שלום מבקש עצה

[Ramikarmiel22]

שלום מבקש עצה

אני חבר בקבוצה וירטואלית של אנשים הסובלים מבדידות.
הקבוצה אינה מוגבלת בגיל
עולה השאלה האם לא נכון יותר לתחום את הגילאים
כרגע על הפרק לפתוח עוד קבוצה בלבד עבור תחומי גיל שייקבעו
כלומר אמורים להיות שתי קבוצות וירטואליות עבור שתי קבוצות גיל

מהו תיחום גילאים ״הגיוני״ שאאפשר לקבוע?
עלתה הצעה זו
עד 32
מעל 32

או
עד 35
מעל 35

אשמח לשמוע רעיונות ואם אפשר גם הסבר להצעות
תודה רבה!

 

[מרתה אולוביץ]

לדעתי,

השאלה היא מה תרוויחו מהפיצול?
אם כבר הייתי מפצלת, זה בני נוער מול מבוגרים.
אך לדעתי אין הבדל משמעותי בין גיל 32 לבין גיל 40.
&nbsp
&nbsp

 

[Ramikarmiel22]

בדיוק מה שאמרת

יש הבדל גדול בין גיל 20 לגיל 35
אבל בין 35 ל40 אין הרבה הבדל
והקריטריונים הם בגרות אישית נישואין, ילדים, גירושין והתנסות בחיים
בן 20-30 (פחות או יותר) עדיין לא מספיק בשלים
מעל 30, 32 (שוב בערך) יש יותר התנסויות בחיים
אבל אשמח לשמוע עוד דעות מנומקות

 

[נעמי טאובר]

קבוצות וירטואליות לאנשים הסובלים מבדידות

שלום לך ramikarmiel
אני חושבת על ההתלבטות שאתה מעלה, ובעיני יש מתח מובנה בין כיוונים שונים: מצד אחד רצון לתת מקום מיוחד ושונה לתחומי העניין והחוויות הקשורות לגיל, ולכן הפרדה בין קבוצות, ומאידך- נדמה לי שיש אצלכם גם רצון למרחב גמיש שאנשים יכולים למצוא בו מקום לעצמם גם אם חוייתם אינה מה שמקובל בגילם בממוצע האוכלוסיה, מה דעתך שתציעו שתי קבוצות אשר יש חפיפה מסויימת בין הגילאים? למשל קבוצה לבני 18-40 וקבוצה לבני 35-80 (לדוגמה, יכולה להיות חלוקה אחרת) הכוונה היא שאנשים בטווח הביניים יוכלו לבחור לאיזו קבוצה מעדיפים להשתייך, ואף לשוטט בשתי הקבוצות. זה יכול לאפשר הסתגלות הדרגתית מבחינה רגשית לעלייה בגיל עם כל משמעויותיה. מה דעתך?

 

[Ramikarmiel22]

רעיון נפלא!

תודה נעמי על הרעיון הנפלא!
לא חשבתי על אפשרות כזו והיא נשמעת מאוד הגיונית.
נראה שם לפי הלכי הרוח ונחליט.

 

[פנתרית סגולה]

וקבוצה וירטואלית מספיקה לכם מבחינה רגשית, חווייתית?

 

[isola bella]

זו בדיוק הייתה גם השאלה שלי
&nbsp
למה שלא תיזמו גם מפגשים פנים-מול-פנים?
כמו מפגשי פורומים שונים?
&nbsp
איזולה בלה
&nbsp

 

[הקוסמת הורודה2]

לאנשים יותר נוח להפגש אחרי היכרות מסויימת

מאמינה שככול שיכירו יותר על גבי הפורום זה יעודד היכרויות גם פרטיות של אחד על אחד וגם מפגשי קבוצה

 

[אופירA]

אולי זה המכסימום שהם מסוגלים מבחינת יכולת נפשית

הרי בדידות אינה גזירת גורל רנדומלית.
היא נובעת מאיזה חלקים חלשים או חירשים בנפש.
סביר שהחולשה/החירשות הזו, שמפריעה לך לבנות חברה ולהיבנות חברתית - מפריעה גם להיפגש עם חברה וירטואלית באופן שאינו וירטואלי.
וגם מאוד תלוי מה מטרת הקבוצה. מה נעשה בה.

