שלום שוב

[ChicoAnimado]

שלום שוב

אני שמח שיש לי אתכם לחלוק את החוויות המיוחדות שלי. היום קרה לי עוד 'התקף', כמו ההתקף שהיה לי לפני שהלכתי למיון, אבל זה עבר לי. אני אתאר לכם בעצם מה הכוונה ב'התקף'. שאני מרגיש שאני הולך לקרוס, כלומר שלא יהיה לי כוח להרים את עצמי. מניסיון וניתוח עצמי של החוויה, אני מצליח להבין שהקריסה היא לא אמיתית, אלא רק נועדה להביא אותי למצב בו הסובבים אותי יטפלו בי. אני מרגיש שאם הייתי לבדי בעולם אז לא הייתי מגיע לזה, כי היה לי במודעות שאף אחד לא ירים אותי ואז לא היה לי עניין לעשות דבר כזה. כלומר מדובר בהצגה מסוג מסוים, אבל חזקה מאוד, עד כדי כך שאין לי כוח להתנגד לה. אחרי שאני מתאושש מהדברים האלה ומנסה להבין מה קורה אני מאתר את ההסבר בצורה בלתי ברורה אל אותה עוצמה אדירה בתוכי! כאילו לאותה עוצמה יש כוח חיובי עליי וכוח שלילי. אני מקווה שאני לא מאבד דימוי של אדם שפוי בעיניכם

הפסיכולוגיה של היום יכולה בקלות היום לגרום לנו להאמין שאנשים שעוברים חוויות כמו שלי חייבים לעבור תיוג כלשהו, אני מקווה שתשכילו לא ליפול לפח הזה. רציתי להוסיף, מעניין אותי איך תראו את זה. שתמיד שאני מאתר איזה פגם בי זה משגע אותי. לכולנו יש פגמים, אבל כשאני נהיה מודע לפגם אני מרגיש ממש רע איתו, העובדה שאני אנושי יכולה לשגע אותי. פעם אמרתי לעצמי בלי לשים לב "נו טוב, יש לי גם תכונות אנושיות". כמובן שגם את זה קישרתי לאותה עוצמה אלוהית. האם אותו חלק אצלי גורם לי להרגיש רע עם היותי אנושי בגלל שהוא אלוהי? זאת הסברה שלי. מי שקרא את מכתביי הקודמים יודע שלפני כמה זמן תקפה אותי הרגשה כזאת שנתנה לי להרגיש בצורה קסומה למדי- שאני גם אנושי, היא חלפה אמנם. אני משתדל לא להלאות אתכם בפרטים, גם אם הכתיבה שלי לא מצליחה להעביר את זה - החוויות האלה כולן הן מיוחדות עבורי וקסומות. אני כמובן פתוח גם להסברים יותר מיסטיים, התחלתי להיפתח לצד הזה לאחרונה ואשמח לשמוע

 

[כבר לא כל כך אדיש]

לא קראתי בעבר אבל

כשאתה רואה פגם מסויים, עולה בך רגש. הרגש הזה מביא אותך לפעולה. לא תיארת מה אתה עושה לאחר הגילוי של הפגם אבל אם אתה הולך ומתמודד איתו הרי שהרגשת האי הנוחות מעודדת אותך להתמודד עם ה"פגם" וללכת מעבר. כמובן שאני ממש לא אוהב את המילה פגם.