שלום שוב!
היום אחרי הרבה זמן, יצא לי לחשוב על מה קורה כאן בפורום. אחרי חיטוט לא קטן, גיליתי שאיפשהוא באינסוף שכבות האנונימיות שהרכבתי בתקופה שבה יצרתי את המשתמש הזה, משהו נשבר, ולכן הפסקתי לקבל מיילים על תגובות והודעות פרטיות, מה שקצת הוריד לי את הפורום מהראש כבר הרבה זמן (10 חודשים!).
מכיוון שראיתי שעדיין יש פה הרבה אנשים שאני מכיר, החלטתי לספר קצת על מה קורה איתי, לכל מי שזה עשוי לעניין אותו
הרבה זמן לא הייתי כאן, כי החיים שלי היו עסוקים וכל מיני סיבות, אבל יצא לי לחשוב לא מעט על הנושא של הא-מיניות. אני עדיין מחפש זוגיות, עדיין לא חדור-מטרה במיוחד, עדיין ללא הצלחה, אבל עם תסכול הולך וגובר.
עברו לי הרבה מחשבות על הנושא. כבר יצא לי לחשוב שאולי עדיף לי להשאר לבד וזהו. אחרי כמה נסיונות לא טובים עם הלוחות בפורום הזה, החלטתי לוותר עליהם, ואפילו ניסתי אתר היכרויות 'רגיל'. לא יודע מה ציפיתי שיקרה אם אני אגיע לדייט או מערכת יחסים. פעם הייתי בטוח שהדבר ההגון היחיד לעשות הוא לספר בהקדם האפשרי לפרטנרית על ההעדפה ה(א)מינית שלי, ואחרי הרבה שיחות ומחשבות, היום אני כבר בכלל לא בטוח. אני לא יודע אם זה כי החכמתי והשכלתי, או כי סטנדרטי המורל שלי ירדו מאז ואני אנוכי מספיק כדי לקוות שאחרי שתהיה שקועה במערכת יחסים, היא תסכים לתת לזה צ'אנס. אני אומר לעצמי שיש הרבה דברים אישיים שלא מספרים 'בהקדם' במערכת יחסים, כי אם כל השאר בסדר, אז אפשר להתמודד עם זה ביחד. אני עדיין מרגיש שפל מהמחשבה של להוליך מישהי שולל כשאני יודע שיש משהו שיכול לגרום לה לסבל.
לא שזה משנה. שום דבר לא יצא מהאתר דייטים הזה בכל מקרה.
כמה שחשבתי שהשלמתי עם התואר 'א-מיני', הוא לא נעשה יותר קל לביטוי בראש שלי בהקשר של עצמי. פעם שאלתי את עצמי אם הייתי צריך לבחור בין מערכת יחסים נטולת מין לחלוטין, לבין אחת עם מין תדיר, מה הייתי בוחר? והתשובה הייתה חד משמעית ללא מין בכלל. היום אני כבר לא בטוח שזה כל כך חד משמעי.
למה? אולי זה בגלל שמערכת היחסים האחרונה שלי הייתה לפני הרבה מאוד זמן. אולי עם הזמן המועקה שהייתה צרובה לי בראש מהצורך להגיע לחברה ו'להצטרך' לעשות סקס הלכה ונעשתה יותר נסבלת. אולי זה כי נמאס לי לחשוב על סיטואציות יותר ויותר מונפצות שבהן אני אצליח למצוא מערכת יחסים א-מינית...
אולי כי פגשתי מישהי מדהימה בכל מובן, שהיא יפהפה, חכמה, מקסימה, עקשנית לוחמת, בדיוק מהטיפוס שאני אוהב, אבל אני יודע שאין סיכוי שיקרה שום דבר, מאלף סיבות, ויש לי מספיק מכשולים בלי שהא-מיניות 'תעזור'.
אני הולך ונוטה יותר ויותר לכיוון דמי-סקסואליות. בשיא הכנות, זה לא כי באמת הרגשתי משהו שגורם לי לחשוב שאני אהיה מעוניין יותר בסקס בתוך מערכת יחסים, אלא כי זה משאיר לי את המקום עדיין לנהל מערכת יחסים נורמלית למרות הכל. אני מניח שאני לא אדע עד שלא תהיה לי אחת כזאת, אבל אני יכול רק לקוות.
אז כמיטב המסורת, אני חוזר לכאן כשהייאוש מכה חזק, בתקווה לאוזן קשבת... לא באמת מחפש תשובות, אבל שמח לשמוע הארות.
בחזית קצת יותר אופטימית, אח שלי, שהוא סטודנט לקולנוע, כתב תסריט לסרט שבו הדמות הראשית היא א-מינית, בהשראתי (הא-מיניות, לא הדמות), והוא הולך לצלם אותו הקיץ. התסריט נראה מעולה. זה יהיה סרט קצר יחסית (כנראה עשרים דקות), אבל זה עדיין עושה לי טוב.
ספרו לי, מה שלום הפורום? מה עם מפגשים וכאלה? הרבה זמן לא הייתי נוכח
אשמח מאוד לשמוע על מי אתם ואיפה אתם נמצאים היום, בין אם אתם ותיקים שאני מכיר או חדשים שעוד לא הזדמן לי.
