מחזיק לך אצבעות
אני מחזיק לך אצבעות וגם את היד. קחי את הזמן. להיות חילוניה יש לך זמן כל החיים, אבל הטראומה של החזרה בשאלה יכולה להיות קשה מאד אז למה לא ללכת צעד, לעצור, לנוח, לעשות עוד צעד, צעד קדימה, צעד אחורה, לדבר עם חברים, להרגע. ואת יודעת מה, לקחת את הזמן ולעשות את הדברים לאט ובלי לחץ זה כבר חזרה בשאלה קטנה. אף אחד לא מחייב אותך לרוץ, להספיק לפני השקיעה או עד תאריך זה או אחר, וגם אם בסוף לא הספקת, אף אחד לא יעניש אותך על זה בשום עולם. את מבינה? אגב, חצאית יכולה להיות יפה מאד. לא פחות ממכנסיים. אהבה רבה מני