ילדת הפרחים ההזויה
New member
שלום שלום.
אני רוני ואני בת 18 וחודש וחצי. אני לומדת בבית ספר חוף השרון בשפיים. אם בא לכם לשאול אותי משהו, אני אשמח לענות. קיבלתי היום 92 באזרחות!! גאה בעצמי. מקצוע לא קל. אני אספר לכם משהו שקרה לי אתמול בשיעור אזרחות. בבית הספר שלנו יש תלבושת אחידה ואני מהאנשים שנגד תלבושת אחידה. הייתה לי שיחה עם המנהל יחד עם ההורים שלי על זה לפני שנתיים כאשר זה רק התחיל(אנחנו חטיבה ותיכון יחד) ובסופו של דבר נאצלתי להשלים עם העובדה שאני הולכת ללבוש את הבד המסריח הזה עד שאני אסיים את בית הספר. ואני מקפידה כל יום מאז ללכת עם חולצת בית ספר למרות שזה נוגד את הערכים שלי,שכל אדם זכותו לבטא את עצמו באיזו דרך שהוא מרגיש לנכון. ביטוי עצמי ומימוש עצמי אחד הערכים שלי. ואני מוכנה לכופף אותם למען בית הספר שאני לומדת בו. כמובן שתהיה לי תועלת מזה-אני רוצה בסופו של דבר להוציא תעודת בגרות. אז הנה,אני מתפשרת. אז היה שיעור אזרחות. הייתי עם קפוצ'ון בית ספר ומתחת חולצה קצרה שהיא לא של בית ספר. היה לי חם,הורדתי בהפסקה לפני השיעור את הקפוצ'ון. אז כשהתחיל השיעור,הוא ראה שאני בלי ודרש ממני לצאת. ורק שתבין שאף פעם לא הוציאו אותי משיעור השנה ושאני תלמידה שאוהבת ללמוד(למרות שאני לא תמיד אוהבתאת דרך הלמידה) ולכן אני ממושמעת בשיעורים. גם כששמתי את הקפוצ'ון הוא לא ויתר והתעקש שאני אצא מהשיעור. סרבתי לצאת כמה פעמים ואז אמרתי לעצמי: "פאק,מה אני נלחמת איתו? הוא יכול להשהות אותי". יצאתי מהכיתה. הלכתי לשירותים והתחלתי לבכות. אבל ממש לבכות. כי אני בתור תלמידה כך כך ממושמעת שהייתי עצובה שהוציאו אותי מהשיעור. חשוב לי להיות בסדר בשיעורים. לא יודעת למה,אני בנאדם שלימודים חשובים לו ולהיות נוחכת בשיעורים חשוב לי,לא לאחר,לא להפריע(למרות שיש רגעים שאני לא מרוכזת וקצת מפריעה,סך הכול זה טבעי). הדבר היחיד שקשור למשמעת שמפריע לי הוא התלבושת-שגם עליה אני מאוד מקפידה למרות הכול. אז אחרי כל זה,היה לי עצוב שהוא הוציא אותי. ואני יודעת שיש לו את כל הזכות לעשות את זה. למרות שהוא היה קצת נוקשה,אני עדיין חושבת שזכותו להוציא אותי. החלטתי שאני לא יכולה לעבור לסדר היום וכתבתי למורה\מנהל(הוא גם וגם) מכתב שבו אני אומרת שאני באמת עושה את כל המאמצים ללבוש את החולצה למרות שהיא עושה לי ממש ממש ממש רע בנפש(למרות שבתכלס הורדתי את החולצה כי היה לי חם,לא בגלל סיבות אידיאולוגיות..אבל שיהיה.) ושהוא פגע בי והיה נוקשה איתי מידי. אמרתי לו שאזרחות זה מקצוע לא קל ולכן חשוב היה לי להיות בשיעור. ולא ציפיתי לתשובה. המורה מאוחר יותר באותו יום שלח לי פתק: "אני מצטער על הצער שגרמתי לך. לא הייתה לי ברירה. אני יודעת שפגעתי בך,לא התכוונתי לפגוע בך." ואני כזה? מהההה? אדיר. אני לא מאמינה שהמכתב הזה באמת גרם לו לבוא ולהתנצל. תראה,המכתב שכתבתי באמת היה חזק. יש לי כתיבה שחודרת לאנשים. והכתיבה שלי הייתה מאוד חדה,אבל לא חוצפנית. כתבתי בצורה נחרצת אבל שמרתי על כבוד כלפיי מי שאני כותבת לו. ואני חושבת שזה מה שהיה מיוחד במכתב. עד כדי כך שהמנהל התנצל בפניי. בכל מקרה,אני רוצה להשאר ולהיות בפורום הזה. מקבלים אותי?