 

[פנתרית סגולה]

ומי שם אותך לקבוע לגביי תוויות?

 

[אופירA]

מה זו התגובה הזו?

גם כשאני מסכימה איתך, את מחפשת לריב בכוח?
לחפש משמעויות שאין ולא נכתבו?
איזה תוויות בראש שלך?

 

[פנתרית סגולה]

תוויות:

חולשה/חירשות.
מי שם אותך לקבוע שיש לי חולשה או "חירשות" חברתית?

 

[פנתרית סגולה]

להבא אבקש ממך להמנע מלהגיב לי.

 

[אופירA]

טעות, טעיתי ולא הובנתי

בכלל לא חשבתי עלייך, אלא דיברתי על הקבוצה שנפגשת וירטואלית.
כשכתבתי "לך" לא התכוונתי אלייך ספציפית (הרי את בכלל לא פועלת בקבוצה וירטואלית), אלא דיברתי על חברי הקבוצה הזו, התכוונתי "לך" בלשון זכר, כשהכוונה "לאדם", זה סגנון דיבור.
שרשרתי אלייך בהקשר לשאלה שהעלית, וגם בקשר לתגובה של איזולה בלה. אם הייתי משרשרת אליה, הכוונה שלי היתה הרבה יותר מובנת. לא העליתי בדעתי שזו טעות שתגרור היעלבות. סליחה. ממש לא חשבתי על כיוון כזה.

 

[נעמי טאובר]

השערות לגבי אחרים

שלום אופירA
אני מניחה שרובנו מפתחים השערות לגבי אחרים ומה המניעים והסיבות שלהם למה שהם יכולים או לא יכולים, זו נטיה טבעית. בכל זאת בפורום - מכיוון שאנשים נחשפים מבחירה ומוכנים לשתף גם בחולשותיהם ומכאוביהם- ראוי להיות זהירים
ולהפעיל עדינות מירבית. ברור ממה שכתבת שלא התכוונת לפנתרית, אבל התייחסת לקבוצה שמעורב בה פונה אחר לפורום, והעלית השערה שמסתכלת בחומרה על משתתפי הקבוצה הזו, כאשר בעצם איננו יודעים עליה כלום.

אני רוצה להשתמש בחילופי הדברים כאן כדי לסמן שגם אנחנו - כותבי קוראי ומגיבי הפורום- נפגשים רק וירטואלית, ודווקא משום כך- מתפתחים לעתים רגשות עוצמתיים מאד. עולות ציפיות, תקוות, פגיעות ואכזבות- כאשר אין מפגש עם חלקים יותר מציאותיים של היותנו "בשר ודם", שיכולים לאזן את התמונה .
אני מסמנת את זה כדי להציע שנהיה רגישים בהתבטאות, אבל גם שנבין שאי אפשר להימנע לגמרי מפגיעה ברגישויות שלא חשבנו עליהן, והתרופה היא רק לדבר- לומר שנפגענו וללבן את העניין בלי להעלם.

 

[אופירA]

נעמי, זה כבר מוגזם

הבעתי אמפתיה וסנגוריה לקבוצת הסובלים, ששני משתתפים אחרים תמהו עליה, באיזה חוסר אמפתיה, מדוע לא נפגשים לא וירטואלית.
הרגשתי שתמיהה כזו זו חוסר רגישות, מעט. לכן בטאתי שאולי אין להם יכולת!
זו היתה התבטאות בעדינות מקסימלית. חולשה וחירשות אינם מילות גנאי! אלו מילים פשוטות המבטאות חוסר יכולת. והשימוש בהן מתאים כדי להגיב למשתתפות שהציעו הצעות המתבססות על יכולת, שלא מובנת לי אל מול הסבל שיידע אותנו בו המשתתף בקבוצה.
אני לא יכולה לדמיין שאת רואה בחולשה או בחירשות כמתארות קושי - מילות גנאי.

