שלום שאלה לגבי פסוק

[fogelit83]

שלום שאלה לגבי פסוק

שמעתי כי לא מקריאים בבתי הכנסת את פסוק ל' בספר ירמיהו פרק לא', האם שמועה זו נכונה?- האם יש דבר כזה "הפסוק האסור"? מהו הפירוש העומד מאחורי הפסוק הנ"ל? תודה לעונים

 

[Blackpanter1י]

שאלו את זה פה פעם תעשה/תעשי חיפוש

בכל אופן, לי זה נראה כמו שקר וכזב של מסיונרים נוצרים שמבינים כמו שהם רוצים להבין... וזה שזה כן נקרא, או לא נקרא בבית כנסת (אין לי מושג) לא משנה בכלל.. כי הרי בטוח יש איזה משהו מהתנ"ך שלא קוראים אותו בכלל בבית כנסת אף פעם (אם אני לא טועה).

 

[fogelit83]

אני שואלת כדי לקבל תשובה ולא הנחה- אשמח

לתשובה קצת יותר רצינית ומעמיקה- עשיתי חיפוש ולא מצאתי תשובה שמספקת אותי- תודה לך בכל אופן

 

[Blackpanter1י]

יש לי תשובה שמצאתי בשביל להוכיח

שמה שכתוב שם לא קשור לברית החדשה... אם תרצי אני אכתוב בלי נדר.

 

[fogelit83]

please do

אשמח לתשובה

 

[ב נ י ה ו]

לא שמעתי על כך שהפסוק "אסור"

ולמעשה אין שום סיבה לאסור השמעת פסוק שהוא חלק מהתורה הקדושה, וגם אם כמה חסרי דעת קישרו אותו לעניין לא לו. http://toratemet.googlepages.com/mes.html

 

[אלי ו.]

הסבר

מתוך בקשה שלא להכנס לפולמוס. אני לא מכיר אותך ועונה מתוך מחשבה שזו שאלה מתוך רצון לדעת ולא מתוך רצון לעורר ויכוח, זה אינו הפורום לכך ובתשובה שלי אני קצת חורג ממסגרת הפורום שמיועד לשאלות הלכה בלבד. בבית הכנסת קוראים בתורה בכל שבת את פרשת השבוע, חכמים תקנו שיחד עם פרשת השבוע, יקראו גם קטע מהנביאים שקשור לפרשה. היות ויש מספר קטן יותר של פרשיות מאשר קטעים מהנביאים, מן הסתם אי אפשר לקרוא את כל הנביאים ולכן הטענה מאוד מוזרה. יש הרבה מאוד פרקי נביאים שלא זכו להגיע להפטרה והפסוקים האלה אינם יחודיים בשום אופן. למסיונרים הנוצרים יש שיטות "הוכחה" מוזרות. הם קראו לספרים שלהם (בעברית, לא באנגלית), בדיעבד, על שם פסוק מהתנ"ך ומיד טוענים שהפסוק הזה מנבא את הספר. במקרה הספציפי של הקטע המדובר, רצוי לקרוא אותו, מדובר בנבואת נחמה. הנוצרים מאמינים שאותו האיש מבטל את המצוות, זו "הברית החדשה" שלהם. בוא ונקרא את הקטע ונראה אם ירמיהו באמת חוזה את ביטול המצוות: כב כֹּה-אָמַר ה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד יֹאמְרוּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו, בְּשׁוּבִי אֶת-שְׁבוּתָם: יְבָרֶכְךָ ה נְוֵה-צֶדֶק, הַר הַקֹּדֶשׁ. כג וְיָשְׁבוּ בָהּ יְהוּדָה וְכָל-עָרָיו, יַחְדָּו: אִכָּרִים, וְנָסְעוּ בַּעֵדֶר. כד כִּי הִרְוֵיתִי, נֶפֶשׁ עֲיֵפָה; וְכָל-נֶפֶשׁ דָּאֲבָה, מִלֵּאתִי. כה עַל-זֹאת, הֱקִיצֹתִי וָאֶרְאֶה; וּשְׁנָתִי, עָרְבָה לִּי. {ס} כו הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-ה; וְזָרַעְתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה, זֶרַע אָדָם, וְזֶרַע בְּהֵמָה. כז וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם, לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס--וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ: כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטֹעַ, נְאֻם-יְהוָה. כח בַּיָּמִים הָהֵם--לֹא-יֹאמְרוּ עוֹד, אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר; וְשִׁנֵּי בָנִים, תִּקְהֶינָה. כט כִּי אִם-אִישׁ בַּעֲו‍ֹנוֹ, יָמוּת: כָּל-הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר, תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו. {ס} ל הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-ה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה. לא לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם--נְאֻם-ה. לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-ה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. לג וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-ה: כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, נְאֻם-ה--כִּי אֶסְלַח לַעֲו‍ֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד. {ס} הברית החדשה, להבדיל מהישנה אותה בני ישראל לא שמרו, תהיה חקוקה על לבבם של בני ישראל, הם לא ישכחו אותה שוב. לד כֹּה אָמַר ה, נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים, לְאוֹר לָיְלָה; רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו, ה צְבָאוֹת שְׁמוֹ. לה אִם-יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, מִלְּפָנַי--נְאֻם-ה; גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ, מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי--כָּל-הַיָּמִים. {ס} ירמיהו, כאילו ידע שיבואו מסיונרים, מיד בפסוק הבא מדגיש, שהמצוות לא יבוטלו גם לעתיד לבוא.

