שלום לכם
הגעתי לגיל 20 והחלטתי שנמאס לי. הדיבור מקשה עלי ביום יום וכמה שאני מנסה לעבוד עליו ולשפר אותו בעצמי אני לא מצליחה, אז חשבתי שאולי מישהו חיצוני יוכל לעזור לי. קצת עלי: הייתי פעם אצל קלינקאית תקשורת, כשהייתי ממש קטנה, אבל זה לא עזר. היא דגלה בשיטה של לדבר לאט ורך, ולפעמים אני עדיין מנסה להגיד את זה לעצמי בראש אבל זה לא עוזר. למען האמת אני לא זוכרת שהיו לי בעיות בדיבור בתור ילדה, אבל בטוח היו לי.. אפשר לומר שהגמגום אצלינו הוא סוג של משפחתי, גם אחי הקטן מגמגם אבל בצורה ממש ניכרת, ולאבא שלי "מתפלק" לעיתים רחוקות אבל ממש לא בצורה שמפריעה ביומיום או שמונעת ממנו לעשות דברים, כמו שאצלי. עם זאת, קראתי גם שהגמגום הוא עניין פסיכולוגי, ועם זה אני יכולה להזדהות. כבר הרבה שנים, מהחטיבה בעצם, יש לי בעיות אישיות של בטחון עצמי [שהגמגום כמובן הוא חלק גדול ממנו] ובעיות חברתיות. רק בחודשים האחרונים התחיל להיות לי טוב בהרבה תחומים בחיים שלי, לרבות החברתי, ועדיין- הגמגום לא משתפר... אולי אפילו להפך. רק בשנים האחרונות הדיבור ממש מפריע לי ונהיה אישיו מרכזי בחיים שלי, למרות שיש לו "מצבי רוח"- אני יכולה לדבר משפטים שלמים בלי שום אינדיקציה לגמגום, ואני יכולה לנהל שיחה הכי פשוטה עם מישהו וממש להיאבק על כל מילה... אז קראתי בפורום קצת, גם במאמרים ובטאגליינס, ואני מוכרחה לציין שהשכלתי
אני מתלבטת בנוגע לסוג הטיפול. לאמא שלי תמיד יש העדפה ללכת למישהו פרטי ולא לאיזו חברה גדולה עם עוד 100 לקוחות שהיחס לא אישי. למישהו פרטי גם יש יותר מחויבות אליך, לא? זה מה שאני מרגישה. אני זוכרת שמזמן כשהנושא של אחי עוד היה "בכותרות" והוא הגיע לגיל 8 או 10 אז ההורים כבר "התייאשו" כי סברו אז שאם הגמגום לא עובר עד הגיל הזה אז הוא כבר לא יעבור לעולם. [נראה לי שזה מה שמטפלים אמרו להם]. וזה גם מה שאני הייתי בטוחה אבל אולי בכל זאת יש תקווה? אז מה שאני בעצם רוצה לשאול אם מישהו היה/מכיר מישהו שהתחיל טיפול בגיל כזה [20] והוא עזר לו.. ברור לי שהגמגום לא יעלם לגמרי, אבל בטוח יש טכניקות וטיפים שלפחות ישפרו את השטף ושהדיבור לא יפריע לי כ"כ ביומיום וימנע ממני דברים בסיסיים. חשוב לי מאוד להצליח, לאחרונה אנחנו גם ככה בהוצאות כספים די גדולות אז אני לא רוצה סתם "לשפוך כסף"... מה ההוצאה הממוצעת על טיפול כזה ומה המסגרת שלו [אני מדברת כרגע על קלינאי תקשורת]- כמה מפגשים, כמה זמן כ"א, מה מהות המפגשים? [שהרי אם הגמגום הוא ברובו פסיכולוגי ורוצים לעקור את הבעיה מהשורש ולא רק לכבות את השרפה- קלינאי לא מוסמך בתור פסיכולוג....] אשמח לתגובות
