אני תלמיד מצטיין
סיימתי את הבגרויות באנגלית ומתמטיקה ברמה של 5 יחידות כבר בכיתה י"א, והיה לי השנה אפשרות ללכת ללמוד באוניברסיטת ת"א קורסים לתואר ראשון במתמטיקה. ויתרתי על התענוג כי אני חושב שיהיה לי מספיק זמן ללמוד בעתיד. השנה אני רוצה קצת להנות. באופן כללי, אני חושב שאלה שמקדישים כביכול את כל חייהם לריקוד ולא לומדים עושים טעות. אני מכיר ושומע על המון (ואני מדגיש -
המון
) אנשים שעוסקים בריקוד ואומרים לעצמם (ולי) "מה אכפת לי? אני במילא יהיה רקדן, ואחרי זה אמשיך לעסוק בריקוד כל החיים, אני אהייה כראוגרף או מורה מקסימום, אז במילא אין לי סיבה להשקיע בלימודים". עכשיו, מילא שמעטים היו בוחרים לעשות כן, אבל ברגע שכ"כ הרבה חושבים באותה הגישה - נוצרת בעייה. אתם בוודאי מודעים לכך שלא כי מי שחושב שריקוד יהיה כל חייו אכן יזכה לכך, כי רק המוכשרים ביותר זוכים לרקוד באופן מקצועי ורק המוכשרים עוד יותר זוכים להיות מורים\כראוגרפים. אני מאמין, שריקוד זה לא מקצוע לכל החיים, לפחות לא לכל אחד - ובאמת צריך להיות סופר-מוכשר ועם המון מזל בשביל לחיות בעזרת המקצוע הזה. אז פשוט תחשבו על זה, שסביר להניח שרובכם לא תהיו רקדנים מקצועיים וגם אם כן, לא תעסקו בזה למשך כל החיים. אלה אמנם דברים קשה, אבל זוהי המציאות...
שיר
