שלום. מחפשת רעיונות לעזור לאם במצוקה

[dina199]

ברור שיש להם מודעות.

המודעות שלהם שהאמא לא מתפקדת כמו שצריך.

 

[אמא מודאגת3]

אם זו המודעות שלהם

כבר מזמן האם הזו הייתה מוזמנת לרווחה!
אז כנראה שיש כאן אי דיוקים בתיאור

 

[dina199]

זה עלול להגיע.

ומה יקרה אם היא כן תבצע את המחשבות האובדנות שלה ? אז אין ספק שהרווחה תגיע.

 

[אמא מודאגת3]

ולכן

אם זה המצב אני טוענת שבית הספר היה כבר מגיע לרווחה כי יש עליו חובת דיווח, ולפי מה שתואר כאן אכן יש חובת דוח,,

 

[אמא מודאגת3]

ובתחי ספר לא עוברים על אי דווחים

ומי כמוך דינה יודעת את זה..

 

[אוצפיקאי1]

אולי זה כך בכיתה שלך, או אולי בכיתות נמוכות

או במקומות אחרים.
בכיתות תקשורת שאני מכירה הצוות המלווה לא יודע מה קורה בבית. אלא אם ההורים רוצים לשתף.
אני יכולה להגיד לך שאף אחד לא יודע על כל צעד אצלנו בבית. ואף אחד מ-ע-ו-ל-ם לא בא לביקור בית בביתנו!!!

 

[schlomitsmile]

גם אצלנו לא היה ק.ג.ב

 

[ימימה]

גם אצלנו

מעולם לא הציעו לבקר בבית, אנחנו הזמנו את המחנכות לפני שעלה לחטיבה, כדי שהוא יכיר אותן קצת ויהיה לו יותר קל במעבר. הן באו בשמחה, אבל לא היתה דרישה מצידן לבוא והביקור היה ביקור בכרות, לא מבחן בית. מאז הן לא היו כאן ולא ביקשו לבוא.

 

[TikvaBonneh]

מכירה את המצב שהיא מזכירה

גם אצלנו במשפחה וגם אצל חברות.
זה ריבאונד של הריטאלין.
בשעות שהריטאלין משפיע, הילד שקט, וברגע שהוא נגמר - הילד נהיה אלים.
עם הגדול ניסינו הרבה מינונים וצירופים תרופתיים, אבל בסופו של דבר ויתרנו על כל הנושא של קשב וריכוז למען שקט ושלווה וחיי משפחה נורמליים.
הילדים שלנו כעת בלי אף תרופה, לומדים בקצב שלהם עד כדי כמה שהפרעת הקשב מאפשרת, ושלום על ישראל.

 

[dina199]

ומה תפקידו של האבא בתמונה,

חוץ מזה שהוא מיואש ?
האם אנשי המקצוע שמאשימים את האמא , בכלל מתייחסים אליו ?

 

[אוצפיקאי1]

תודה ותשובות לכולם - כמיטב ידיעתי

אז ככה. הילד נמצא בכיתת תקשורת וכנראה מרוצה מבית הספר.

הקשיים של האם עם הילד נחלקים לכמה מישורים. א. היא אומרת שאין לה רגע לנשום. בבית הספר הוא אמור להיות עד שעה 3 וחצי, אבל לטענתה כל פעם משחררים אותו מוקדם, ככה שהיא מגיעה הביתה מהעבודה (היא מורה) והוא שם, בעוד שהיא משוועת לשעה אחת של שקט והזדמנות לעשות את עבודות הבית, היא מקבלת ילד צועק ומשתולל.
ככה שחונך או סומך (עוד לא הבנתי את ההבדל) יכול דוקא לעזור טיפה בלספק לה הזדמנות להפוגה.
ב. המישור השני זה ההתנהגות שלו בבית. היא אומרת שלאב יש המון המון סבלנות אליו, ושהוא מאד מגוייס אליו, אלא שאחרי שעה שהילד חופר שעות בקולי קולות על דבר מסויים ואי אפשר להפסיק או להרגיע אותו, גם האב לפעמים בסוף יוצא מהכלים.
לה יש פחות סבלנות כנראה. בכל אופן היא כבר כל כך מרוסקת שהיא פשוט בורחת לפעמים החוצה.
לזה היא צריכה עזרה, ומהר.

ותגובה לרנדי - אני מעריכה את רצונך לעזור, אבל מה שאת אומרת דומה למה שהיא מקבלת מכל עבר - את יודעת שהאשמה היא בה שהיא לא יודעת להתנהל איתו נכון.
ילדים הם שונים. גם ילדי ספקטרום.
לחשוב שמה שנכון אצלך או אצל מי שמכירים בהכרח נכון לכל אחד זו אשליה, וזה מסוכן.
גם הורים הם שונים. לא כולנו נוצרנו עם אותה רמת סבלנות, עם אותן רגישויות, עם אותה תמיכה משפחתית וסביבתית וכו.
למיטב ידיעתי למשל לאמא הזאת אין שום משפחה בסביבה, שום תמיכה של משפחה מורחבת, אף אחד שיקח את הילד לכמה שעות או סתם ישב איתו.
(אני יודעת מאצלנו שזה אחד הדברים הכי חשובים לילדה והכי מסייעים לנו, שיש דודים וסבתות ואחיינים שעזרו ותמכו ונתנו/נותנים לילדה המון אהבה).

ויכול להיות שאצלכם היה "הפלא ופלא" של שיפור ופתרון בעיות. אבל ברוב המקרים אין פה ניסים ונפלאות. ואין פתרון קסם אחד.
ופסיכולוגים, יש מצויינים, אבל יש רבים שמשום היותם חסרי תועלת הם רק מחמירים את המצב.

