ילדת התות בננה
New member
שלום!!../images/Emo13.gif
אני מורן אני בת 16 מחיפה(קטנה לא?!) אני מקווה שתקבלו אותי כאן..כי הפורום מתאים למה שאני מרגישה עכשיו... ובשביל ההתחילה צירפתי איזה מכתב שרשמתי לפני כמה דקות... ואני מאוכזבת בגלל שהחבר שלי עזב אותי לטובת מישהי אחרת שהיא החברה הכי טובה שלי
נכון קי´צי?! בכל אופן אני מקווה שתקבלו אותי....או שאני קטנה מידי...אבל לא משנה.... • מי שבאמת אכפת לו מוזמן להכנסו ילדת התות בננה ו√ כולם מכירים אותי בתור אחת שקטה וילדה טובה...וושאני חושבת על זה אני לא אחת כזאתי,אני ילדה שסוערת מבפנים ואת מה שאני מרגישה באמת קשה לראות אפילו אנשים שמכירים אותי ממש טוב לט יכולים לדעת! אני בחיים שלי לא פגעתי באף אחד!בחיים שלי לא פגעתי באף אחד ודאגתי שלכולם יהיה טוב...אבל לעזאזל מי דואג לי?! למי באמת אכפת אם לי כואב?אם אני שמחה?!ואתם יודעים מה?אני בחיים שלי לא האמנתי שיפגעו בי כמו שפגעו בי פשוט לקחו סיכה וחוררו את הלב שלי לנצח,אז נכון אהבה באה ואהבה הולכת אבל תמיד נשארות צלקות בלב..ויש כמה אנשים שהשאירו לי צללת ענקית על הלב..לא שלא היו לו לפני זה,אז אולי אני מראה שלא אכפת לי אולי אני מראה שזה לא מזיז לי אבל עמוק בלב אני כל יום בוכה ,יום שאני לא בוכה בו זה לא יום אמיתי כי לבכות זה דבר שהפך אצלי לתחביב,אני חושבת שאני מכירה את עצמי ואני פשוט לא,אני מפתחת ציפיות ותמיד תמיד הם מתנפצות לי בפרצוף!כמו זכוכית על הפנים,וכואב לי ובחיים לא כאב לי ככה..זה יעבור אני בטוחה בזה במה שאני רושמת כאן זה מן סיקור על עצמי על החיים שלי אז אנשים! אני מורן ואני ילדה עם לב שבורמי היה מאמין שאני יפגע מהבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם?מי היה מאמין שהרבה אנשים שעזרתי להם עכשיו באים ומפנים לי גב!מי היה מאמין שכל הידידים שלי פתאום נזכרו להתקשר!ובנינו אתם יודעים למהמה אני ניראת להם זונהכולם אומרים לי יהיה טוב,את תתגברי,אבל די!!אף אחד לא שם את עצמו במקומי..הדבר הכי כואב באהבה זה שהיא תעלם,ואני לא יכולה שום דבר פשוט לא זז!!אולי זמן עובר השעות חולפות אבל אני עדיין סובלת עדיין כואב לילמה אני כבר לא אותה ילדה? למה השתנתי?למה אני כבר לא ראוה את החיים בכל כך ורוד כמו שההיתי נוהגת לעשות מלפני הכול.למה קשה לי לחייך?!למה לעזאזל אני מצפה!!שהכול יתברר כסיוט!!שאני יקום ואני יגלה שכל זה לא באמת קורה!שהכול לא מתגשם!ואני תמיד פחדתי ליהיות ככה..ועכשיו אני אמורה להתמודד עם הפחד הנוראי הזה...בעצם לא כל כך נוראי ,אבל קשה,ניסיתי ליהיות עם אחרים ולא הצלחתי!ולא חשבתי על כלום !חשבתי על כמה שהלב שלי מלא כעס!כעס שאני לא רוצה להוציא כעס פנימי שאני יודעת שעם אני יוציא אותו אני יפגע במלא אנשים!! ואז אני יהיה ילדה מגעילה והכעס הזה מצתבר ומצתבר במשך שנים! לא יודעת עם תקראו את זה כי זה בטח לא יעניין אותכם...ושלא תחשבו שאני לא אוהבת לחיות!אני פשוט לא אוהבת את החיים שבהם אני נמצאת עכשיו ואני יודעת שזה יעבור ואני בכלל יצחק על הכול!אבל הצלקת בלב שלי תמיד תישאר...כמה שאני ינסה להוציא אותה ולחכות שהיא תגליד היא לנצח תישאר!כמו שאני אותה ילדה השתנתי...ילדה שטוב לה..אבל גם רע לה! סתאם רציתי להוציא את זה על איזה נייר... love מורן!!!
אני מורן אני בת 16 מחיפה(קטנה לא?!) אני מקווה שתקבלו אותי כאן..כי הפורום מתאים למה שאני מרגישה עכשיו... ובשביל ההתחילה צירפתי איזה מכתב שרשמתי לפני כמה דקות... ואני מאוכזבת בגלל שהחבר שלי עזב אותי לטובת מישהי אחרת שהיא החברה הכי טובה שלי