לצנחנים http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA.jpg
 

Itamarro

New member
עם כל הרעל שיש לי, ויש לי הרבה

אף אוסטרלי לא יבוא לארץ לשחק 3 שנים פלייסטיישן בתל-נוף. ולדניאל, תשמע, החוויה הצבאית תשנה לך את החיים. היא תחזיר אותך למנטליות הישראלית, תנתק אותך מכל מה שבנית בסידני. זה לא חודש שעוצמים עיניים והוא עובר, זה 3 שנים של שירות קשה, בתנאים צבאיים. אם אין לך זיקה לארץ, אין לך את הפעימה הציונית בלב, חבל שתעשה את זה רק בשביל לרצות את החברים שלך. הדבר הכי חשוב שאני יכול להגיד לך, זה שאתה צריך לחשוב על זה לבד, אל תתן לא להורים שלך ולא לחברים שלך להשפיע עליך. זה החיים שלך, זוהי החלטה חשובה, תחשוב עליה טוב, ובסוף תגיע להחלטה שהכי מתאימה לך.
 

FELIX inc

New member
../images/Emo45.gifותחשוב..../images/Emo105.gif

שגם לחבר הג'ובניק ולחבר שבקרבי, שהם חוזרים יושבים בשישי בפאב ביחד, יש להם שפה משותפת מסוימת. כשתחזור לאוסטרליה [כי אני מניחה שלא תשאר פה..] יהיה מי שיבין אותך? יהיה מי שיוכל לאמוד את גודל השינוי שחל בך ולקבל אותו? ואחרי הכל, חיילים בודדים באים לארץ מתוך רצון להשתקע בה אח"כ. אתה מתכוון לחזור, אתה לא חושב שאולי השירות בצבא יגרום לך בסופו של דבר לחזור לארץ מתוך הדברים שציינו פה בשרשור?.. זה משהו שאתה צריך לשקול. כמה שלא פטריוטי במיוחד להגיד את זה, נראה לי שהחיים שבנית לך באוסטרליה [יש יאמרו בועה] טובים מדי בשביל לשנות אותם עד כדי כך, שינוי שאפילו לא תוכל כנראה להחזיר אחורה.
 

Run And Hide

New member
זה בועה

רק אם עורכים השוואה בין אוסטרליה לבין ישראל. המציאות בישראל היא לא מציאות נורמלית.
 

aureliano1

New member
מה לא נורמאלי בישראל?!

להגן על המדינה, לחיות על טונה ולוף שלוש שנים. להרוג בפעם הראשונה בגיל 19-20. לחוות צער ושמחה, להרגיש כל שנייה ודקה כשאתה בפעילות (ולהעביר ימים שלמים כשאתה לא..) נשמע לי כמו חיים של סמוראי טיפוסי - נורמאלי לחלוטין
 

elad 1986

New member
אתה רציני?

טיס? צוללות? חובלים? זה אמנם אחלה מקומות,אבל הוא רוצה לשרת כלוחם. וזה לא בדיוק לוחם.. וטיס זה 3 שנים של מבחנים וללמוד איך לטוס. וחוץ מזה,שייטת מטכ"ל וכו' הם אמנם עושים מבצעים מטורפים,אבל הם מתכוננים אליהם הרבה זמן לפני. בזמן שבפלס"רים למינהם וביחידות כמו דובדבן ומגלן עושים הרבה ביותר ממה שהם עושים. וזו עובדה..
 

aureliano1

New member
ההשוואה הזו לא כל כך ברורה

וקשה לדעת מה ימשוך אותך יותר. לשרת שנים בטיס, שזה "צבא אחר ומאוד לא סטנדרטי" לבצע פעילויות מעטות אך מאוד יוצאות דופן ביחידות העילית או לבצע את הפעילות היותר יומיומית בגדס"רים, מגלן, דובדבן וכד' ואולי בכלל גדודים. למה לא?
 

NamelessGirl

New member
תשמע..

אתה צריך לחשוב אם אתה רוצה כמו המשפחה שלך לנתק את עצמך מישראל ומהחיים פה, או שאתה כן מרגיש סוג של פטריוטיות ומחוייבות למדינה, רצון לתרום לה...
 
למעלה