הפחדים שאת חשה מפני פגוע אפשרי
הם נחלת כל אחד מאיתנו.והם מלווים רבים כל רגע משעות היום..אין לאף אחד מאיתנו שליטה על מה שעלול לקרות,וכמובן גם לא האחריות לכך,לכן אין סבה לרגשות אשם,אינך אשמה במאומה,והרגשות הקשים הללו אינם במקומם..כדי להתמודד,בצורה הטובה עד כמה שאפשר עם תחושות החרדה המציפה אותך,את חייבת להמשיך ככל שאת יכולה בחיי השגרה,עבודה מדי יום,וכל מה שנהגתם לעשות לפני פרוץ האינתיפאדה הנוכחית לפני כעשרים חודש.כמובן,להשתדל לעשות כמיקודם עד כמה שאפשר.בגלל הקשר שיש בין גוף לנפש,דהיינו תחושת החרדה גורמת למועקה,וכנראה גם לביטוי לחץ מובהקים,כמו שינויים גופניים: לחץ דם,הולם לב,נשימה מואצת התכווצות הקיבה,התייבשות הרוק,הזעה מוגברת.תגובות התנהגותיות,כמו מתח שירים,רעידה.ותגובות רגשיות,פחד,כעס ואשמה. מה אפשר לעשות? לשתף מישהוא נוסף בדאגות ובחששות שלך,להפעיל את עצמך בכל מיני עיסוקים,פרט לעבודה.נסי לחפש דרכים להורדת המתח באמצעות הומור.הצחוק כמו הבכי מאד עוזר בשחרור לחצים. תגובות הלחץ הן מעגליות.הלחץ יוצר מתחים במערכת הגופנית.המתח מגביר חרדה, הלחץ גובר וחו"ח,אחת הדרכים היעילות לשבור מעגל קסמים כזה,היא ההרפייה. הרפייה באמצעות נשימה,הרפייה שרירית,הרפייה בעזרת דימויים.וכן כמובן אפשר להעזר המון בטכניקות של מדיטציה,יוגה ועוד.הבעייה שכל אחד מהדרכים ללמוד להרגע,צריך ללמוד,וזה לוקח זמן.אבל עצם כניסה לתהליך אימון בתחומים הללו,כבר מהתחלה משמש כקטליזטור חיובי להרגעות.מכאן ההמלצה ליצור קשר עם מטפל מתאים,כדי ללמוד הרפייה עצמית.אם כי ישנה גם אפשרות ללמוד לעשות כן באמצעות קלטות שמע.למשל זו של ד"ר אליצור.את יכולה לנסות להצטרף לקבוצה הלומדת יוגה,או מדיטציה..וכדומה. בכל מקרה,טורקיז,התחושות הקשות שלך,הן בלב רבים..ועד כמה שני יודע,רבים ממשיכים לחוש ככה גם ללא נסיון יזום להפחתת הלחץ..זה קשה,אבל אפשר ללמוד לחיות עם זה,אם אין אפשרות לרכוש טכניקות התמודדות.רק שתדעי שאינך לבד, ואינך היחידה..זה חלק אינטגרלי מחיינו..שילך ויפחת ככל שימצא פתרון מדיני,או אחר לבעייה הבטחונית הזאת.