היום אחרי הרבה זמן, יצא לי לחשוב על מה קורה כאן בפורום. אחרי חיטוט לא קטן, גיליתי שאיפשהוא באינסוף שכבות האנונימיות שהרכבתי בתקופה שבה יצרתי את המשתמש הזה, משהו נשבר, ולכן הפסקתי לקבל מיילים על תגובות והודעות פרטיות, מה שקצת הוריד לי את הפורום מהראש כבר הרבה זמן (10 חודשים!).
מכיוון שראיתי שעדיין יש פה הרבה אנשים שאני מכיר, החלטתי לספר קצת על מה קורה איתי, לכל מי שזה עשוי לעניין אותו
הרבה זמן לא הייתי כאן, כי החיים שלי היו עסוקים וכל מיני סיבות, אבל יצא לי לחשוב לא מעט על הנושא של הא-מיניות. אני עדיין מחפש זוגיות, עדיין לא חדור-מטרה במיוחד, עדיין ללא הצלחה, אבל עם תסכול הולך וגובר.
עברו לי הרבה מחשבות על הנושא. כבר יצא לי לחשוב שאולי עדיף לי להשאר לבד וזהו. אחרי כמה נסיונות לא טובים עם הלוחות בפורום הזה, החלטתי לוותר עליהם, ואפילו ניסתי אתר היכרויות 'רגיל'. לא יודע מה ציפיתי שיקרה אם אני אגיע לדייט או מערכת יחסים. פעם הייתי בטוח שהדבר ההגון היחיד לעשות הוא לספר בהקדם האפשרי לפרטנרית על ההעדפה ה(א)מינית שלי, ואחרי הרבה שיחות ומחשבות, היום אני כבר בכלל לא בטוח. אני לא יודע אם זה כי החכמתי והשכלתי, או כי סטנדרטי המורל שלי ירדו מאז ואני אנוכי מספיק כדי לקוות שאחרי שתהיה שקועה במערכת יחסים, היא תסכים לתת לזה צ'אנס. אני אומר לעצמי שיש הרבה דברים אישיים שלא מספרים 'בהקדם' במערכת יחסים, כי אם כל השאר בסדר, אז אפשר להתמודד עם זה ביחד. אני עדיין מרגיש שפל מהמחשבה של להוליך מישהי שולל כשאני יודע שיש משהו שיכול לגרום לה לסבל.
לא שזה משנה. שום דבר לא יצא מהאתר דייטים הזה בכל מקרה.
כמה שחשבתי שהשלמתי עם התואר 'א-מיני', הוא לא נעשה יותר קל לביטוי בראש שלי בהקשר של עצמי. פעם שאלתי את עצמי אם הייתי צריך לבחור בין מערכת יחסים נטולת מין לחלוטין, לבין אחת עם מין תדיר, מה הייתי בוחר? והתשובה הייתה חד משמעית ללא מין בכלל. היום אני כבר לא בטוח שזה כל כך חד משמעי.
למה? אולי זה בגלל שמערכת היחסים האחרונה שלי הייתה לפני הרבה מאוד זמן. אולי עם הזמן המועקה שהייתה צרובה לי בראש מהצורך להגיע לחברה ו'להצטרך' לעשות סקס הלכה ונעשתה יותר נסבלת. אולי זה כי נמאס לי לחשוב על סיטואציות יותר ויותר מונפצות שבהן אני אצליח למצוא מערכת יחסים א-מינית...
אולי כי פגשתי מישהי מדהימה בכל מובן, שהיא יפהפה, חכמה, מקסימה, עקשנית לוחמת, בדיוק מהטיפוס שאני אוהב, אבל אני יודע שאין סיכוי שיקרה שום דבר, מאלף סיבות, ויש לי מספיק מכשולים בלי שהא-מיניות 'תעזור'.
אני הולך ונוטה יותר ויותר לכיוון דמי-סקסואליות. בשיא הכנות, זה לא כי באמת הרגשתי משהו שגורם לי לחשוב שאני אהיה מעוניין יותר בסקס בתוך מערכת יחסים, אלא כי זה משאיר לי את המקום עדיין לנהל מערכת יחסים נורמלית למרות הכל. אני מניח שאני לא אדע עד שלא תהיה לי אחת כזאת, אבל אני יכול רק לקוות.
אז כמיטב המסורת, אני חוזר לכאן כשהייאוש מכה חזק, בתקווה לאוזן קשבת... לא באמת מחפש תשובות, אבל שמח לשמוע הארות.
בחזית קצת יותר אופטימית, אח שלי, שהוא סטודנט לקולנוע, כתב תסריט לסרט שבו הדמות הראשית היא א-מינית, בהשראתי (הא-מיניות, לא הדמות), והוא הולך לצלם אותו הקיץ. התסריט נראה מעולה. זה יהיה סרט קצר יחסית (כנראה עשרים דקות), אבל זה עדיין עושה לי טוב.
ספרו לי, מה שלום הפורום? מה עם מפגשים וכאלה? הרבה זמן לא הייתי נוכח
אשמח מאוד לשמוע על מי אתם ואיפה אתם נמצאים היום, בין אם אתם ותיקים שאני מכיר או חדשים שעוד לא הזדמן לי.