אני רוני ואני בת 18 וחודש וחצי. אני לומדת בבית ספר חוף השרון בשפיים. אם בא לכם לשאול אותי משהו, אני אשמח לענות. קיבלתי היום 92 באזרחות!! גאה בעצמי. מקצוע לא קל. אני אספר לכם משהו שקרה לי אתמול בשיעור אזרחות. בבית הספר שלנו יש תלבושת אחידה ואני מהאנשים שנגד תלבושת אחידה. הייתה לי שיחה עם המנהל יחד עם ההורים שלי על זה לפני שנתיים כאשר זה רק התחיל(אנחנו חטיבה ותיכון יחד) ובסופו של דבר נאצלתי להשלים עם העובדה שאני הולכת ללבוש את הבד המסריח הזה עד שאני אסיים את בית הספר. ואני מקפידה כל יום מאז ללכת עם חולצת בית ספר למרות שזה נוגד את הערכים שלי,שכל אדם זכותו לבטא את עצמו באיזו דרך שהוא מרגיש לנכון. ביטוי עצמי ומימוש עצמי אחד הערכים שלי. ואני מוכנה לכופף אותם למען בית הספר שאני לומדת בו. כמובן שתהיה לי תועלת מזה-אני רוצה בסופו של דבר להוציא תעודת בגרות. אז הנה,אני מתפשרת. אז היה שיעור אזרחות. הייתי עם קפוצ'ון בית ספר ומתחת חולצה קצרה שהיא לא של בית ספר. היה לי חם,הורדתי בהפסקה לפני השיעור את הקפוצ'ון. אז כשהתחיל השיעור,הוא ראה שאני בלי ודרש ממני לצאת. ורק שתבין שאף פעם לא הוציאו אותי משיעור השנה ושאני תלמידה שאוהבת ללמוד(למרות שאני לא תמיד אוהבתאת דרך הלמידה) ולכן אני ממושמעת בשיעורים. גם כששמתי את הקפוצ'ון הוא לא ויתר והתעקש שאני אצא מהשיעור. סרבתי לצאת כמה פעמים ואז אמרתי לעצמי: "פאק,מה אני נלחמת איתו? הוא יכול להשהות אותי". יצאתי מהכיתה. הלכתי לשירותים והתחלתי לבכות. אבל ממש לבכות. כי אני בתור תלמידה כך כך ממושמעת שהייתי עצובה שהוציאו אותי מהשיעור. חשוב לי להיות בסדר בשיעורים. לא יודעת למה,אני בנאדם שלימודים חשובים לו ולהיות נוחכת בשיעורים חשוב לי,לא לאחר,לא להפריע(למרות שיש רגעים שאני לא מרוכזת וקצת מפריעה,סך הכול זה טבעי). הדבר היחיד שקשור למשמעת שמפריע לי הוא התלבושת-שגם עליה אני מאוד מקפידה למרות הכול. אז אחרי כל זה,היה לי עצוב שהוא הוציא אותי. ואני יודעת שיש לו את כל הזכות לעשות את זה. למרות שהוא היה קצת נוקשה,אני עדיין חושבת שזכותו להוציא אותי. החלטתי שאני לא יכולה לעבור לסדר היום וכתבתי למורה\מנהל(הוא גם וגם) מכתב שבו אני אומרת שאני באמת עושה את כל המאמצים ללבוש את החולצה למרות שהיא עושה לי ממש ממש ממש רע בנפש(למרות שבתכלס הורדתי את החולצה כי היה לי חם,לא בגלל סיבות אידיאולוגיות..אבל שיהיה.) ושהוא פגע בי והיה נוקשה איתי מידי. אמרתי לו שאזרחות זה מקצוע לא קל ולכן חשוב היה לי להיות בשיעור. ולא ציפיתי לתשובה. המורה מאוחר יותר באותו יום שלח לי פתק: "אני מצטער על הצער שגרמתי לך. לא הייתה לי ברירה. אני יודעת שפגעתי בך,לא התכוונתי לפגוע בך." ואני כזה? מהההה? אדיר. אני לא מאמינה שהמכתב הזה באמת גרם לו לבוא ולהתנצל. תראה,המכתב שכתבתי באמת היה חזק. יש לי כתיבה שחודרת לאנשים. והכתיבה שלי הייתה מאוד חדה,אבל לא חוצפנית. כתבתי בצורה נחרצת אבל שמרתי על כבוד כלפיי מי שאני כותבת לו. ואני חושבת שזה מה שהיה מיוחד במכתב. עד כדי כך שהמנהל התנצל בפניי. בכל מקרה,אני רוצה להשאר ולהיות בפורום הזה. מקבלים אותי?