את באה ואומרת לי ש"העליתי השערה שמסתכלת בחומרה על משתתפי הקבוצה הזו, כאשר בעצם איננו יודעים עליה כלום"???
למה השערה שמסתכלת בחומרה? איפה את רואה חומרה לכל הרוחות?
למה לא יודעים עליה כלום? כבר בשם הקבוצה נודע לנו שהאנשים הללו סובלים. אז אני מתייחסת לסבל הזה בשיא האמפתיה - איך את רואה בזה "השערה שמסתכלת בחומרה"??? מאיפה זה בא לך?

שתיכן - כל אחת מסיבותיה - טוענות נגדי על חוסר רגישות כלפי אדם שבכלל לא אמר לי לרגע שהוא מרגיש חוסר רגישות. אני בטוחה שהוא הרגיש היטב את האמפתיה וההבנה. למה את מלינה עלי בשמו?
וכמו שאמרתי, גם תלוי במטרת הקבוצה, האם היא על מנת לפרוק תסכולים, האם היא על מנת ללמוד טכניקות לסיגול חיי חברה, או האם היא על מנת להיפגש כדי לפתור את הבדידות. וכיוון שזאת איננו יודעים, חוסר רגישות בעיני זה להציע להם להיפגש במציאות, מתוך השערה ללא בסיס שכן יודעים מה מטרת הקבוצה.
מכיוון שכדברייך, בפורום אנשים נחשפים מבחירה ומשתפים גם בחולשותיהם ומכאוביהם - לכן ראוי להיות זהירים בעדינות מירבית, בהשערת ההנחות שעליהן מבוססות ההצעות לעזור.

מרוב אמפתיה לכל העולם ואחותו, שפטת אותי בחומרה על לא דבר...
וגם סליחה מראש אם הביטויים המליציים שמשולבים תמיד בשפה שלי, נשמעו לך התבטאויות חמורות, רק כי לא הבנת מה שאני אומרת...

 

[נעמי טאובר]

התכוונתי להשערה שהאנשים בקבוצה לא מסוגלים להיפגש

 

[אופירA]

וזו הסתכלות חמורה על הקבוצה?

חמורה?
שאנשים שסובלים מבדידות, אולי יש להם איזו בעיה חברתית, וכנראה קשה להם להיפגש עם אנשים וירטואליים?

אני רואה רק אמפתיה והבנה בהסתכלות הזו. כלפי האנשים הסובלים, שבחוסר רגישות (אולי) מציעים להם להיפגש בפועל.
את רואה - הסתכלות חמורה על הקבוצה הזו...

יש פה עוד מישהו שרואה בזה הסתכלות חמורה על הקבוצה?

 

[מרתה אולוביץ]

מה שמעניין בכל הדיון הזה

שהכל השערות ואין שום מידע מפותח האשכול על מה שמתרחש באמת בקבוצה.
כל הדיון הזה מזכיר לי איך לפעמים אנחנו נותנים לדמיון שלנו דרור כדי לנחש מה קורה בסיטואציות מסוימות שאנחנו באמת לא יודעים מה קורה בהן. דוגמה ממני - אני מסוגלת לנחש מה הכוונה של אדם מסוים בנושא מסוים, ולהיפגע עוד לפני שדיברתי עם אותו אדם כדי לברר את האמת.
&nbsp
השאלות שהתעוררו כאן היו תמימות למדי.
גם אם יש מפגשים בחוץ, לא בהכרח שמי שלא מגיע אליהם הוא נכה רגשית. יש המון סיבות למה לא להגיע למפגשים פנים מול פנים. וגם אם בחרו לא לעשות מפגשים פנים מול פנים זה לא אומר שזה מה שהם מסוגלים. יש קבוצות שנועדו להישאר וירטואליות בלבד, ויש קבוצות בהם נפגשים ולא כולם מגיעים לפגישות מהמון סיבות אחרות, לאו דווקא נכות רגשית.
&nbsp
אופירה, אל תפגעי. אני מאוד מעריכה את התגובות החכמות שלך גם בפורום קיצורי קיבה. אני פשוט חושבת שקפיצה למסקנות כשלא מכירים את הסיטואציה בשלימותה, זו טעות.

 

[מרתה אולוביץ]

עכשיו אני רואה

שנעמי כתבה לך את אותם דברים על ההשערות.
&nbsp