שלום רב,

[חששות]

שלום רב,

אני עומדת להתחתן בקרוב עם בחור שאני מאד מאד אוהבת, אולם נדלקו לי הרבה נורות אדומות מן ההתחלה. יש לו נטיה "לרדת" עלי, משפטים מאין "מה את שווה?", או לגרום לי לחוסר בטחון. יש לו נטיה לעצבנות יתר, ואני נקלעת למצבים בהם הוא פשוט צורח עלי ללא כל סיבה. בכל פעם הוא מאשים אותי, גם בדברים שלא קשורים אלי בכלל, ואני יודעת שאני לא אשמה, ואחר זמן מה הוא מתנצל. בהתחלה כשיצאתי איתו הוא אמר לי שלא כדאי לי לצאת איתו כי הוא "לא יציב", ואני התעקשתי. אני מאד אוהבת אותו, אבל קשה לי עם הביקורת הבוטה (אני בחורה מאד מאד עדינה), וכן אני מתעתדת לגור עימו בחו"ל, כך שאני אמצה לבד ללא המשפחה שלי, ויש לי חשש כבד שהדבר ילך ויחמיר. הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי פגועה, ובוכה בגללו, הרבה פעמים אני מרגישה חוסר בטחון, בין אם הוא מסתכל על בחורות אחרות לידי, או בין אם הוא נותן לי להרגיש שאני לא שווה כלום. אני אוהבת אותו ואני לא מתכוונת לוותר עליו, ולא לבטל את החתונה, הוא מבחינתו מוכן ללכת לפסיכולוג. האם יש משהו שאני יכולה לעשות על מנת לשנות את המצב? האם אני פגיעה מדי (כי אני כמו שציינתי בחורה מאד רגישה) איך אני צריכה להתמודד עם המצב????

 

[mimil]

קודם כל- אל תתחתני איתו!

אם הוא על ההתחלה ככה, לכי תדעי מה יהיה אחר כך כשכבר תחלוף ההתאהבות ובמיוחד אם את רגישה, את לא יכולה לחיות עם בן אדם כזה! עכשיו את בשלב ההתאהבות, את מנסה להתעלם מההתנהגות הבוטה שלו, את מנסה להגיד לעצמך, הוא בטח ישתנה, או להאשים את עצמך בכך שאת רגישה. לפי מה שתיארת, אני חושבת שכל אחת הייתה נפגעת מהתנהגות כזאת של מישהו שהיא אוהבת כלפיה. את אומרת שהוא מוכן לקחת טיפול, הוא אומנם יכול להשתפר, אבל אנשים לא יכולים להשתנות מקצע לקצע, וגם אם כן, זה תהליך של שנים, לא של יום אחד. תחשבי טוב: אחרי שכבר לא תהי מאוהבת בוא, את באמת רוצה לחיות עם בן אדם כזה כל החיים שלך?

 

[nissimhania]

הנורות האדומות הקטנות של ההתחלה

הן נורות האזעקה האימתניות של הסוף. יש לך שתי אפשרויות: 1. לברוח כל עוד נפשך בך, ולמצוא מישהו שיעשה אותך שמחה. 2. להישאר איתו עם אלף ואחת תירוצים שכולם מסתכמים בעובדה שאת קשורה אליו, ולגלות בעוד זמן קצר (אם כי מאוחר מידי) שכל מי שאמר לך לעזוב אותו צדק. השתדלי להיות אובייקטיבית, רגשות לא יובילו אותך לקרקע מוצקה אלא אם כן ההגיון יסכים.

 

[גרא.]

לא ברור ממכתבך,אבל הדרך הטובה

ביותר להכיר את חברךקרוב ככל האפשר,ולהיות מודעת לרגשותיו,לתגובותיו, לכעסיו,ולצורה שבה הוא מבאמת מעריך ומקבל אותך..אם בבכלל היא לחיות איתו יחד בזוגיות הכי אינטימית שאפשר..מעבר לכך,התחושה שלי מדברייך אינה אופטימית,והנורות האדומות שנדלקו אצלך,אצלי,כבר הפכו לפרוזקטורים,כאלה גדולים כמו האורות במגרשי הכדורגל...בן זוג המשדר אלייך חוסר הערכה,אלים מילולית,מאשים אותך ללא סיבה,ונותן לך להרגיש נטושה וחסרת בטחון,עם אדם כזה,עם האדם הזה,את לוקחת סיכון רב,גדול מדי בזוגיות שלך עימו..שמעתי ממך שאת אוהבת אותו,ולא מתכוונת לוותר עליו,ולא רוצה לבטל את החתונה..אבל לא שמעתי שהוא אוהב אותך,הוא רק מתנצל,ומבטיח שלא יעשה את זה עוד פעם. לצערי משפטים פופולריים ושכיחים מאד אצל גברים מכים..אכן הוא מוכן ללכת לפסיכולוג,ואת מאמינה שזה מה שיהפוך אותו לאדם אחר? יתכן שהוא צריך כבר להרשם לסדנאות הנ]תחות כיום חדשים לבקרים לגברים מכים..את מסתכנת בהמשך הקשר עימו,יתכן בגלל שאת מאמינה כי אהבתך אליו תתקן את הכל..עצתי לך, עזבי אותו,למרות הכל,בטרם יהיה מאוחר,..שם בחו"ל לבדך ללא המשפחה לצידך, עם שניים שלושה ילדים,ובעל אלים...יהיה לך קשה עוד יותר.אבל חששות,אחרי הכל,זו רק דעתי שלי,ואלה הם החיים שלך..את המחיר על החלטה שגוייה,רק את תשלמי..וחבל.

