שלום מבקש עצה

אופירA

New member
מנהל
אבל שתיכן טועות. ואני פגועה מכך.

לא הסקתי שום מסקנה, העליתי אפשרות, ברמה של אולי, במטרה לסנגר עליהם.
הרגשתי שאולי הם נתבעים בחוסר רגישות למשהו שאולי הם לא מסוגלים.
כאב לי בשבילם שמציעים להם משהו שאולי הם לא יכולים.
הזדהיתי איתם, ביטאתי את ההזדהות בביטויים של קושי, חולשה, היעדר.
זה נכות נפשית - הקושי, החולשה וההיעדר, הסבל מהבדידות?
זו הסתכלות בחומרה, להציע שאולי יש קושי נפשי?
להציע שאולי יש קושי נפשי, במטרה לסנגר - זה לשים תווית שלילית??
אם אני כותבת אולי, יתכן, סביר - זה נקרא לקפוץ למסקנות???
כמה אני צריכה להסביר למה התכוונתי? באמת את לא מבינה מה שאני מסבירה בשיא הכנות?

קטונתי מלהמשיך להסביר את כוונתי שלטובה במפורש. לא מאמינים לי? אז לא.
 
זה נכון שיש קושי ומחסומים אבל כשפוגשים

אנשים עם אותה בעיה לפעמים יותר קל להפתח ולתקשר כשיודעים שמי שעומד מולך מזדהה איתך וגם כישורים חברתיים זה נרכש
 
ואני שאלתי בתום ובכל הכנות אם קשר וירטואלי מספיק.

הנה, בחיים שלי, אני זקוקה לקשר אמיתי חם.
 
על רגישות ואמפיה דרך הרשת

דיון טעון התנהל כאן בהיעדרי...

מקריאת רצף התכתובות, אני מתרשמת שכל הכותבים, מראשון ועד אחרון התכוונו לטוב. לא רואה שום כוונה רעה באף אחת מההתכתבויות ושמחה על כך.

אלא מה? שפה היא מכלול מורכב. תכופות אנחנו משתמשים באותן מילים וכל אחד מאיתנו מתכוון לדבר אחר. אדם עשוי לכתוב עם כוונה מאוד טובה והאחר מפרש דבריו כפוגעים, משום שמילים מסוימות או אמירות מסוימות מתפרשות אצלו אחרת או בעלות רגישות ייחודית עבורו. אין כאן צודק וטועה. כל אחד רואה את הדברים אחרת. אי הבנות כאלה קורות לא רק בכתיבה אלא גם בשיח פנים מול פנים, וגם מול אנשים שאנחנו מכירים היטב ואפילו אנשים שאנחנו חיים איתם. כולנו נפגעים מפעם לפעם ממילים שלא היתה בהם כל כוונת פגיעה. אם נשתדל לזכור אפשרות זאת, נצליח ביותר פעמים להיות קשובים להסבר או להתנצלות של האומר, ולא להשאר בעמדת הנפגע גם לאחר ההסבר או ההתנצלות. סביר להניח שלא תמיד נצליח. אבל גם אם נפחית את כמות ההיעלבויות שמקורן באי הבנה - דיינו.

נסו זאת בפעם הבאה שמתגלעת אי הבנה ביניכם לבין אדם אחר. לתת מקום לאפשרות שהיתה כאן אי הבנה ולא נסיון פגיעה, ולבדוק אפשרות שמקור אי ההבנה הוא שפה: הבעה לא מדויקת או מתן משמעות שונה לאותן מילים או מושגים.

ב-ה-צ-ל-ח-ה !!!
 
נכון וזה די ברור לי איך הם קראו את אופירה ( דרך אגב שמעתי

שיש שיטות להעמקת יכולת קריאה והבנת הטקסט אבל לא היה לי כוח ללמוד את זה). כשאנשים קוראים הם מדלגים לפעמים מילים ומשפטים ומחסירים פרטים זה ידוע. הם ראו את המשפט הראשון זה צרם להם הם פספסו את השני וכך הלאה פספסו את כל הכוונה
 
המחשה: התגובה של אופירה תוך קריאה המתעלמת מהמשפט השני

"1. אולי זה המכסימום שהם מסוגלים מבחינת יכולת נפשית
2. הרי בדידות אינה גזירת גורל רנדומלית.
3. היא נובעת מאיזה חלקים חלשים או חירשים בנפש.
4. סביר שהחולשה/החירשות הזו, שמפריעה לך לבנות חברה ולהיבנות חברתית - 5. מפריעה גם להיפגש עם חברה וירטואלית באופן שאינו וירטואלי.
6. וגם מאוד תלוי מה מטרת הקבוצה. מה נעשה בה."

תורידו את משפט שתיים וקיבלתם משמעות חדשה ועויינת
 
איבדתי אותך

קראתי את ההודעות כפי שהן, ובכל זאת הבנתי מה שהבנתי.
יכול להיות שזו הטונציה אותה "שמעתי" כשקראתי את ההודעות, יכול להיות משהו אחר.
&nbsp
 

אופירA

New member
מנהל
עזבו. קוסמת-לא צריך. אני מתנצלת מאוד, ומקבלת את ההערות. תודה

 
אז ככה

כשאנשיפפ קוראים בטקסט מה שהטקסט מעורר בהם בא מתוכם
על זה כולנו נסכים.
יש שתי אפשרויות ואולי יותר לעקם טקסט:
כפי שאמרת טונציה יש מילים שמקבלות התבלטות מיוחדת עד שהן מאפילות על שאר הטקסט זו גם קריאה חסרה אבל בהחלט חוויתית ויש קריאה של החסרת מילים.
כשמשהו מובלט וצועק על פני כל האינטגרציה ביחד זה גם סוג של החסרה.
ואופירה לא קשור אלייך אנחנו מדברים על קריאת טקסטים
 

Ramikarmiel22

New member
אני מאוד מופתע מההתפתחות שהיתה כאן!

מרגע שעניתי במילים ״רעיון נפלא״ (בתחילת הדיון) סברתי לתומי זה נסגר הדיון
במקרה נכנסתי שוב לכאן, וגיליתי את ההתפתחויות והויכוחים שהתפתחו בהיעדרי.

מי שלא חווה בדידות, לא יכול לנחש מה זה בדידות
ולמצב זה של בדידות יש הרבה מאוד סיבות, חלקם רגשיות/ נפשיות וחלקם אובייקטיביות
אז לא נכון להחליט על מהותו של דבר אם אינו מוכר אישית למאן דהוא/ דהיא
כי סיבות הנתונות בלב אי אפשר לחלוטחן לעמוד ולהבין את טיבם אלא אם האדם עצמו התנסה או שהוא בעל סגולות הבנה יוצאות דופן, או שהכיר הרבה אנשים במצב כזה ועמד על טיבם.
אנימכיר את הבדידות מעצמי, אבל תוך פעילות אני מוצא שבדידות נוצרת כתואה מהרבה סיבות ולא מדבר אחד והיא לא דבר אחד הומוגני.
כך שבדידות א אינה שווה ואינה דומה לבדידות ב
והפתרון לבדידות א אינו פתרון לבדידות ב
 
למעלה