שלום לכם

[יפעתי4]

שלום לכם

אז די שומם פה למעשה. על כל פנים, השאלה היא כדלהלן, אחי סובל מסכיזופרניה, במשך 6 השנים האחרונות הוא לא חי בבית הורי אלא במוסד. לאורך כל התקופה כמעט ולא היה ביננו קשר הן מפאת הטראומה שהייתה מנת חלקי ואשר ממנה אני משתחררת רק לאחרונה והן בגלל טווח הגנה שהורי מנסים ליצור ביננו. הייתי מעוניינת לנסות וליצור עמו קשר, לבקר אותו מדי פעם וכדומה. בהתייעצות עם אנשים שונים הבנתי שראשית עליי לדבר עם המטפלת שלו בנוגע לצעד כזה שעלול להיות דרמטי לא רק עבורי אלא גם עבור אחי. מה בדיוק כדאי לי לשאול אותה? האם ישנם דברים שאני צריכה להיות מודעת אליהם בבואי לעשות צעד כזה? אשמח לתשובה.

 

[בשבושונית]

מי קשקש לך את זה

לכי בקרי אתאחיך צרי איתו קשר היה לך קשה בהתחלה אבל תיסתגלי הוא זקוק לך אני מאמינה עד כמ ץקבלי אינ]ורצמיה רפואית מהמטפלים שלו שאין לך ויתור סודיות מימנו או מהאופטרופוס שלך קשה לי להאמין היתי מציעה לך להרים טלפון למקום שבו הוא שוהה ולספר מי את ולהגיד שאת רוצה לבוא לבקר ולקשור איתו קשר אני מקווה שרק זה לא היה חד פעמי מיצידך אני מניחה שהם ישמחו מאוד אלה ההוריםשלך אופטרופוסים על האח שלך והם יאסרו כול ביקור שלך במוסד מחזיקה לך אצבעות לקשר חדש שהיה לך עם אח שלך קשר מופלא כי גם כסיזופרנים הם אנשים נחמדים שיש להם הרבה אהבה לתת

 

[סמסרה1]

בוודאי לבקרו הרי זה אחיך

הוא זקוק לכל חיבוק חום ואהבה

 

[סמסרה1]

ליפעתי

היי אין לך מושג למה אנחנו הגענו עם הרבה תמיכה חום ואהבה, הבן אדם ממש מנהל חיים נורמלים ויש לו הישגים... והעתיד נראה וורוד

 

[יפעתי4]

תודה רבה על התגובה,

אני יודעת שצריך לבקר והרבה. אני פשוט רוצה להתייעץ ולדעת איך עושים את זה נכון. שיהיה שבוע טוב.

 

[ערגליה]

צעד חשוב

לא בנתי חלק מהדברים, למה תכוונת בטראומה, האם הכוונה יא שעצם פריצת המחלה אצלו היוותה מבחינתך טראומה? או שעברת טראומה אחרת? לא ברור לי מהו טווח ההגנה עליו את מדברת, אך אני מעריכה את הרצון שלך כיום לחדש קשר. שווה שתקראי קצת מהי מחלת הסכיזופרניה, איך שהוא אני מנחשת ומקווה שטועה, כי לא מדברים אצלכם בבית על המחלה. בדומה לסמסרה גם אני חושבת ששווה שתתקשרי למקום בו הוא שוהה ובקשי לדבר עם מי שמטפל בו (פסיכולוג/עו"ס ו/או רופא) ותיידעי על הרצון שלך ועל זה שלא התראיתם הרבה זמן. אם את בעצמך מצויה גם בטיפול או במסגרת תמיכתית תוכלי להיעזר גם את במי שעוזר/תומך/מלווה אותך. את מוזמנת לשאול עוד שאלות כאן במידה ויש לך. האם את יודעת מה מצבו של אחיך כיום? במה מתבטאת אצלו המחלה? האם אינו מגיע לחופשות הביתה? אם כן, מדוע? האם מצבו אינו מאפשר זאת או שישנה סיבה אחרת? ולסיום ברוכה הבאה. גם אם נראה שלא קורה כאן הרבה, המעט שנכתב הוא (לדעתי) משמעותי, ויש לא מעט שקוראים ועדיין לא אוזרים אומץ לכתוב על גבי הפורום.