 

[Pure Golden]

על הרגש וההגיון..

שלום לך. תראי מה שאת אומרת הוא שאת אוהבת את הבחור. השאלה היא מה ההגיון שלך אומר על הקשר. האם את יכולה - וכמה זמן - לחיות עם גבר שמבקר אותך בבוטות שמאשים אותך בכל מיני דברים, סתם בלי סיבה, שמבקר אותך ושמזלזל בך?? רק על סמך אהבה אי אפשר להנשא לבחור, צריך להתייעץ בהגיון - מה הוא אומר המהות של אדם לא משתנה. אנו משתנים אבל אדם רגיש נשאר רגיש אדם עם נטיה לאלימות, עצבני, תוקפני נשאר כזה חבל חבל יהיה להכנס לקשר כזה. אבל כמובן שזו החלטתך הבלעדית אני חייבת שוב להביע את דעתי הסוביקטיבית את מוכרחה לתת משקל לא פחות מהרגש להגיון שלך !

 

[חששות]

כמובן שההגיון זועק אחרת לא הייתי

רושמת את ההודעה. אולם בהודעה כמובן שהתייחסתי רק לדברים השליליים, לא כתבתי שהוא בן אדם מקסים, שתמיד מקשיב לי, ותמיד דואג לי, ומאד אוהב אותי. מאד קל להגיד אל תתחתני איתו, באמת הכי פשוט זה לקום ולברוח, ואני עשיתי את זה בעבר, הייתי במערכת יחסים מאד רצינית, וברחתי ברגע האחרון בגלל תחושות בטן. אני לא אעשה את זה שוב, ובטח לא בשלב הזה, כי זו תהיה מאין חותמת של שגעון מבחינת הסביבה, וכן כי אני יודעת שאני מאד אוהבת אותו, ואף פעם לא אהבתי כמוהו. אני ידעתי שאלו יהיו התגובות ומזה חששתי, אבל אני לא מתכוונת לעזוב אותו, ואני לא אוותר עליו, השאלה היא מה עלי לעשות במצב זה על מנת לנסות להנעים את הקשר בינינו. דרך אגב, אני בחורה יפה ומשכילה, ולא חסרו לי חברים בחיים, כך שאני יודעת שיחס כזה הוא מחד לא בריא, ומאידך, כשהוא כן טוב ונחמד, הוא הבחור הכי מדהים שהיה לי בחיים. מאין שני פרצופים, שאני לא יודעת מה יצוץ בכל רגע. הנה אני מבלבלת את כל ההודעה, שורה תחתונה, אני לא רואה אפשרות לבטל את החתונה, בראש ובראשונה כי אני לא רוצה אני אוהבת אותו, ועד התגובות המשפחתיות על הצעד הקיצוני שלי. שוב, אני אוהבת אותו, ואני אעשה הכל בשביל שזה יצליח, אולם האם יש דרך מסויימת שעלי להתנהג??

 

[קרןב]

ציטוט מדברייך:

"אני לא אעשה את זה שוב, ובטח לא בשלב הזה, כי זו תהיה מאין חותמת של שגעון מבחינת הסביבה". מדהים. חשוב לך יותר מה תגיד הסביבה עלייך, מאשר לדאוג לעצמך?

 

[lolo8]

אל תעשי את זה!!!!!!

אני נשואה לאחד כזה! הם לא משתנים, ובסופו של דבר הם גם לא הולכים ליעוץ. חבל על החיים שלך. אם את אכן מאוד אוהבת אותו, תלכו ליעוץ במשך שנה ורק אם לאחר שנה זה משתנה אז אולי יש סיכוי. תקראי את המילים שכתבת את פגועה ובוכה בגללו ומרגישה חסרת בטחון? מתוך נסיון מר אני אומרת לך זה רק מחמיר אחרי שתתחתני הבטחון שלו רק יגדל כי הוא בטוח שאת אוהבת אותו כשהוא מתנהג אליך ככה. תאהי את עצמך ותתרחקי מטיפוסים שמתים על עצמם וחושבים שכל הסביבה היא זבל ולא שווה כלום.

 

[mimil]

בואי אני אגיד לך משהו...

אמא שלי סיפרה לי שלפני שהיא ואבא שלי התחתנו, הוא נראה לה הבן- אדם הכי מושלם בעולם, ולה לא נדלקה שום נורה אדומה לפני שהם התחתנו. היא סיפרה לי שהכל היה טוב. אבל אחרי החתונה הוא התחיל לרדת עלייה, לבגוד בא בלי הרף, וכיום הם פשוט לא זוג. הם חיים יחד, אבל התקשורת היחידה בינהם היא מריבות. החיים שלהם נוראיים ואמא שלי מגיעה להתמותתות עצבים. אז תחשבי מה יהיה עלייך, אם על ההתחלה נדלקות לך נורות אדומות. תחשבי טוב, שימי את כל האהבה והסביבה בצד, שלא יהיו מעורבים בהחלטה. תקחי את המקרה שלך ותלבישי אותו על חברה שלך, תדמייני כאילו חברה שלך הייתה באה אלייך ושופכת לפנייך סיפור כזה, מה היית מייעצת לה? אני יודעת שזה קשה לך, כי את מאוהבת......אבל תשתדלי רק לחשוב על זה. ואם תחליטי בסוף להתחתן איתו, לפחות תדעי שזה בלב שלם.