שלום שוב לכולם

[ChicoAnimado]

שלום שוב לכולם

עברתי כרגע התנסות רוחנית מדהימה שארצה לחלוק איתכם. נהייתי מודע לזה שאני קיים מזה דורות, נהייתי מודע לזה שאני מכיר את כל האנושות. הכל הפך פתאום להיות כמו פגישת מחזור, כאילו ירדו לפה כולם ובסוף נחזור, ותהיה התאספות מחדש, במקום שלא ידוע לי, ושם כולם מכירים את כולם מזמן. זה מה שמוזר לי, כולם מכירים את כולם! כולנו חברים בעצם. לכולנו יש אופי מסוים, ירדנו לפה להבין דברים. אני הרגשתי שזאת היכרות נצח, מזמנים עתיקים, פשוט בעולם אחר. אני מכיר את עצמי מזה דורות, אני מודע לעצמי. כשאני שואל את עצמי האם היה יכול להיות אחרת (האם הייתי יכול להיות מישהו אחר שמרגיש אחרת), אני מבין שלא, כי אני פשוט אותה יישות, בעלת תפקיד בעולם גבוה יותר. מישהו יכול לענות לי?? מאיפה ירדנו? מה זה העולם האחר הזה? ולמה ירדנו בשביל לקבל תשובות על שאלות? למה לא יכלנו ללמוד את זה שם אלא רק בגוף אנושי? מה יש בעולם החומרי שמלמד? החוויה עצמה עונה לי על המון שאלות, כמו מדוע אני מרגיש שהמישור החומרי אינו מספק אותי ויש הרבה מעבר לו. וכמו מדוע אני מרגיש שיש בי ידע מספיק גדול בשביל לרפא את כל האנושות, ידע שנצבר מתקופות עבר.

 

[barak001]

../images/Emo13.gif

 

[בדיחהקוסמית]

../images/Emo13.gif תראה

יש מראה אחת חלקה, לבדה, יש מקור אור אחד. האם המראה יכולה לראות את עצמה? האם האור יכול להאיר את עצמו? עכשיו תיקח ותשבור אותה לאלפי רסיסים (בקנה מידה קוסמי) ותקבל אור שבור מכל הכיוונים והזוויות האפשריים. וכל אור מכל זווית מציג צבע מאוד מאוד מיוחד שהוא חלק מהאור המקורי, תדר ספציפי. ועכשיו גם יש "מישהו" (כפול אינסוף) שיכול לראות את האור דרך המראות הקטנות. מחזה מרהיב

 

[סוד ההצלחה]

ירדנו כדי

ירדנו נשמות לתוך גוף ללא בחירה כדי להמשיך ע"י מצוות את הבורא לעולם עד להתגלותו בפועל לעיני כל בשר כפי שכתוב בזהר.

 

[אנטוליו]

בקיצור, אתה שואל: מניין באנו ולאן

פנינו מועדות? יש הרבה תורות ושיטות פילוסופיות שמנסות לענות על זה. התשובה הסופית והאולטימטיבית נמצאת כנראה מחוץ לעולם הפיזי בר חלוף שלנו. ברגע שנעזוב את הגוף שלנו לצמיתות, אולי אז נדע את האמת!

 

[hilabarak]

אני אישית מחלק את השאלות שלך

לשתי קטוגריות שונות לחלוטין : 1. מהיכן באנו ? מה בדיוק היינו במקום שממנו באנו ? וכדומה 2. מה בדיוק אנחנו עושים כאן, שאי אפשר לעשות שם ? אני אתחיל דווקא מתשובה לשאלה 2 שהיא ברורה יותר - לעולם אינך יכול להבין לעומק סיטואציה שלא היית בה בפועל. פסיכולוג יכול לראיין 1,000 טייסים של מטוסי קרב. אפשר לקחת אותו בעצמו ל1,000 טיסות במטוס קרב כנוסע. הוא לעולם לא יידע מה זה להיות טייס עד לא יטיס בעצמו. ככה זה בחיים, אתה חייב לחוות כדי להבין וללמוד. הקושי של הטסת המטוס בעצמך והעונג מובנים רק עם החוויה עצמה. מכיוון שיש אין סוף חוויות אנושיות - להיפגש עם נמר, ללכת לעבודה, להיתקע בפקק, לגדל ילדים, לא לישון בלילה, לכעוס על ילד, לחבק ילד, להתווכח עם ילד, לשמור בצבא לבד, לשמור עם בן זוג, לשמור במרכז הארץ, לשמור בשטח עויין .... אזי הדרך היחידה לחוות את החוויות - היא לחוות אותן. אי אפשר להתקיים במימד אחר ולשער איך זה לחוות חיים אנושיים. חייבים לחוות מיליארדי סוגי חיים (כולל חיים של חיות ועצים וכולי) לאורך אלפי שנים ואז מקבלים את חווית החיים הכוללת. התשובה לשאלה הראשונה היא קצת יותר קשה : מי בדיוק חווה את כל חווית החיים הללו שכל אחד מאיתנו מייצג חלק מהם ? אני אענה לך את תשובת הבודהא - כל תושבה תהיה ספקולציה (אלוהות, מודעויות, נשמות.....) כל אחד יכול לחשוב מה שהוא רוצהץ. כל עוד אנחנו כאן הניסיון לדעת בודאות מוביל רק ל"ישימון של דיעות". אני ממליץ לך מהניסיון שלי לקבל את העובדה שמכאן אי אפשר לדעת מה בדיוק נמצא שם. תשפר את חייך כאן כל עוד אתה כאן, זה מספיק קשה גם ככה.

 

[ChicoAnimado]

תודה לכולם על התשובות

הגעתי למסקנה שזה לא משנה כלום. המציאות היא אותה מציאות, גם אם אהיה מודע אליה או לא.