 

[יפעתי4]

שלום ערגליה,

ראשית כל תודה על התגובה, כשכתבתי על טראומה התכוונתי אכן שעצם המחלה על כל ההתבטאויות שלה יצרו אצלי צלקות שרק לאורך השנים התרככו ואפשרו מגע מחודש עם הנושא. טווח הגנה הכוונה, שהורי חוששים מקרבה יתירה שלי ושל אחיותי אל אחי בעיקר משום שיש לו נטייה לאלימות. למרבה הצער את ניחשת נכון, בבית שלנו לא מדברים על המחלה ולכן באמת פניתי לספרים ומאמרים שיתנו לי איזשהו הסבר אודותיה. אני לא נמצאת בטיפול אבל יש לי חברים טובים ואני שוקלת להצטרף לקבוצת תמיכה לפני ביצוע הצעד הדרמטי. מצבו של אחי היום: כבר 6 שנים שהוא נמצא במוסד, הוא נחשב לחולה במצב די קשה ולכן לא הורשה לעיתים במשך תקופות ארוכות להגיע הביתה. לאחרונה הוא החל לקבל תרופה חדשה אשר עושה רושם כי היא משפרת את מצבו. המחלה אצלו מתבטאת בסימפטומים השכיחים יותר כגון מחשבות שווא, תחושת רדיפה, התכנסות אל תוך עצמו אך כאמור גם באלימות פיזית הנחשבת לפחות שכיחה. אגב, חלילה לא התכוונתי להעביר ביקורת על האופי השקט של הפורום, פשוט הבעתי את תקוותי, במילותי שלי, שמישהו יענה. שיהיה שבוע טוב.

 

[ערגליה]

יפעתי יקרה

אני מאד מאמינה בקבוצות תמיכה. את יכולה לפנות למרכז הקרוב לבריאות הנפש ולשאול היכן ומתי מתקיימות קבוצות לאחים של פגועי נפש. אני מאמינה שאת (ואחיותייך בתורן) יכולה להתרם ולהתחזק מאד מקבוצה כזו. אני יכולה להבין מדוע הורייך רוצים להגן עליך, אבל איך שהוא יוצא שקורית גם פגיעה בעצם ההרחקה שלך מאחיך, פגיעה שאת מסמנת אותה בדברייך. האם החברים שלך יודעים על מה שכתבת? האם יש מישהו שאת משתפת בכך? שיהיה לך שבוע טוב חדש.

 

[יפעתי4]

שלום ערגליה,

את צודקת, אני בהחלט חשה שבעצם ההרחקה הכמעט מוחלטת שלי מאחי אני יצאתי נפסדת. אבל לא רק אני- אני חושבת שאם אני ואחיותי היינו נוטלות קצת מהטיפול על עצמנו, המצב של ההורים שלי לא היה כל כך רע. עם זאת, יש להדגיש, הריחוק נבע לא רק מנסיונות ההרחקה של הורי אלא גם אני עצמי הרחקתי את עצמי ממנו, מתוך פחד וסלידה, הרי הייתי בסך הכל צעירה מאוד כשהכל התפרץ וככזו היה לי קשה להבין שההתנהגות שלו לא בשליטתו מה שיצר אצלי כעס ורתיעה. יש אנשים מסויימים מאוד שאני חולקת איתם את התחושות שלי. אני כותבת מסויימים מאוד מכיוון שאנשים רבים נרתעים מלהתעמת עם דברים כאלו, מעדיפים אולי להאמין שאינם קיימים, זאת לפחות התחושה שקיבלתי במהלך חיי כשניסיתי לדבר על זה. יש אדם אחד שאמו סובלת מסכיזופרניה והוא השותף העיקרי שלי לכך. גם עם אנשים אחרים ובהם בעלי ו2-3 חברות טובות אני מנסה לפתוח את תיבת הפנדורה הזו אבל איתם זה כבר באמת יותר קשה. פשוט משום שהם לא מבינים את אופי המחלה ומה זה אומר להיות קרוב משפחה של אדם חולה. תודה על התגובות, שיהיה גם לך שבוע טוב.

 

[דיויד11]

זה דבר שצריך לבחון לעומק.

לצערי עליי לומר שעל אף מצבו של אחיך,קודם כל עלייך לשמור על עצמך. תבדקי טוב טוב אם תעמדי בזה כרגע.בעיה נלווית לקלות דעת בנושא היא פגיעה באחיך,לקחת מאדם כזה אחות (באם תחליטי\תרגישי שאת לא מוכנה לזה) יכולה להיות מכה כואבת מעבר לרגיל. אני ממליץ לא להקשיב לסביבה,כי תוכלי ליפול למלכודת ה"אבירות" שבמעשה,שנותן לך תחושה מיוחדת ושל שליחות,אלא לדבר עם איש מקצוע טוב ורגיש במשך תקופה מסוימת,עד שתוכלי קצת (או יותר) ,למצות את הפחדים שלך והרגישות שלך לנושא ,ואז להחליט. בהצלחה.

 

[יפעתי4]

שלום דיויד,

אני מבינה טוב מאוד לאיזה מלכודת "אבירות" אתה מתכוון. אין לי שום כוונה לעשות שום צעד לפני שאדבר עם האנשים הנכונים, גם לטובתי וגם לטובת אחי. תודה רבה על התגובה.