עוד תשובות שחיפשת ../images/Emo8.gif
נאי הייתי משאיר את תאילנד לסוף, למנוחה. טיול כזה הוא מעייף, בסופו של דבר, ואין דבר מהנה יותר מלהגיע לקופנגן, לשבת מתחת לעצי קוקוס, לשתות מיצים שנסחטו לפני דקה, לרקוד בלילות, לראות סרטים במסעדות (תפספסי הרבה ב-6 חודשים, יהיה מה להשלים) ובעיקר לנוח מכל הנסיעות ההליכות והריצות. חוץ מזה איך לא תחזרי שזופה לארץ בתחילת מרץ ?. חייבים לסיים באיים
צפון הודו זה מקום קר. הייתי באוקטובר בדרמסהלה והיה קרררררר בלילות. אפשר לחיות עם זה, אבל אם את מדברת על דצמבר - תשכחי מזה. צפונה משם, בחבל לדאק, בכלל אין למה ללכת והאמת היא שאין גם איך. הכבישים לשם פתוחים בערך חודשיים כל השנה, ביולי ואוגוסט. תשמרי משהו לפעם הבאה (לי היו כבר 3 פעמים הבאות, כך שזה באמת לא סופי ואפשרי). לגבי כרטיסי טיסה - אין טיסה שאני יודע עליה מהארץ לנפאל. מה שנהוג זה לטוס להודו ואז להתקדם על הקרקע (מוניות או רכבות ואוטובוסים) לקטמנדו. או לטוס לתאילנד ומשם טיסה לכיוון אחד לקטמנדו. כמובן שאופציה זו נוחה יותר, אבל יקרה יותר. מונית מדלהי לקטמנדו עולה 150$, ואפשר לשבת במונית כזו 3 אנשים וציוד בנוחות יחסית. בכל מקרה, מנפאל לנהודו יש לעבור במעבר היבשתי, להגיע לורנאסי ומשם דרומה (לאזור צ'יטרוגר, פארק לאומי הודי וקאג'וראו - המקדשים הארוטיים) או מערבה (דלהי, אגרה וכל השאר). מדלהי אין בעיה למצוא כרטיסי טיסה זולים וחד-כיווניים לתאילנד, זול יותר לטוס מכלכתא, אבל אם לא התכוונת לעשות סיבוב שיביא אותך לשם, תוותרי על זה. החיסכון של כמה עשרות $$$ לא שווה את נסיעת הרכבת המתישה. ואני אומר - תשאלי, תשאלי. אנחנו שמחים לעזור פה