שלום../images/Emo13.gif
טוב אז ככה, אני קוראת שקטה פה בפורום.. ונתקלתי לא מעט [ואפילו הרבה] פעמים בתלונות של תלמידים שכותבים פה, הודעות של סלידה מבית הספר, וכו'. אז רציתי להגיד לכם את דעתי, מנקודת הראיה שלי. אני הייתי שוחרת שנה שעברה, בכיתה ט', כיום אני לומדת בכיתה י' בבית ספר אזרחי, לאחר שעזבתי את הטכני [השלוחה בבאר שבע]. כל אחד כאן מתלונן על כמה שבית הספר מתנהל חרא, המורים חרא, כל המדריכים זורקים זין, כולם נגד השוחרים- תלונות שגם אני כשוחרת הייתי מוציאה מפי שנה שעברה. כולם יודעים יפה מאוד להגיד מה לא בסדר פה ומה צריך לתקן שם, ויודעים גם להגיד לשוחרים צעירים יותר שלא כדאי להם לבוא, כי זה הכי קל. אז אם המערכת כל כך דפוקה, והכל כל כך נורא, ושזה בית ספר שואה [כמו ששמעתי רבים אומרים] למה לא לעזוב? למה לא לעבור לבית ספר אזרחי ולהיות ילד רגיל כמו שכל מי שמתלונן רוצה להיות? הטכני לא מחזיק אתכם שם בכוח, אף אחד לא מכוון לכם אקדח לרקה, יש לכם את החופש המוחלט לעזוב. אולי העדר אומץ? כן, צריך קצת אומץ כדי לשנות את המסגרת שאתה נמצא בה ולהגיד "אני לא רוצה ללמוד בבית הספר הזה" בפני המדריכה שלך. צריך אומץ כדי להכנס למסגרת אחרת. אבל אם אתם רוצים להיות מחוץ לבית הספר הזה באמת, תצאו. באמת שתעשו את זה, אל תמתחו את זה ואז תגידו "מאוחר מדי". גם לי היה קשה שם, גם אני שנאתי לחזור הביתה מאוחר, שנאתי את המקצועות, שנאתי את רוב הילדים, שנאתי את המדים, שנאתי את כל מה שקשור למקום הזה. אז פשוט קמתי והלכתי. למה? כי זה תמיד הכי קל להתלונן, אבל עם דיבורים אתה לא תצא משם. ואל תתנו לי את הבולשיט הזה של "אף בית ספר לא יקבל אותי". כי אם אתה בכיתה ט' או י', מקבלים אותך נפלא במקומות אחרים. אני עזבתי בסוף כיתה ט', הבאתי אישור מהטכני לבית הספר החדש, והופ, אני כבר לא בטכני. אני בבית ספר אזרחי. וקיבלו אותי כמו קסם. גם סוף כיתה י' אפשר לעזוב, אני מכירה מישהו שעזב בסוף כיתה י'. אמנם בשביל להתקבל למגמה שהוא רצה להיות בה הוא היה צריך להשאר שנה, אבל זה המחיר שהוא היה מוכן לשלם בשביל לצאת מהמקום ההוא. יש המון אפשרויות של בתי ספר, זה לא כלא. לא טוב לכם? קומו ולכו, אני אומרת את זה מכל הלב, קומו, ולכו. טוב לכם? אז תשארו ואל תתלוננו. אולי בעצם כל מי שנשאר אז טוב לו? והתלונות האלה הם סתם.. אם אתה נשאר, סימן שמשהו משאיר אותך שם. למי שלא טוב לו, פשוט לקום וללכת, אם יש צורך, אז גם להיאבק. כי חבל, באמת חבל שתבזבזו את הזמן ואתת האושר שלכם, ותסבלו, ותשארו במקום שאתם לא רוצים להיות בו. וכמובן שכל מקרה לגופו, כרגע אני מכלילה. יש תמיד את זה שההורים שלו לא מסכימים לו לעזוב, ואת זה שאוהב את המקצועות אבל שונא את המערכת, ואת זה שהמדים נוחים לו אז הוא נשאר.. אבל בסופו של דבר, החיים שלכם בידיים שלכם, רק שלכם. אז תמיד קל להפיל על אחרים "אני נשאר בטכני כי 1,2,3,4 הכריחו אותי". רק אתם מכריחים את עצמכם, אתם חופשיים לבחור. טוב לכם? תשארו לא טוב לכם? תלכו. הבחירה היא תמיד שלכם.
