שלום, קוראים לי בז'
מי שרוצה להבין למה, מוזמן לקרוא אותי בבלוג, זה יעזור גם להבין את המקום שלי בחיים כרגע. האמת היא שאני די נואשת לעזרה ולא יודעת מאיפה להתחיל. משפחה היא לא ממש אופציה כי התמיכה והחיבוק שם לא מובנים מאליו. יש לי המון מטרות להמשך הדרך אבל אין בי את הכוח ליישם שום דבר. תחושת הבדידות נעוצה בכך שאין לי שותף לחיים/ בן זוג לחלוק איתו את החיים, להזין ולהיות מוזנת בתמיכה ואהבה. מצד שני, גם איבדתי עניין בבחישה אינסופית בבעיות שלי. כל דבר שאני צריכה לעשות מרגיש כל כך מכאני בלי טיפת צבע ומשמעות. אני לא יודעת איך לצאת מזה ובעיקר איך לא להיכנס לפינות האלה בהמשך. אם למישהו יש עצה פרקטית, אשמח לקבל, כי אני לא יודעת איך לקחת את המושכות של חיי בחזרה לידיים. תודה לכולם!
מי שרוצה להבין למה, מוזמן לקרוא אותי בבלוג, זה יעזור גם להבין את המקום שלי בחיים כרגע. האמת היא שאני די נואשת לעזרה ולא יודעת מאיפה להתחיל. משפחה היא לא ממש אופציה כי התמיכה והחיבוק שם לא מובנים מאליו. יש לי המון מטרות להמשך הדרך אבל אין בי את הכוח ליישם שום דבר. תחושת הבדידות נעוצה בכך שאין לי שותף לחיים/ בן זוג לחלוק איתו את החיים, להזין ולהיות מוזנת בתמיכה ואהבה. מצד שני, גם איבדתי עניין בבחישה אינסופית בבעיות שלי. כל דבר שאני צריכה לעשות מרגיש כל כך מכאני בלי טיפת צבע ומשמעות. אני לא יודעת איך לצאת מזה ובעיקר איך לא להיכנס לפינות האלה בהמשך. אם למישהו יש עצה פרקטית, אשמח לקבל, כי אני לא יודעת איך לקחת את המושכות של חיי בחזרה לידיים. תודה לכולם!