 

[fogelit83]

תודה, כמובן שאינני רוצה לעורר ויכוח

זהו פשוט הפורום שנראה לי בין המתאימים לשאול כדי לדעת

 

[Blackpanter1י]

תשובה

"אחד מהפרקים השנויים ביותר במחלוקת בתנ"ך הינו ירמיה ל"א פס´ ל´-ל´ג. הפסוקים הנ"ל בפרק מדברים על ברית חדשה שעתיד האל לכרות עם עמ"י בבוא הזמן. בראש וראשונה עולה השאלה מתי עתידה להיכרת אותה הברית המפורסמת? ושמא נכרתה כבר? ומהי מהותה? על מנת לענות על השאלה הנ"ל ברצוני להציע, שבשעה שאנו קוראים את נבואתו של ירמיה חובה עלינו לקרוא בד בבד את נבואותיו של יחזקאל בפרקים לו-לז ( את פרקים לו-לז יש לקרוא כחטיבה אחת ולא כשניים נפרדים). העיון בשלושת הפרקים בו זמנית, ייתכן ויוביל לביאור הכתובים זה באמצעות זה, להשלמתם זה ע"י ידי זה, ופירוטם. המעין בשתי הפרקים יווכח שהנבואות המובאות בהם עניינם חד הוא וכי על אותם הימים ידברו. אלא שזה מקצר וזה מאריך , זה מחסיר וחבירו מפרט, זה מסתיר טפח והאחר מגלה טפחיים. ראשית, בשלושת הפרקים שזורים ביטויים זהים - " והייתי להם לאלוקים והמה יהיו לי לעם" (ירמיה לא,לב') , ו"הייתם ל י לעם ואני אהיה לכם לאלוקים "(יחז' ל'ו, כ'ח) "והיו לי לעם ואני יהיה להם לאלוקים" (שם, ל"ז, כ'ג). שנית , תוכן הנבואות בפרקים הנ"ל תואם להפליא, וכפי שיפורט להלן : 1. כריתת ברית עם עמ"י שתחזיק לעד - " הנה ימים באים נאום ה' ,וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה ... לא כברית ... אשר המה הפרו וכ'ו" ( ירמ' לא, ל-לא) "וכרתי להם ברית שלום, ברית עולם יהיה אותם" (יחז' ל"ז, כ'ו) 2. העם לא יחטא יותר לעולם - " לא כברית אשר כרתי את אבותם... אשר המה הפרו את בריתי ואנוכי בעלתי בם נאום ה'" (ירמ' לא, ל'א) " ולא יטמאו עוד בגילולהם ובשיקוציהם ובכל פישעהם" , "ובמשפטי יילכון וחוקותיי ישמרו ועשו אותם" (יחזקאל ל"ז,) 3.ידיעת ה' הן ע"י עמ"י והן ע"י הגויים- " כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם " (ירמ' ל'א, לג) על עמ"י - " וידעתם כי אני ה' דיברת ועשיתי " (יחז' לז' , י"ד) " וידעתם כי אני ה'" (שם, ל'ו, י'א) על הגויים - ו"ידעו כי אני ה'" (שם ,ל'ו ,לח) "ווידעו גויים כי אני ה' מקדש את ישראל " (שם, ל"ז ,כ'ח) 4. לב נכון לעבודת ה'- " נתתי תורתי בקירבם ועל ליבם אכתבנה" (ירמ', לא, לב) "וננתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר" (יחז' לו,כ'ו) 5. ריבוי זרע ישראל- "וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה" (ירמ' לא, כו) " והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל" , "והרביתי עלייכם אדם ובהמה ופרו ורבו" ( יחז' ,לו, י-יא) ו"ננתים והרביתי אותם " ( שם, ל"ז, כ'ו) " עוד זאת אידרש לבית ישראל לעשות להם, ארבה אותם כצאן אדם כצאן קדושים, כצאן ירושלים במועדיה וכ'ו" ( שם, לו, לח) 6.