שלום מחדשה

[דנה10]

שלום מחדשה../images/Emo101.gif

כבר בערך שבוע אני במצב של חרדה מתמדת מהמצב: פחד שיקראו לו למילואים, פחד שילדה תלך לגן ועוד... הוא לא צצש סובלני, יש לו טענות כך כך שאני נותנת לזה להשתלט עלי - ויש בזה משהו. אני מרגישה שזה קצת לא בסדר שהוא לא נותן לי ספייס ובנוסף ללחץ יש לי רגשות אשם. דעתכם ?????

 

[אחותו של שקספיר]

טוב ששמת את התיק של העזרה הראשונה

את מצב החרדה שכולם-כולם נמצאים בו עכשיו אפשר להבין. אבל תלוי מאד מהן העוצמות שלו כי אם החרדה משתקת אותך, את צריכה לעשות איתה משהו. ואם זה ככה, פחד בלב -זה יש לכולם. את ישנה בלילה? את יוצאת עם הילדה לגן שעשועים קרוב? את אוכלת? את מדברת עם אמא בטלפון? את קמה מהמיטה בבוקר? כי פחד בטח שיש . והוא , יכול להיות שנמצא רגשית במקום אחר או שלא מאפשר לעצמו לבטא את הפחד שלו והחרדות שלך, רק מציפות לו את אלו שלו. ואולי אולי הוא באמת לא מפחד. אז קשה לו להבין אותך. אבל רגשי אשם, בשביל מה לך אותם? אל תקני אותם בכלל, גם אם יביאו לך אותם בחינם עטופים בסרט וצלופן.

 

[פסיפלורה]

גם הוא פוחד..

אל תשכחי זאת. במקום להאשים/לקבל אשמה - נסו לקבל את החיזוקים האחת מהשני. אל תרגישי אשמה. יש לך כל הזכות שבעולם להרגיש. לחשוש.. אבל דוקא בזמנים כאלה ספייס הוא לא מה שאת צריכה. להיות לבד עם חששות שכאלה זה לא בריא. גם אני אמא ורעיה. אין לי את החששות של צו שמונה לבעל, אבל אני גרה בין שתי ערים מפוצצות למדיי. החשש הכי כבד שלי שבדרך לעבודה או ממנה, איזה איש-מתפוצץ "לא יפספס" אותי, והמשפחה תישאר לבד.. אל תישארי לבד. תחלקי את הרגשות האלה עם עוד הרבה כמותך שמרגישים אותו הדבר. שולחת חיבוק של חיזוק. הישארי איתנו והוציאי הכל כאן. אנחנו טובים בלספוג

 

[yog 10]

כל אחד מרגיש את הפחד בעוצמה שונה

זה לא הזמן להיתרחק ולהיסתגר אלא בדיוק ההפך בהצלחה

 

[פסיפלורה]

ואולי

נשמע עוד כמה תגובות להודעה הזו?

 

[דג דניאל דן op]

אם זה ממש משתק

אבל אמיתי. שאת יודעת שאת לא מתפקדת. אז צריך עזרה של פסיכאטר. בדרך כלל נותן כדור - חד פעמי. וזה עובר לתמיד. ואם זה סתם חרדה כמו לכולם. תנסי למצוא לעצמך פעילויות או אנשים שיעזרו לך לעבור את התקופה. צריך את החברה או החבר הכי טוב. דניאל לא ממש מבין

 

[ענת הגדולה]

מה דניאל לא מבין?

אתה נותן לילדים שלך להסתובב בלי פחד? כמה פעמים אתה חושב היכן הם והאם הכל בסדר? כשפתאום אתה רואה בטלויזיה "מבזק מיוחד" הלב שלך לא מפרפר? וההמתנה לדעת היכן וספירת המלאי מי מבני המשפחה יכול להיות באיזור הפיגוע? נו.. באמת.... לא מרגיש משהו מהתחושות האלו? ענת

 

[דג דניאל דן op]

מבין מאוד. חי את זה מהמרכז של המלחמ

התכונתי שאני לא מבין איך לעזור לה. דניאל לענת

 

[ענת הגדולה]

סליחה. אגרסיבית על הבוקר../images/Emo52.gif

 

[דג דניאל דן op]

גם שאת אגרסיבית את ענת הגדולה

אישה יש לך את זה. דניאל

 

[ענת הגדולה]

חן חן דניאל

 

[אחותו של שקספיר]

מקצועית לא נכון.../images/Emo4.gif

כדור לא מקבלים אחד,אלא כמה תלוי ברמה של התקפי החרדה ,עוצמתם ותדירותם. וזה גם לא עובר לתמיד כי אם הטריגר,(הסיבה) נשארת,גם אם היא סמויה החרדה יכולה לפרוץ מחדש אחרי כמה שנים(גם רבות) ואז צריך שוב טיפול תרופתי.

