שלום פורום יקר

תגל

New member
שלום פורום יקר



כפי שהבטחתי במוצאי שבת אני כותבת אליכם על מנת שתדעו שאני חיה ונושמת. ארבל מהכרמל, הלאו הוא ידידי היקר, הביאני אליכם לאחר ששיתף אתכם בנסיון האובדן שלי. אינני יודעת בדיוק מה לומר, כי אני לא מוצאת מילים אמיתיות שיסבירו את תחושותי, מעבר לכך, אני יודעת שזה גם לא בראש מעיינכם. ארבל היקר, אני יודעת להקשיב, אבל אחרי זמן מה, כל שאתה אומר לי מתפוגג ברוח האבדון. אני אשאר כאן קצת ואז נראה מה קורה. מה שבטוח, אני לאישפוז בכפייה לא הולכת!!!!!!!!! לכל מי שדיבר איתי במוצאי שבת, תודה על האיכפתיות והדאגה, תודה על התפילה, אבל חבל שהיא נענתה שלכם בהוקרה - תגל
 
כשלתקווה אין מקום



מאיפה בא הייאוש? מאיפה זה התחיל? לאן את הולכת ומה טוב שם יותר מכאן? תגל יקרה אני ממש לא מכירה אותך , ומצטערת על כך ,אני מרגישה צורך לדבר איתך. להושיט יד להחזיר משהו ולו הקטן ביותר לליבך. איזו תקווה מהולה בשמחה. אבל אני גם לא יודעת עד כמה זה ניתן, ארבל עושה כל שביכולתו לנסות ולהחזיר אותך לחיים ועל כך גדולתו. אבל הכוח לשפר צריך לבוא רק ממך נשמה. ציפור עדינה ושברירית זה אולי החלק הכי קשה בעינייך עתה, אבל גם הכי חכם והכי נכון והכי שווה! החיים עם הדברים הרעים והטובים הם הדבר הכי יפה שקיבלנו, ואל לך לקטוע אותם.. את כרגע עוברת תקופה קשה אולי היא ארוכה, אבל שווה לנסות מתוקונת. קל להרים ידיים- בבקשה הלחמי על חייך, הלחמי אם לא בשבילך אז בשביל אהובייך. אנא ממך אל תעזבי אותנו השארי בננו. אוהבת ומאחלת רק טוב ציפור קטנה ועצובה. מעמקי ליבי, אלת האהבה. אלת האהבה.
 
שלום תגל...



בהזדמנות זו אם כבר נשארת בחיים תעשי משהו מועיל בחייך.......זה יושב לי על הלב(ויש לי לב חלש ) מסרי ד``ש לארבל מהכרמל לא התכוונתי לפגוע בו עם היציאה שלי לגביו רציתי רק......שיניח לגל היא שלי...איש אל תתן לה להסחף שוב!!! כי היא לכאן......כבר לא תשוב.
 

לי28

New member
יחזקאל...



אז אולי יחזקאל היקר... (שעד היום לא היה לי שום דבר נגדו ונגד גל) יקח את עצמו וילך להתבודד ביחד עם גל במקום מרוחק... ויחממו שם ביחד אחד את השני עם שנינות שלהם הרוע ולא יפיצו לנו אותו פה בפורום החמים שלנו... סליחה אני בדרך כלל לא כזו.. אבל הפעם זה באמת היה מחייב ואם יחזקאל היה גם לצידי היתי נותנת לו סטירה הגונה למרות שאני באמת ובתמים בכלל לא אלימה. ברוגז וכעס לי28
 

לי28

New member
תגל...



רושמת לך את זה עם המון מועקה בלב.... הרצון לחיות זה הרצון הגדול ביותר שצריך להיות לנו האנוש ואת... זורקת אותו, רוצה לרשום לך המון אך פוחדת...בוררת מילים. יקרתי - תנסי לשמוע צחוק של ילדים קטנים זה לא עושה לך משהו?, תנסי לשמוע את ציוץ הציפורים האם זה לא גורם לך להודות על הבוקר שקמת לתוכו? תגל יקרתי תודה לאלוהים על השמש הזורחת ותודה לאלוהים שאת אתנו. תגל יקרתי אומרים שאדם הוא זה אשר מזמין אליו את אשר יקרה לו, אז אנא יקרתי חסכי במילים, תשארי אתנו אנו זקוקים לך (ולא רק בגלל מרשם התושבים). תגל אשמח לדבר אתך - דרך ארבל תוכלי להשיג אותי. שלך עם המון אהבה לי28
 
תגל היקרה...



מכתבך כאן לפורום כל כך נגע לליבי שאינך יכולה לתאר זאת אפילו... צעקה כל כך גדולה יצאה ממך ולדעתי לא לאוזניים ערלות... מחלתך היא מחלה נוראית שבראש ובראשונה כדי להחלים ממנה את צריכה לרפא את נפשך הפגועה. בלי שיהיה טעם לחייך לא תוכלי להתרפא ממחלה זאת. ובזאת אני רוצה לעזור לך כמה שיותר.... להבין את טעם החיים,להבין למה כדאי להמשיך לחיות,להבין מה את בעצם עושה לעצמך (הרי בראש ובראשונה את צריכה לחשוב רק על עצמך). תגל היקרה איני יודעת מה הביא אותך למצבך הנפשי הכל כך רעוע שאת מוכנה במחי יד לקטול אותו בעודך כל כך צעירה בלי לטעום את טעם החיים בכלל... בלי להפיק מתוכך חיים חדשים ולדעת מהי תחושת אם.... כך אני חשה אליך ממש תחושת אם של ילדה כל כך אבודה... תגל אם תרשי לי ארצה כל כך לעזור לך.... אבל לשם כך את צריכה לרצות זאת. אני מקווה שנגעתי בנקודה ששם רציתי לגעת.. שלך ליהי
 
למעלה