שלום../images/Emo13.gif
אני בחור בן 24, לומד כיום לפסיכומטרי,מרגיש המון התקדמות בחיים ומצד שני המון מעצורים. בשנה האחרונה עברתי שינוי תהומי בתפיסה ובהשקפה על החיים, למדתי להשקיע, לקבל אחריות למעשיי, ורכשתי את מעלת ההתמדה. בשנה האחרונה השלמתי את הבגרות החלקית שהייתה לי(בחיים לא חשבתי שאני מסוגל ללמוד למבחן),הפסקתי לעשן(לאחר 10 שנים!),התחלתי לעסוק בספורט(לא האמנתי שארוץ מטר...),למדתי לנגן על פסנתר, למדתי לנצל את זמני באופן יעיל,ועוד המון דברים אחרים שפירוט שלהם יצור הודעה ארוכה כאורך הגלות,אך אני חושב שהבנתם למה אני מתכוון. בקיצור את השנה הזו אני אזכור כל חיי כשנה של שינוי והתקדמות,הכל בעזרת כח רצון והתמדה שנתנו לי שיעור חשוב בחיים. -הבעיה מתחילה שאין לי מושג לאן החיים שלי הולכים, אני לא יודע מה אני רוצה ללמוד ובמה לעסוק- אני פשוט לא יודע! אני נמשך למקצועות הומניים אבל עם תארים הומניים אין ממש מה לעשות,ובכל מקרה גם בזה אני לא בטוח. -אני מרגיש שכל השינויים שעשיתי התמקדו בעולמי הפרטי, הכוונה היא שהתחום החברתי אצלי די מעאפן, אני פשוט מעדיף לרוב לנצל את הזמן הפנוי שלי בלהעסיק את עצמי בכל הדברים שאני אוהב לעשות(קריאה ,נגינה,אינטרנט וכו') על פני יציאות עם חברים ופיתוח קשרים חדשים. אולי זה עניין של סדרי עדיפוייות ואין פה בעצם בעיה, אבל מצד שני משהו בי אומר שזה לא הכי בריא לאדם לשרוץ בביצה של עצמו כל היום. -בעיה נוספת שקשורה לתחום החברתי היא שאני נרתע ליצור קשרים עם נשים, אפילו ידידותיים(אין לי בעיה לפתח שיחה) לדעתי יש לי פוביה מנשים, אני לא סומך עליהן, זה בטח קשור למשהו בילדות... -אני מאוד תנודתי לגבי אסרטיביות/פסיביות, זה מאוד תלוי במצב, הקושי הוא שבעולם שלנו אני מרגיש שכולם זאבים ולפעמים בשביל לשרוד אתה גם צריך להיות יותר אסרטיבי על מנת לא להיאכל על ידם. הבעיה נוצרת כשעולם רוצה להפוך אותך לזאב וכל מה שאתה רוצה זה להמשיך לחיות בשקט ובשלווה ובלי להרע לאף אחד, ופה ישנה איזו התנגשות. מקווה שהבנתם- זה קצת מורכב. -אני ממש רוצה לצאת מבית הורי, אני מרגיש שאם אצא אני אתקדם עוד הרבה יותר, הבעיה היא כמובן כספית. - הרבה פעמים כשאני נדרש בעבודה לפקח או לנהל משהו, אני נתקף אי נוחות, קשה לי לפקח על אחרים, קשה לי להתמודד עם אנשים(שירות לקוחות),קשה לי עם אחריות גדולה מדי. ושאלתי היא- איך אני יכול להביא לחיי שיפור בכל התחומים האלו? אשמח לתשובה!
אני בחור בן 24, לומד כיום לפסיכומטרי,מרגיש המון התקדמות בחיים ומצד שני המון מעצורים. בשנה האחרונה עברתי שינוי תהומי בתפיסה ובהשקפה על החיים, למדתי להשקיע, לקבל אחריות למעשיי, ורכשתי את מעלת ההתמדה. בשנה האחרונה השלמתי את הבגרות החלקית שהייתה לי(בחיים לא חשבתי שאני מסוגל ללמוד למבחן),הפסקתי לעשן(לאחר 10 שנים!),התחלתי לעסוק בספורט(לא האמנתי שארוץ מטר...),למדתי לנגן על פסנתר, למדתי לנצל את זמני באופן יעיל,ועוד המון דברים אחרים שפירוט שלהם יצור הודעה ארוכה כאורך הגלות,אך אני חושב שהבנתם למה אני מתכוון. בקיצור את השנה הזו אני אזכור כל חיי כשנה של שינוי והתקדמות,הכל בעזרת כח רצון והתמדה שנתנו לי שיעור חשוב בחיים. -הבעיה מתחילה שאין לי מושג לאן החיים שלי הולכים, אני לא יודע מה אני רוצה ללמוד ובמה לעסוק- אני פשוט לא יודע! אני נמשך למקצועות הומניים אבל עם תארים הומניים אין ממש מה לעשות,ובכל מקרה גם בזה אני לא בטוח. -אני מרגיש שכל השינויים שעשיתי התמקדו בעולמי הפרטי, הכוונה היא שהתחום החברתי אצלי די מעאפן, אני פשוט מעדיף לרוב לנצל את הזמן הפנוי שלי בלהעסיק את עצמי בכל הדברים שאני אוהב לעשות(קריאה ,נגינה,אינטרנט וכו') על פני יציאות עם חברים ופיתוח קשרים חדשים. אולי זה עניין של סדרי עדיפוייות ואין פה בעצם בעיה, אבל מצד שני משהו בי אומר שזה לא הכי בריא לאדם לשרוץ בביצה של עצמו כל היום. -בעיה נוספת שקשורה לתחום החברתי היא שאני נרתע ליצור קשרים עם נשים, אפילו ידידותיים(אין לי בעיה לפתח שיחה) לדעתי יש לי פוביה מנשים, אני לא סומך עליהן, זה בטח קשור למשהו בילדות... -אני מאוד תנודתי לגבי אסרטיביות/פסיביות, זה מאוד תלוי במצב, הקושי הוא שבעולם שלנו אני מרגיש שכולם זאבים ולפעמים בשביל לשרוד אתה גם צריך להיות יותר אסרטיבי על מנת לא להיאכל על ידם. הבעיה נוצרת כשעולם רוצה להפוך אותך לזאב וכל מה שאתה רוצה זה להמשיך לחיות בשקט ובשלווה ובלי להרע לאף אחד, ופה ישנה איזו התנגשות. מקווה שהבנתם- זה קצת מורכב. -אני ממש רוצה לצאת מבית הורי, אני מרגיש שאם אצא אני אתקדם עוד הרבה יותר, הבעיה היא כמובן כספית. - הרבה פעמים כשאני נדרש בעבודה לפקח או לנהל משהו, אני נתקף אי נוחות, קשה לי לפקח על אחרים, קשה לי להתמודד עם אנשים(שירות לקוחות),קשה לי עם אחריות גדולה מדי. ושאלתי היא- איך אני יכול להביא לחיי שיפור בכל התחומים האלו? אשמח לתשובה!