שלום רב,

שלום רב,

במידה ונחתם חוזה ביני לבין צד ב` ותוקפו של החוזה הותנה בסעיף תנאי הקשור לצד ג`, והיה וצד ג` גרם בעקיפין להפרת התנאי האם החוזה ביני ובין צד ב` בטל? והאם יש בידי אפשרות לקבלת סעד אכיפה להמשך קיום החוזה ביני לבין צד ב`?
 
חוזה עם תנאי מתלה

אטם התנאי לא התקיים - החוזה בטל. חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 27. חוזה על תנאי (א) חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן - תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן - תנאי מפסיק). (ב) חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה. (ג) חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה, זכאי כל צד לסעדים לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי. 29. בטלות החוזה או ההתנאה היה חוזה מותנה בתנאי והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת - תוך זמן סביר מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה - מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק - מתבטלת ההתנאה.
 
ראשית תודה על המענה המהיר

שנית נניח לצורך הענין שבמקרה זה צד ב` בחוזה גרם לצד א` ולצד ג` יחדיו שלא במישרין או כונה תחילה להטעיה חלקית ובכך בעצם בצורה משתמעת להפרת התנאי. והוא זה שדורש את ביטולו של החוזה שהוא עצמו גרם נסיבתית להפרת התנאי ובכך להפרת החוזה. כעת האם זכאי צד א` לקבל היתר לסעד מפוצל ז"א גם לסעד אכיפה וגם לסעד הצהרתי לצורך תביעה על הפרת תנאי החוזה.?
 
אם צד להסכם סיכל אותו

חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 [תיקון אחרון 15/6/81] . . ======================================== 28. סיכול תנאי (א) היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי-קיומו. (ב) היה חוזה מותנה בתנאי מפסיק וצד אחד גרם לקיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על קיומו. (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשותו, ולא יחולו אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו שלא בזדון ושלא ברשלנות. בכל מקרה אם ההסכם הופר שלא עקב אי התקיימות התנאי המתלה או בשל אי התקיימותו בשל פעולה שעשה צד להסכם - יחולו הסעדים לפי חוק החוזים (תרופות) ולעניין הסיכול: חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 18. פטור בשל אונס או סיכול החוזה (א) היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים. (ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו. אתה יכול לעיין בחוק החוזים ובחוק החוזים (תרופות) הקישורים בפורום.
 
שאלה נוספת,

הבהרת כי במידה וההפרה נעשתה שלא בזדון אזי אין עילה להחלת האכיפה מכוח הגדרת החוזה ע"י פרוף` שליו כהסכם אכיף. אולם אם צד א` הודיע לצד ב` מס` פעמים הן בכתב והן בע"פ לפני כניסת תוקפו של החוזה כי הוא גורם למעשה להטעית צד ג` וצד א` שלא במכוון. אולם לא נעשה דבר כדי ליישב את אי ההבנה ועברה תקופת זמן מסוימת שבמהלכה כחלק ממסגרת החוזה לצד א` היו הוצאות וכעת פתאום צד ב` דורש לביטול החוזה מתוקף סעיף התנאי. אז עם מי הצדק פה?
 
למעלה