כמובן שהצעתי לה ללכת לפסיכולוג, אבל היא אמרה שמספיק לה עם הפסיכיאטר המטפל. אבל לי הוא נשמע יותר כמו טכנאי תרופות, ולא מטפל.

אגב, הילד כנראה סובל גם מפיגור התפתחותי בכל מיני מישורים. גם פיסית כנראה הוא לא מפותח וגם נפשית. מבחינת הקוגניציה כנראה הוא בסדר. זה מה שהבנתי.

האישה הזאת היא אחד האנשים עם הכי הרבה חמלה ורגישות שאני מכירה. אני לא יודעת אם היא אמא מושלמת, קטונתי, ואני לא מכירה אותה עד כדי כך. אבל הי, מי מאיתנו אמא מושלמת? ומי לא עושה טעויות כל הזמן (אלהים עדי שאני עושה ועשיתי ואעשה...)
ואיזה הורה אין לו מגבלות ולקויות משלו?
אז מה הענין להאשים? למי זה עוזר?
נניח אפילו שהילד סובל כי אמא שלו מוגבלת מאיזו בחינה - אז איך עוזר להאשים אותה בזה?
למה צריך להבין את המוגבלות של הילד ולתהחשב בה, אבל אי אפשר להבין שגם לאמא יש מוגבליות, שלא בשליטתה, ולהתחשב בזה?
אליהם נתן לה משימה ממש לא פשוטה, שהרבה אנשים לא היו עומדים בה בהצלחה.
אבל היא צריכה להתמודד עם הילד, ועם עצמה, ועם כל החבילה המשפחתית הזאת יום יום במשך כבר 13-14 שנים.
מי אני שאשפוט אותה?
נורא עצוב לי.
ואני מאמינה שצריך לעזור לה. רק לא יודעת איך.

 

[אוצפיקאי1]

לעידו - הילד צריך להיות בן 13-14

והוא לומד בשכבה המתאימה (לא נשאר כיתות). אז הוא צריך להיות בחטיבת ביניים.

 

[1דרור ב]

הפתרון זה חוגים

בעיקר כאלה שקשורים לפעילות פיזית,תנועתית מוטורית,א.יתן לאמא זמן לנוח כשהילד בחוג.ב.ישפר יכולות התפתחותיות,פיזיות ,תנועתיות,חושיות וכו'.גם קבוצות חברתיות
מאורגנות יכולות להיות פתרון שעוזר.פתרון לאמא,שתלך גם היא לכל מיני חוגים שהיא אוהבת ויתנו לה קצת אוויר .

 

[לוליטההחתולה]

מסכימה

אולי חוג פיזי יוריד ממנו מתחים ולחצים וייתן לאמא שעה של אוויר בשבוע, לכל הפחות..

 

[אמא לנער אוטיסט]

האם הילד מקבל טיפול רגשי כלשהו?הוא משדר מצוקה

 

[אוצפיקאי1]

אני מניחה שהוא מקבל טיפול רגשי כזה או אחר

בבית הספר.

דרור - הילד הולך , או לפחות הלך, לכל מיני פעילויות. החל מחוגים במושב ועד לרכיבה טיפולית. לא יודעת מה קורה עם זה כרגע, אבל אני מניחה שאמו תמשח לשלוח אותו לכל דבר שירצה. הבעיה היא כנראה שהוא לא רוצה.
לגבי האמא -

- היא צריכה אוויר כדי להיות בבית בשקט ורוגע, לא להיות בחברת אנשים ורעש. היא צריכה זמן פנוי כדי לעשות את עבודות הבית לא תחת אש.

 

[1דרור ב]

תמיד נראה שחסר משהו באינפורמציה....

בלי לדעת הרבה יותר על החיים במשפחה שלהם ,הכל תמיד נגמר בעזרה מקצועית....לדעתי ככל שתתני יותר פרטים
תקבלי יותר רעיונות,כי קסמים או מעשי ניסים אין לאף אחד .

 

[אוצפיקאי1]

נכון, אבל אין לי יותר פרטים.

 

[dina199]

לפי הטענות של המומחים מהבית ספר כלפי האמא,

לא נראה לי שהם מוצלחים באופן כללי ובטיפול רגשי בפרט.
ייתכן וכל המשפחה (כולל הבת) צריכה טיפול רגשי .
אבל קודם כל האמא צריכה זמן מנוחה פיזית.

 

[dina199]

אם האמא מורה - לא פלא שהיא שחוקה.

מה שנראה מכל הפרטים שנתת - את העזרה הכי דחופה היא צריכה , ולא שיבואו אליה בטענה עד כמה היא לא בסדר בתור אמא.
חונך עו סומך זה אותו הדבר (ברווחה הביטוי הוא סומך) , אבל למה שלא יקחו באופן פרטי סטודנט למשל לכמה שעות.
זה יתן מנוחה גם לאבא וגם לאמא (אפילו אם שניהם ישחקו במחשב בבית). יש כם פרויקט פרח , כדאי לברר.
פסיכיאטרים הם באמת בד"כ טכנאי תרופות . אני בעד טיפול רגשי , לדעת זה עדיף אפילו על טיפול פסיכולוגי.
בזמני עשיתי טיפול רגשי גם לעצמי (גם כשמעט הגעתי להתמוטטות , יש לי לא רק בן אספי , אלא גם בת עם OCD וחרדה חברתית) .
והם כנראה גם צריכים הדרכת הורים , לזה כדאי לפנות לבית לורן.
למעשה אפילו אם האמא תדבר עם עו"ס מבית לורן , זה כבר יעזור.