מתוך ספר המתים הטיבטי
"על פי תורת הבודהה אנו יכולים להשתמש בחיינו כדי להיערך לקראת המוות והעולם הבא... תורת הבארדו מגלה לנו במדוייק מה קורה כאשר נערכים לקראת המוות ומה קורה כאשר אין נערכים לקראתו... אם נסרב לקבל את המוות בחיינו, נשלם עליו בחיים אלה, במותנו, בעולם הבא ובחיים העתידים לבוא לאחריו (הגלגול הבא, תרגום שלי)... אם נקבל את המוות, נהפוך מיצורים ללא מטרה, ליצורים חדורי מוטיבציה לנצל כל רגע ורגע כאילו הוא הרגע האחרון בחיינו, ובכך לשפר את העולם הזה עוד בחיינו..." "ניתן לחלק את חיינו לארבע מציאויות שאלו הן ארבע הבארדות (מצבי תודעה, תרגום שלי): הבארדו "הטבעי" של החיים הללו- משתרע על התקופה שבין הלידה למוות הבארדו "רב הייסורים" של המיתה- נמשך מראשית תהליך המיתה ועד לסופו, ומסתיים בזריחת טבעה של התודעה הבארדו "הזוהר" של דהארמטה- כולל חוויות שלאחר המוות, ומתגלה כצליל, צבע ואור הבארדו "הקארמתי" של ההתהוות- מצב הביניים שנמשך עד שאנו נוטלים לידינו לידה חדשה (גלגול הבא, תרגום שלי).." כלומר, לדעתי, מי שמדבר על בארדו בהקשר זה מתכוון למודעות, מצבי תודעה, מצבים שאנחנו מגדירים אותם כ"התפתחות רוחנית".
שאלה