הבניין לעומת ההרס- " והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ... כן אשקוד עליהם לבנות ולנטוע" ( ירמ' לא' כ'ז) "וידעו... כי אני בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה" (יחז',לו,לו) 7. מחיקת החטאים- " וסלחתי לעוונם ולחטאתם לא אזכור עוד" (ירמ', לא, לג) "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" "והושעתי אותכם מכל טומאתכם"(יחזקאל ל"ו) " והושעתי אותם מכל מושבותיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם" (שם ל"ז) הנ"ל אך מקצת הדברים הדומים הם, ועוד כהנה וכהנה רבות הדוגמאות לדמיון בין הפרקים. אולם, כאמור,ההשוואה הנ"ל לא לחינם באה אלא ננסה לראות באמצעותה מתי עתידה להתרחש נבואת ירמיה בפועל ומהי מהותה. ובכן, ע"פ יחזקאל כל ההבטחות לעמ"י יבואו בד בבד עם קיבוץ נדחי ישראל או לאחריהם "הנה אני לוקח את בני ישראל מבין הגויים אשר הלכו שם וקיבצתי אותם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם" " ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכולם למלך ( ל"ז ,כ´א-כב) ורק אז " וכרתי להם ברית שלום , ברית עולם יהיה להם" . וכן הוא ביחזקאל ל"ו :" ולקחתי אותכם (בני עשרת השבטים) מן הגויים וקיבצתי אתכם מכל הארצות" ורק לאחר מכן יתקיים הפס' " וננתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם וכ'ו" כלומר ע"פ הנביא יחזקאל רק לאחר שגולי עשרת השבטים ( המכונים בני ישראל) יחזרו לארץ ויתמזגו עם בני שבט דוד יכרת הברית המובטחת בין העם לאלוקיו. וזה למעשה מה שאומר בדיוק הנביא ירמיה " וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה"- בשעה שקיבוץ הגלויות שלעתיד לבוא יתבצע ובני יהודה וישראל ישבו זה לצד זה אזי תכרת הברית החדשה. ומהי מהותה ? אף כאן היא מתפרשת ביחזקאל - אין הברית החדשה אם כי " ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה" "ואת רוחי אתן בקרבכם". כלומר, עיקר השוני יהיה בקבלת עול המצוות מתוך כך שטבע ליבם יחפוץ עשות רצון ה' . אם עד עתה טבע ליבם היה רק רע כל היום וכפי עדות הפס' : "חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בציפורן שמיר חרושה על לוח ליבם ולקרנות מזבחותם" (ירמיה, י"ז,א') . הרי שמעתה יהיה ו"על ליבם אכתבנה", לב נקי שדברי תורה יפים לה. ועוד נביא אחר עמד לנו וחזה לנו זאת וקישר בין קיבוץ הגליות לעתיד לבוא לבין מתן הברית החדשה -והוא הלב החדש- הלא הוא אבי הנביאים- משה רבינו ע"ה- ושב ה' אלוקיך את שובתך ורחמך, ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפציך ה' אלוקיך שמה.....ומל ה' אלוקך את ללבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלוקיך בכל לבבבך ובכל נפשך למען חייך" (דברים, ל', ה-ז) אשרי המחכה וזוכות עיניו לראות בכריתת אותה הברית אשר הבטיחנו האל באמצעות עבדיו הנביאים." (התשובה היא של משתמש בשם "סנופי11" מפורום תאולוגיה ודתות שונות).

 

[fogelit83]

אוקיי, תודה לעונים

לאמר שיצאתי מסוקת מהתשובה- לא ממש כי היא הולכת בשתי התשובות קצת סחור סחור מסביב לפסוק... חשבתי שאוכל לראות את הדברים בצור קצת יותר ברורה... תודה על הנסיונות בכל אופן ואני אמשיך להעמיק ו"לחפש תשובה" שיהיה סופ"ש נעים ושבת שלום