שלום ../images/Emo124.gif
ההורים שלי רוצים לעבור דירה, את זה אני כבר יודעת. היום נודע לי שהונג קונג זו אופציה בשבילם. אבא שלי מנהל חברה. הם עושים הרבה עסקים בהונג קונג ובסין. זה יהיה די מועיל אם אחר מהעובדים יעבור לשם, אבל אף אחד לא רוצה, כך שהמנהל עצמו חושב על מעבר. אמא שלי גם לא מתנגדת, זה נראה לה כמו משהו מעניין. האחים שלי עדיין לא שמעו על זה (אני שמעתי במקרה) ומה איתי? אני אוהבת את ישראל, יש לי כאן חברים, סיירות ולימודים. שם אין לי כלום, והשפה שלהם מעצבנת אותי, והונג קונג נראית לי כמו מקום מחורבן לגור בו. אם נעבור, אז זה בוודאי יהיה לשנה או לשנתיים, אבל זה עדיין ידפוק לי את הלימודים. ואת הקשרים עם החברים. ואת הסיירות. ואת הסיכוי להתקבל לגרעין בצבא. אם זה מה שאני בכלל רוצה. אני כותבת עם הרבה יותר מדי נקודות. זה אומר שאני עצבנית. ו...בעע.... אין לי חשק לזה עכשיו. עוד לא סיפרתי את זה לאף אחד, חוץ מלחברה אחת, וגם אמרתי לה לשתוק, כי אני לא רוצה סתם לעשות מהומה על דבר שיתברר כמוטעה (כי ההורים שלי עדיין לא החליטו כלום) הסתכלתי קצת בפורום, וראיתי שרובכם מתלוננים על המצב החברתי. יש לי חברה, שבתחילת השנה היא עברה לאיטליה, והיא לומדת שם בביצפר בריטי. אותה חברה, היא אחד היצורים הכי ידידותיים שהכרתי אי פעם, ולמרות זאת- גם לה קשה מאוד עם המצב החברתי. אם לה קשה- איך יהיה המצב החברתי שלי במידה ונעבור? אני מבינה שהמנטליות של הבריטים שונה מזו של ההונג קונגים, אז יש כאן מישהו מהונג קונג? כי לי, למעשה, אין כל מושג לגביהם. אולי אני סתם דואגת יותר מדי, אבל זה הגיוני, לא? אני מכירה את הבלוגים של תה צמחים ושל אסף 8, ותמיד הסתכלתי על המצב שלהם ממבט חוץ. אני מקווה שאני לא אצטרך להבין אותם... אז... יש כאן מישהו מהונג קונג, או מהמזרח הרחוק?
מישהו? בבקשה?
ההורים שלי רוצים לעבור דירה, את זה אני כבר יודעת. היום נודע לי שהונג קונג זו אופציה בשבילם. אבא שלי מנהל חברה. הם עושים הרבה עסקים בהונג קונג ובסין. זה יהיה די מועיל אם אחר מהעובדים יעבור לשם, אבל אף אחד לא רוצה, כך שהמנהל עצמו חושב על מעבר. אמא שלי גם לא מתנגדת, זה נראה לה כמו משהו מעניין. האחים שלי עדיין לא שמעו על זה (אני שמעתי במקרה) ומה איתי? אני אוהבת את ישראל, יש לי כאן חברים, סיירות ולימודים. שם אין לי כלום, והשפה שלהם מעצבנת אותי, והונג קונג נראית לי כמו מקום מחורבן לגור בו. אם נעבור, אז זה בוודאי יהיה לשנה או לשנתיים, אבל זה עדיין ידפוק לי את הלימודים. ואת הקשרים עם החברים. ואת הסיירות. ואת הסיכוי להתקבל לגרעין בצבא. אם זה מה שאני בכלל רוצה. אני כותבת עם הרבה יותר מדי נקודות. זה אומר שאני עצבנית. ו...בעע.... אין לי חשק לזה עכשיו. עוד לא סיפרתי את זה לאף אחד, חוץ מלחברה אחת, וגם אמרתי לה לשתוק, כי אני לא רוצה סתם לעשות מהומה על דבר שיתברר כמוטעה (כי ההורים שלי עדיין לא החליטו כלום) הסתכלתי קצת בפורום, וראיתי שרובכם מתלוננים על המצב החברתי. יש לי חברה, שבתחילת השנה היא עברה לאיטליה, והיא לומדת שם בביצפר בריטי. אותה חברה, היא אחד היצורים הכי ידידותיים שהכרתי אי פעם, ולמרות זאת- גם לה קשה מאוד עם המצב החברתי. אם לה קשה- איך יהיה המצב החברתי שלי במידה ונעבור? אני מבינה שהמנטליות של הבריטים שונה מזו של ההונג קונגים, אז יש כאן מישהו מהונג קונג? כי לי, למעשה, אין כל מושג לגביהם. אולי אני סתם דואגת יותר מדי, אבל זה הגיוני, לא? אני מכירה את הבלוגים של תה צמחים ושל אסף 8, ותמיד הסתכלתי על המצב שלהם ממבט חוץ. אני מקווה שאני לא אצטרך להבין אותם... אז... יש כאן מישהו מהונג קונג, או מהמזרח הרחוק?