טוב אז ככה, אני קוראת שקטה פה בפורום.. ונתקלתי לא מעט [ואפילו הרבה] פעמים בתלונות של תלמידים שכותבים פה, הודעות של סלידה מבית הספר, וכו'. אז רציתי להגיד לכם את דעתי, מנקודת הראיה שלי. אני הייתי שוחרת שנה שעברה, בכיתה ט', כיום אני לומדת בכיתה י' בבית ספר אזרחי, לאחר שעזבתי את הטכני [השלוחה בבאר שבע]. כל אחד כאן מתלונן על כמה שבית הספר מתנהל חרא, המורים חרא, כל המדריכים זורקים זין, כולם נגד השוחרים- תלונות שגם אני כשוחרת הייתי מוציאה מפי שנה שעברה. כולם יודעים יפה מאוד להגיד מה לא בסדר פה ומה צריך לתקן שם, ויודעים גם להגיד לשוחרים צעירים יותר שלא כדאי להם לבוא, כי זה הכי קל. אז אם המערכת כל כך דפוקה, והכל כל כך נורא, ושזה בית ספר שואה [כמו ששמעתי רבים אומרים] למה לא לעזוב? למה לא לעבור לבית ספר אזרחי ולהיות ילד רגיל כמו שכל מי שמתלונן רוצה להיות? הטכני לא מחזיק אתכם שם בכוח, אף אחד לא מכוון לכם אקדח לרקה, יש לכם את החופש המוחלט לעזוב. אולי העדר אומץ? כן, צריך קצת אומץ כדי לשנות את המסגרת שאתה נמצא בה ולהגיד "אני לא רוצה ללמוד בבית הספר הזה" בפני המדריכה שלך. צריך אומץ כדי להכנס למסגרת אחרת. אבל אם אתם רוצים להיות מחוץ לבית הספר הזה באמת, תצאו. באמת שתעשו את זה, אל תמתחו את זה ואז תגידו "מאוחר מדי". גם לי היה קשה שם, גם אני שנאתי לחזור הביתה מאוחר, שנאתי את המקצועות, שנאתי את רוב הילדים, שנאתי את המדים, שנאתי את כל מה שקשור למקום הזה. אז פשוט קמתי והלכתי. למה? כי זה תמיד הכי קל להתלונן, אבל עם דיבורים אתה לא תצא משם. ואל תתנו לי את הבולשיט הזה של "אף בית ספר לא יקבל אותי". כי אם אתה בכיתה ט' או י', מקבלים אותך נפלא במקומות אחרים. אני עזבתי בסוף כיתה ט', הבאתי אישור מהטכני לבית הספר החדש, והופ, אני כבר לא בטכני. אני בבית ספר אזרחי. וקיבלו אותי כמו קסם. גם סוף כיתה י' אפשר לעזוב, אני מכירה מישהו שעזב בסוף כיתה י'. אמנם בשביל להתקבל למגמה שהוא רצה להיות בה הוא היה צריך להשאר שנה, אבל זה המחיר שהוא היה מוכן לשלם בשביל לצאת מהמקום ההוא. יש המון אפשרויות של בתי ספר, זה לא כלא. לא טוב לכם? קומו ולכו, אני אומרת את זה מכל הלב, קומו, ולכו. טוב לכם? אז תשארו ואל תתלוננו. אולי בעצם כל מי שנשאר אז טוב לו? והתלונות האלה הם סתם.. אם אתה נשאר, סימן שמשהו משאיר אותך שם. למי שלא טוב לו, פשוט לקום וללכת, אם יש צורך, אז גם להיאבק. כי חבל, באמת חבל שתבזבזו את הזמן ואתת האושר שלכם, ותסבלו, ותשארו במקום שאתם לא רוצים להיות בו. וכמובן שכל מקרה לגופו, כרגע אני מכלילה. יש תמיד את זה שההורים שלו לא מסכימים לו לעזוב, ואת זה שאוהב את המקצועות אבל שונא את המערכת, ואת זה שהמדים נוחים לו אז הוא נשאר.. אבל בסופו של דבר, החיים שלכם בידיים שלכם, רק שלכם. אז תמיד קל להפיל על אחרים "אני נשאר בטכני כי 1,2,3,4 הכריחו אותי". רק אתם מכריחים את עצמכם, אתם חופשיים לבחור. טוב לכם? תשארו לא טוב לכם? תלכו. הבחירה היא תמיד שלכם.