הגעתי לגיל 20 והחלטתי שנמאס לי. הדיבור מקשה עלי ביום יום וכמה שאני מנסה לעבוד עליו ולשפר אותו בעצמי אני לא מצליחה, אז חשבתי שאולי מישהו חיצוני יוכל לעזור לי. קצת עלי: הייתי פעם אצל קלינקאית תקשורת, כשהייתי ממש קטנה, אבל זה לא עזר. היא דגלה בשיטה של לדבר לאט ורך, ולפעמים אני עדיין מנסה להגיד את זה לעצמי בראש אבל זה לא עוזר. למען האמת אני לא זוכרת שהיו לי בעיות בדיבור בתור ילדה, אבל בטוח היו לי.. אפשר לומר שהגמגום אצלינו הוא סוג של משפחתי, גם אחי הקטן מגמגם אבל בצורה ממש ניכרת, ולאבא שלי "מתפלק" לעיתים רחוקות אבל ממש לא בצורה שמפריעה ביומיום או שמונעת ממנו לעשות דברים, כמו שאצלי. עם זאת, קראתי גם שהגמגום הוא עניין פסיכולוגי, ועם זה אני יכולה להזדהות. כבר הרבה שנים, מהחטיבה בעצם, יש לי בעיות אישיות של בטחון עצמי [שהגמגום כמובן הוא חלק גדול ממנו] ובעיות חברתיות. רק בחודשים האחרונים התחיל להיות לי טוב בהרבה תחומים בחיים שלי, לרבות החברתי, ועדיין- הגמגום לא משתפר... אולי אפילו להפך. רק בשנים האחרונות הדיבור ממש מפריע לי ונהיה אישיו מרכזי בחיים שלי, למרות שיש לו "מצבי רוח"- אני יכולה לדבר משפטים שלמים בלי שום אינדיקציה לגמגום, ואני יכולה לנהל שיחה הכי פשוטה עם מישהו וממש להיאבק על כל מילה... אז קראתי בפורום קצת, גם במאמרים ובטאגליינס, ואני מוכרחה לציין שהשכלתי
אני מתלבטת בנוגע לסוג הטיפול. לאמא שלי תמיד יש העדפה ללכת למישהו פרטי ולא לאיזו חברה גדולה עם עוד 100 לקוחות שהיחס לא אישי. למישהו פרטי גם יש יותר מחויבות אליך, לא? זה מה שאני מרגישה. אני זוכרת שמזמן כשהנושא של אחי עוד היה "בכותרות" והוא הגיע לגיל 8 או 10 אז ההורים כבר "התייאשו" כי סברו אז שאם הגמגום לא עובר עד הגיל הזה אז הוא כבר לא יעבור לעולם. [נראה לי שזה מה שמטפלים אמרו להם]. וזה גם מה שאני הייתי בטוחה אבל אולי בכל זאת יש תקווה? אז מה שאני בעצם רוצה לשאול אם מישהו היה/מכיר מישהו שהתחיל טיפול בגיל כזה [20] והוא עזר לו.. ברור לי שהגמגום לא יעלם לגמרי, אבל בטוח יש טכניקות וטיפים שלפחות ישפרו את השטף ושהדיבור לא יפריע לי כ"כ ביומיום וימנע ממני דברים בסיסיים. חשוב לי מאוד להצליח, לאחרונה אנחנו גם ככה בהוצאות כספים די גדולות אז אני לא רוצה סתם "לשפוך כסף"... מה ההוצאה הממוצעת על טיפול כזה ומה המסגרת שלו [אני מדברת כרגע על קלינאי תקשורת]- כמה מפגשים, כמה זמן כ"א, מה מהות המפגשים? [שהרי אם הגמגום הוא ברובו פסיכולוגי ורוצים לעקור את הבעיה מהשורש ולא רק לכבות את השרפה- קלינאי לא מוסמך בתור פסיכולוג....] אשמח לתגובות 
