שלום לכם

[אמא לבוגרים]

שלום לכם

איני יודעת אם אני בפורום הנכון ,וברצוני להתייעץ. חמותי במצב קשה ואיני אופטימית. רציתי להתייעץ איך תומכים בבעל מאוד מאוד רגיש, הנמצא בקשר מאוד עמוק ורגשי עם אימו ? כרגע אנחנו משוחחים על הנושא. אני שומעת אדם רציונלי ,אך חוששת מה יקרה לכשיקרה. תודה

 

[צבעונית1976]

תחילת הסוף../images/Emo101.gif

אני יכולה לדבר מהצד השני...למה אני הייתי זקוקה כשהייתי חוזרת מבית החולים שסעדתי את אימי ז"ל....ציפיתי שיחכה לי ער, שיכין לי קפה,שישאל מה שלי ואיך עבר עליי היום....ושיכין מגבת רכה לאמבטיה טובה....ושיחבק וש לא ירפה..... מאחלת לכם ימים יותר שמחים...

 

[אמא לבוגרים]

תודה רבה

 

[thom68]

ממש קשה לתת עצה

זה מאד תלוי בבן אני הייתי עם סבתא שלי עד הסוף יום יום במשך יותר מחצי שנה... לסבתא רק בנים, כל אחד התמודד עם זה אחרת גברים זה עולם שאם הם לא נפתחים לבד כל כך קשה לחדור פנימה ולהבין... אסור ללחוץ אבל צריך לתת רמזים עדינים אני זוכרת שסבתא היתה בבית חולים וכבר לא היה לה כח לכל מה שמחדירים ומנסים לעשות איתה... היא התחננה לחזור הביתה - היא מספר פעמים אמרה לכולם די נימאס לי - לבנים קשה לשמוע את זה... אותי אני חושבת שהיא הכינה כך שהייתי במצב שאני רק רוצה להקל עליה ולרצות אותה... לקחו כמה ימים עד שהם הסכימו לקבל שסבתא רוצה הביתה ורוצה הוספיס.... אני אל שופטת אף אחד... אי אפשר ללחוץ שמשהו ירגיש כך או אחרת או יחשוב כך או אחרת... אני מאמינה שכל אחד עושה מה שהוא מרגיש נכון לעשות ולחשוב. אני רק יודעת שלמרות שחשבתי שכשאתה כן יודע שזה הסוף ומנסה להתכנון זה לא מפחית את הכאב אחר כך...יש לי מן הרגשה שלמות שעשיתי כל מה שיכולתי ואמרתי את כל מה שרציתי לאמר אבל החסר והחור כל כך גדול..והגעגועים....הגעגועים....