יש לי בן "ותיק" בתותחנים. הבכור שלי. כבר יותר משבועיים אני נכנסת לפורום לקרוא ושמחה לגלות שאני לא לבד בתחושות, בקשיים, בפחדים וגם בשמחות. יש לי הרגשה, שבני נמצא באותו גדוד של אמא פולניה. תיתי
אנחנו תמיד שמחים לקבל חברים חדשים. יש כאן יחסית הרבה הורים לתותחנים, וכולנו שותפים ללבטים, לפחדים ולשמחות שמתלווים אלינו עם גיוס הילדים לצה"ל. הבן שלא אמא פולניה בטירונות - גם בנך?