פתיל קצר
ברגע שבו את מרגישה שהר הגעש עומד להתפרץ, קחי צעד, עדיף שניים אחורה, נשמי נשימה עמוקה, ספרי עד עשר וחשבי האם 'שווה' לך להתעצבן בגלל טיפשותם של אחרים? כן, זה אולי נשמע קלישאי משהו, אבל עדין, יש בזה הרבה. הנטיה הזו שלנו 'להוציא הכל בחוץ, עכשיו ומיד' ולעתים מזומנות, כשהרוחות נרגעות, מבינים שהפיל הגדול הזה בעצם היה רק זבובה בהריון. תלמדי את עצמך לדבר. איך? כן, ישמע לך אולי מוזר, אולי מצחיק, אבל עובד, תעמדי מול מראה ותדברי עם זו שמולך. היא זו שמרגיזה אותך והיא זו גם שמסוגלת להרגיע אותך. תנהלי אתה שיחות נפש. ואל השיחות הללו את יכולה לצרף אדם נוסף, כזה שאת יכולה לסמוך עליו. יחד, את, 'היא' והשותף/ה תנסו לגלות מה הן הנקודות שמזניקות אותך. ומרגע שתדעי מה המצית, תוכלי להתכונן אליו ולהגיב לא ב'פיצוץ' אלא בכיבוי השריפה המתהווה. אשמח מאד לשמוע דעתם של חברים נוספים בפורום וסביר שגם החברה החדשה תשמח לשמוע את עצותיהם לדרכי התמודדות עם הבעיה שהאפריקאית העלתה. המשך ערב נעים