 

[אטיוד5]

נו כן

אשתי גם חושבת 100 פעמים אם לתת לילדים ללכת לבלות בקניון או בסרט, אם לתת להם לצאת לצעדות, לאיצטדיונים וכו´. ואני תמיד אומר, כן - תני להם ללכת. ככה אני גם לוקח ממנה חלק מה"אשמה" העתידית, אם תהיה. ועכשיו שוב לעינייני סטטיסטיקה. יש 400 הרוגים עד כה בפיגועים למיניהם. במשך אותו זמן היו בערך 700 הרוגים בדרכים. כל פעם שאת יוצאת ומתניעה את המכונית שלך את יוצאת לפיגוע וחצי. חישבי על זה. האם זה מנע ממך לצאת לדרכים במכונית? מרוב הללויה תקשורתית שעושים מהפיגועים האלה (והאמת שאין לי דעה אם בחוכמה או שלא בחוכמה) אנשים מולחצים בצדק, אבל לא במידה הראויה. קחי את זה בפרופורציות שניסיתי להעביר לך.

 

[ענת הגדולה]

אטיוד, אתה חושב שלא צריך

לדבר בתקשורת על הפיגועים? אתה כותב "הללויה תקשורתית" זה לא מוגזם קצת? לדעתי, ואם זה היה נתון לבחירתי אני רוצה לדעת כל מה שקורה בזמן אמת וטוב שהתקשורת שלנו מעדכנת אותנו במהירות, ביעילות, ובמקצועיות כן, עוד משהו אני מסכימה עם אישתך אבל מנסה להתנהג כמוך ענת

 

[אטיוד5]

פתחתי היום מעריב מאתמול

או שאתמול פתחתי של שלשום, כבר לא זוכר, כי כל יום נראה אותו שחור. אכן אני חושב שכותרת שמשתרעת על חצי עמוד או יותר על החיפאית ששיכלה את כל משפחתה זאת הילולה תקשורתית שלא במקומה. עם כל הכאב - כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, זה תפס פחות מחצי עמוד. איפה הפרופורציות? אבדו! ברור שהתקשורת צריכה לידע אותנו במהירות, יעילות ומקצועיות, אבל אין שום טעם לצבוע את כל העיתון בשחור ואדום. יתרה מזאת, אולי יש בזה טעם לפגם. לא סתם משפחות רבות לא רוצות לראות את התקשורת ברגעיהן האינטימיים ביותר. מתעורר חשד שהתקשורת לא רק מדווחת על הדם אלא גם חיה עליו. מעין ניגוד אינטרסים נורא ואיום. וכבר לא מדבר על זה שאולי זה גם משחק לידי אויבינו. בראותם את ההאלו-באלו הזה ואת רוח הציבור הם מתעודדים במעשיהם בחינת יש תמורה לאגרה.

 

[Sודית]

הסכנה אורבת בכל פינה

פעם היה בנו פחד על אלה שנמצאים ב "חזית" היום לצערנו כל הארץ כולה היא "חזית" אחת גדולה. יש לי בן חייל, לא בקרבי כי הוא בן יחיד. הכי אני רגועה כאשר הוא שם בבסיס...שם שקט יחסית. לאורך כל החג הוא היה ברגילה...הוא כמעט לא יצא. כלומר לא יציאות רגילות לפאבים לדיסקו וכאלה. פשוט כל החברה מתארגנים, וכל ערב נפגשים, אצל אחד החברים...כבר לא יוצאים לעיר, יושבים בבתים. זה נורא, לדעתי, לחיות בפחד כזה בארץ שנקראת "שלך" לפני קום המדינה, כאשר עוד לא הייתה לנו מדינה... לא היה כזה פחד לחיות בה....לאן הגענו??? סודית רגועה, כשהבן, כמו עכשיו, עדיין במיטה.

 

[אטיוד5]

תיקון קטנטן

במרד הערבי הגדול, פרעות 1936-1939, נהרגו-נרצחו 630 יהודים. האוכלוסיה מנתה אז פחות מעשירית ממניינה כיום. צאי וחשבי וחישבי!

 

[קורין1]

רובנו פוחדים......

אבל אסור לתת לזה להשתלט לנו על החיים..... צריך להמשיך לחיות......