שלום, רציתי להתייעץ לגביי אפשרויות גמילה..
שלום לכולם, אני ממש לא מנוסה בפורומים, חוץ אולי מתגובות לפעמים לציטוטים בעמוד הבית בYNET בכל אופן אני מכור כבר 20 שנה, קשה לי לראות את זה כתוב אבל זאת המציאות 20 שנה מאז השכטה הראשונה במשך הזמן הזה היו כמה הפסקות ונסיונות (כמה ימים, שבועות, והשיא שלושה חודשים) אבל זה תמיד היה מלווה בדחף לסם ומחשבות אובססיביות, אני הופך היפר אקטיבי, מדבר המון, תזזיתי, עסוק בגמילה ואז כשבא הקושי הראשון או השני במקרה הטוב חוזר לעישונים בתחושת כישלון קשה שמן הסתם גורמת לי לעשן עוד. לפני כמה שנים בעקבות חוויה קשה שעברתי התחלתי להתקרב ליהדות ולקבלה, זה נתן לחיים שלי הרבה אור ודרך אבל להתגבר על הסמים לא הצלחתי, באיזה מקום זה אפילו חידד אצלי את תחושת הכישלון, כי העבודה הרוחנית היא על מנת לחבר את עצמך לבורא ולעצמך והסמים מנתקים אותך מהדברים האלה. כשהבן שלי נולד לפני חצי שנה קרה לי משהו שקצת קשה לי להסביר (זה לא קרה עם הבת שלי בת השש) אולי זה קשור לרצון להיות מודל בשבילו, ללמד אותו להתחבר לעולם לאהוב אותו ולהתגבר על מכשולים הרגשתי שכך אי אפשר להמשיך, לחשוב כל הזמן על השכטה הבאה, להסתגר בחדר עם הג'וינט ולצאת מסריח מהחדר ומזוגג, לפגוש סוחרים בשעות מוזרות, ובעיקר להיות איתו להתרגש ממנו באמת ולא להיות תלותי בשום דבר ועניין. אז קבעתי לעצמי כללים לא לעשן בשבת (מתאים גם מבחינה דתית) לא לעשן לפני 4 אחה"צ וכו' הבעייה היא שזה לא באמת עוזר, ההצלחה אומנם מעודדת ונותנת כוחות, אבל מצד שני אתה בעצם מתעסק בזה לא פחות, אתה מודד שעות, אתה חושב על זה, וכשמגיע הרגע אתה שוב חוזר להיות מישהו שאתה לא אוהב, ולפעמים אפילו מפצה את עצמך על השעות שאיבדת עד כאן. בקיצור החלטתי להסתפק בזה ולקבל את זה בנתיים, ולהתפלל לאל שיגרום (או יעזור) לי באמת לרצות להפסיק, לפני יומיים בדיוק ישבתי לי בחדר ועישנתי, הבית כבר ישן ואני גילגלתי לי עוד אחת, פתאום שמעתי שיעול חזק מהחדר של הבן, שיעול מבהיל כזה, רצתי לחדר ומצאתי את הפשושון בידיים של אישתי משתעל את השיעולים המפחידים האלה, לא ידענו מאיפה זה בא. בראש שלי התחילו לרוץ סרטים חבל"ז, הבית סגור בגלל החורף, אני מעשן כמו קטר, והוא סופג את העשן לריאות הטהורות שלו. בא לי למות מרוב רגשות אשם, נדרתי נדר שאני לא מעשן יותר בבית שדי זהו. זה לא היה מתוך רצון אמיתי בלב הרגשתי שאני גוזר על עצמי מוות, אבל הוא המשיך להשתעל.(דרך אגב הרופא בדק וזה וירוס שיעבור) זהו 48 שעות יעברו מאז ההחלטה הנ"ל, ואני סחי, אני לא באמת באמת רוצה להפסיק אבל אני באמת באמת צריך, אני די בדאון מהעניין, אבל אני חייב לנסות, אולי הפעם. דיברתי עם טלפון החרום של NA בחור נחמד אמר לי לבוא לקבוצה סיפר בכללי על התוכנית, אבל בראש הציני שלי קשה לי לראות את עצמי שם (מזכיר לי סדרות אמריקאיות) האם אני יכול להעזר רק בפורום שלכם או באחרים לגמרי להיגמל האם יש אנשים שהצליחו לבד, איך אני נגמל עם כוח רצון מוגבל?
