שלום רב

[נויה 7]

שלום רב

שמי רויטל ואני אמא לילד בן 14 מתוק, מקסים ומגמגם. הגמגום החל בשלב מאוד מוקדם ומאז עם עליות וירידות מבחינת עוצמת הגמגום. הוא חווה מפגשים רבים עם קלינאיות ותמיד בטיפול לא היה גמגום אבל בחיים לא ניכר שינוי. היום הוא במשבר ענק ואתמול בלילה הוא פשוט בכה ביאוש. לטענתו הגמגום הורס לו את החיים ומבקום לדבר הוא מעדיף לחתוך את לשונו. הגמגום שלו אינו חריף ויש פעמים שהוא מצליח לדבר בשטף. אני מנסה לחזק אותו בתחומים אחרים , אבל הגמגום שלו הורס כל חלקה טובה. מה עושים? למי לפנות? איזה טיפולים ניסיתם בגיל הזה ועזרו? האם טיפול פסיכולוגי עוזר? לא רוצה לתת לו את ההרגשה שזה לעולם, רוצה שישאר בתיקווה. זועקת לעזרה, אמא

 

[L i o n Z i o n]

שלום שלום

טוב, לגבי טיפולים אני לא ממש יכול לעזור, לא שלא עברתי כאלו עברתי אבל מצאתי בהם יותר אכזבה מאשר תקווה. ואולי זו בעצם הבעיה אישית, ההורים שלי תמיד אמרו לי שזה יעבור, (רצו להשאיר תקווה) והתקווה הזו היא בדיעבד הזיקה לי הרבה יותר. כי תכלס רק בגיל מאוחר גיליתי, הבנתי, הפנמתי שאני מגמגם וזה לא הולך להשתנות... אז כן בכל זאת כמובן שצריך לשמור על תקווה אבל יותר חשוב מזה הוא לא ליצור אשליה. לדעתי תקווה שהופכת לתקוות שווא קשה יותר מחוסר תקווה. הגמגום לא הורס כל חלקה טובה, אלא היחס של בנך ושלך ושל העולם לגמגום. לדעתי הכיוון הוא רק לחזק את הילד בתחומים אחרים כמו שאמרת, לתת לו להבין שגמגום זו לא הצרה הכי גדולה בעולם, שיש צרות הרבה יותר גרועות שהוא לא היה רוצה להחליף עם הגמגום. שלמרות הגמגום הוא יכול להצליח. ללמד אותו לחיות עם הגמגום בקבלה. אישית הלוואי שההורים שלי היו מכוונים אותי לחיים עם הגמגום במקום לחיים במטרה לנסות להיפטר ממנו... מצטער אם זו לא התשובה שרצית לשמוע יום נעים

 

[en kenoy]

לאמא

,יש משהו שבאמת עוזר, עזבי שטיות, אני עברת כמעט הכל, וזה הדבר היחדי שעוזר באמת. אם את רוצה לעזור לבן שלך, ויותר חשוב הבן שלך רוצה לעזור לעצמו. יש משו שעוזר באמת. אבל דורש עבודה קשה, את צריכה לשאול את הבן שלך, אם הוא באמת רוצה לטפל בגמגום, ואם הוא מוכן לעבודה קשה,עבודה קשה אבל מהנה מאוד, אז יש דבר שנקרא פלואנסי , שהם מלמדים אך להפיק דיבור, לא מתעסקים בפן הפסיכולוגי שמולוגי, תכלס, אך לדבר נכון. אם את רוצה פרטים, דברי איתי.

 

[L i o n Z i o n]

*לאמא

קחי בחשבון שהוא עבר את זה רק לפני שלושה שבועות. כלומר זה באמת עוזר לו ,אבל רק שלושה שבועות.

 

[dudu2873]

אל תבלבל לנו את המוח אתה עם השטויות האלה..

 

[נויה 7]

פלואנסי

נהדר לשמוע על שיפור ובהצלחה בהמשך. אשמח לפרטים, איך לדבר איתך ? מה זאת אומרת רק שלושה שבועות אחרי הטיפול? מה קורה אחר כך?

 

[almonit23]

היי נויה,

יש פה הסבר לגבי שיטות הטיפול בגמגום , אחת השיטות היא בשיטת פלואנסי. את יכולה להריץ גם חיפוש בפורום עם המילה פלואנסי . בגדול מדובר בשיטה לשיפור שטף הדיבור, אבל מדובר בעבודה יומיומית וקשה שאת צריכה לבדוק א לבנך יש את המוטיבציה לעבור קורס מסוג כזה. אם יהיו לך שאלות נסופות אשמח לעזור..

 

[נויה 7]

טיפול

הי, הרבה כאב בדבריך . לאור העובדה שאני מכירה אנשים שהפסיקו לגמגם ביניהם אחי ,אני בוחרת גם את התיקווה יחד עם הקבלה. נראה לי שהתיקווה מחזקת את היכולת לבנות אמון ובטחון עצמי. שוב הכל מהרהורי ליבי. אתה מסתכל אחורה עם מבט בוגר, אך נדמה שכנער מתבגר האפשרות שיהיה אחרת היא חשובה. אכן, אני מחזקת היכן שניתן וממעיטה במשמעות של הגמגום, אך כרגע נדמה לי אפילו שזה מרגיז אותו. יש לך המלצה לאיזה טיפולים לא ללכת? תודה וחג שמח

 

[L i o n Z i o n]