שלום לכולם, אני ממש לא מנוסה בפורומים, חוץ אולי מתגובות לפעמים לציטוטים בעמוד הבית בYNET בכל אופן אני מכור כבר 20 שנה, קשה לי לראות את זה כתוב אבל זאת המציאות 20 שנה מאז השכטה הראשונה במשך הזמן הזה היו כמה הפסקות ונסיונות (כמה ימים, שבועות, והשיא שלושה חודשים) אבל זה תמיד היה מלווה בדחף לסם ומחשבות אובססיביות, אני הופך היפר אקטיבי, מדבר המון, תזזיתי, עסוק בגמילה ואז כשבא הקושי הראשון או השני במקרה הטוב חוזר לעישונים בתחושת כישלון קשה שמן הסתם גורמת לי לעשן עוד. לפני כמה שנים בעקבות חוויה קשה שעברתי התחלתי להתקרב ליהדות ולקבלה, זה נתן לחיים שלי הרבה אור ודרך אבל להתגבר על הסמים לא הצלחתי, באיזה מקום זה אפילו חידד אצלי את תחושת הכישלון, כי העבודה הרוחנית היא על מנת לחבר את עצמך לבורא ולעצמך והסמים מנתקים אותך מהדברים האלה. כשהבן שלי נולד לפני חצי שנה קרה לי משהו שקצת קשה לי להסביר (זה לא קרה עם הבת שלי בת השש) אולי זה קשור לרצון להיות מודל בשבילו, ללמד אותו להתחבר לעולם לאהוב אותו ולהתגבר על מכשולים הרגשתי שכך אי אפשר להמשיך, לחשוב כל הזמן על השכטה הבאה, להסתגר בחדר עם הג'וינט ולצאת מסריח מהחדר ומזוגג, לפגוש סוחרים בשעות מוזרות, ובעיקר להיות איתו להתרגש ממנו באמת ולא להיות תלותי בשום דבר ועניין. אז קבעתי לעצמי כללים לא לעשן בשבת (מתאים גם מבחינה דתית) לא לעשן לפני 4 אחה"צ וכו' הבעייה היא שזה לא באמת עוזר, ההצלחה אומנם מעודדת ונותנת כוחות, אבל מצד שני אתה בעצם מתעסק בזה לא פחות, אתה מודד שעות, אתה חושב על זה, וכשמגיע הרגע אתה שוב חוזר להיות מישהו שאתה לא אוהב, ולפעמים אפילו מפצה את עצמך על השעות שאיבדת עד כאן. בקיצור החלטתי להסתפק בזה ולקבל את זה בנתיים, ולהתפלל לאל שיגרום (או יעזור) לי באמת לרצות להפסיק, לפני יומיים בדיוק ישבתי לי בחדר ועישנתי, הבית כבר ישן ואני גילגלתי לי עוד אחת, פתאום שמעתי שיעול חזק מהחדר של הבן, שיעול מבהיל כזה, רצתי לחדר ומצאתי את הפשושון בידיים של אישתי משתעל את השיעולים המפחידים האלה, לא ידענו מאיפה זה בא. בראש שלי התחילו לרוץ סרטים חבל"ז, הבית סגור בגלל החורף, אני מעשן כמו קטר, והוא סופג את העשן לריאות הטהורות שלו. בא לי למות מרוב רגשות אשם, נדרתי נדר שאני לא מעשן יותר בבית שדי זהו. זה לא היה מתוך רצון אמיתי בלב הרגשתי שאני גוזר על עצמי מוות, אבל הוא המשיך להשתעל.(דרך אגב הרופא בדק וזה וירוס שיעבור) זהו 48 שעות יעברו מאז ההחלטה הנ"ל, ואני סחי, אני לא באמת באמת רוצה להפסיק אבל אני באמת באמת צריך, אני די בדאון מהעניין, אבל אני חייב לנסות, אולי הפעם. דיברתי עם טלפון החרום של NA בחור נחמד אמר לי לבוא לקבוצה סיפר בכללי על התוכנית, אבל בראש הציני שלי קשה לי לראות את עצמי שם (מזכיר לי סדרות אמריקאיות) האם אני יכול להעזר רק בפורום שלכם או באחרים לגמרי להיגמל האם יש אנשים שהצליחו לבד, איך אני נגמל עם כוח רצון מוגבל?