כן

המלצתי היא לא ללכת לקלינאי תקשורת, לא ללכת להדסה, לא ללכת לפלנוסאי. כן אולי ללכת לפסיכולוג במידה והטיפול הוא התמודדות ולא אשליות. כן יש כאב בדבריי, אבל האמת כואבת. אגב, ראיתי ששאלת למטה על סרט שראית על בחור שהפסיק לגמגם, למה לך לחפש אותו כשיש לך את אחיך לשאול אותו (?) אם אחיך אכן הפסיק לגמגם תגידי לבנך שיעשה כמוהו... אגב, ישנו גמגום התפתחותי שמופיע אצל כחמישית מהילדים הקטנים וזהו גמגום חולף ונורמלי. זה אינו אותו גמגום שנשאר אצל מבוגרים. אם זהו הגמגום שהיה לאחיך הרי שזה משהו אחר. אם לא, אשמח גם אני לפגוש את אחיך וללמוד ממנו.

 

[geashono]

קצת סדר

אני קצת חוזר על דברים שכתבתי בעבר יש בארץ אסכולה של גברת עזרתי שהיא אלמנתו של דוקטור עזרתי שכמעט כל הקלינאיות בארץ למדו אצלו מה שהם אומרים בגדול אין מה לעשות עם הגמגום צריך לקבל אותו ולחיות איתו אני כל כך השתכנעתי מזה שלא רציתי לשמוע אפילו על הטיפול בהדסה אבל השתכנעתי וראיתי עולם חדש אבל עדיין הרגשתי שזה לא זה והיום אחרי הטיפול בפלואנסי אני יכול לומר: אין טיפול טוב מזה בארץ כדאי לטפל בגיל מוקדם שאז יותר קל לשנות הרגלים הטיפול הוא לא תרופת קסם אבל מה שמעניין שמגמגמים בינוני ומטה צריכים להשקיע פחות ולכן אני אומר מי שלא מכיר את הטיפול שיכיר את הטיפול ואז ידבר ולגבי טיפול פסיכולוגי צר לי אבל בגמגום מה שעוזר זה לא טיפול עם פסיכולוג אני לא שמעתי מעולם שזה הפחית גמגום אלא תהליכים פסיכולוגיים פנימיים או חשיפה ללחצים יישומים בשפה שלנו שהם החלק המשמעותי בטיפול של פלואנסי ולכן לסיכום מי שמחליט שהשקיע יותר מדי כסף בטיפולים וכדאי לו לוותר על פלואנסי עושה את טעות חייו

 

[L i o n Z i o n]

בהמלצתי על טיפול פסיכולוגי לא התכוונתי לכך

שהוא יפחית את הגמגום, אלא שילמד את האדם לחיות איתו. או כמו שלב אמר, לא לטפל בגמגום אלא לטפל באדם.

 

[shuky63]

מבחינת טפול,אצל מי הוא טופל?

צריך להבין שלא כל קלינאי התקשורת שמטפלים בגמגום,מבינים בגמגום. יש מעט כאלה שהתמחו בגמגום. שמות של כאלה שפגשתי ועולים לי כרגע בראש:עופר עמיר עופרה איזקסון,רות עזרתי.(לא טופלתי על ידם,רק שמעתי הרצאות שלהם) מבחינת ההתמודדות אני מאד מבין אותו.זוכר את הגיל הזה כאילו זה היה אתמול. האמת מה שהיה עוזר לו מאד אני בטוח,זה להפגש עם בני גילו מגמגמים. אולי טפול קבוצתי לבני נוער.שוה לבדוק.אני עברתי כזה דבר בגיל 14 ואפילו שזה היה עם ילדים טיפה צעירים ממני זה עזר לי מאד . נתן לי זריקת מרץ אדירה מבחינת התמודדות.

 

[נויה 7]

קבוצה

בני טופל אצל שתי קלינאיות המתמחות בגמגום. אל אחת מהן הגעתי דרך רות עזרתי. הקבוצה נראית לי רעיון טוב ולו רק כדי לאפשר דיבור במקום לא מאיים. איך מבררים על קבוצות? אז יש לך עיצות לילד בן 14 היו? לפני כשנתיים ראיתי בערוץ 8 סרט על צעיר ישראלי שהפסיק לגמגם. מנסה להיזכר בשמו של האיש כדי לברר איתו איך. מכיר אותו, או את הסרט? תודה

 

[dudu2873]

שלום רויטל...

שלום לך .. תראי אני באמת מבין אותך ועוד יותר את הילד שלך. אחד כמוני שמגמגם מגיל 8 מבין מה עובר על הילד,תראי לא קל לילד להיות מגמגם בחברה שחושבת שמי שלא מושלם לא "קיים". בגלל זה הביטחון שלו קצת יורד התפקיד שלך זה להראות לו את הדברים הטובים שיש בו ופחות את הגמגום שלו. אני אישית חושב שאין טיפול לגמגום, אבל אני חושב שכדאי בגיל כזה (14) ללכת לטיפול פסיכולוגי יכול להיות שיש לו דברים קצת יותר מהגמגום.אולי הפסיכולוג יכול לעזור לו בשיפור הביטחון העצמי שלו,ויותר לתת לו הרגשה שגמגום זה לא סוף העולם. ועוד משהו תראי לו את התגובות שפה,אולי זה יעודד אותו קצת לדעת שיש אנשים מבוגרים שחיים עם הגמגום ולא קרה להם כלום,פחות או יותר!! מקווה שעזרתי לך מעט... דודו..