קודם כל, אני בת. ../images/Emo68.gif
אז ככה: חרשתי את הצורה של האלבום הזה, ולא נמאס לי לשניה. אני ממש אוהבת אותו. אני לא יודעת בכמה ימים הקליטו אותו אבל זה ידוע שג'ון מקליט מהר, הוא אמר בראיון שהוא וג'וש פשוט עובדים על השירים המון ככה שבהקלטות הם כבר מכירים אותם מצויין וכל מה שנשאר זה להקליט אותם. הם בד"כ מקליטים הכל בטייק אחד ורק מתקנים את מה שצריך אח"כ. אם היו אומרים לי שזה דיסק שהוא הקליט בגיל 17, בחיים לא הייתי מאמינה. בגיל 17 הוא עדיין היה ילד קטן וטיפש והיום, כמו שנאמר פה, הוא בשיאו. ג'ון של גיל 17 (ובכלל ג'ון של לפני ההתמכרות והגמילה) לא היה יכול לכתוב טקסטים כאלה, ולא להעביר רגש כזה. אני יכולה רק להגיד שהמוזיקה של ג'ון, לדעתי, מדהימה. ובעיקר מהסיבה שהוא עושה מוזיקה פשוטה וגאונית. הוא לא מחפש איפה להתחכם יותר מדי, במיוחד באלבום הזה שנעשה אפילו בלי מחשבים. מבחינת טכניקה יש גיטריסטים הרבה יותר טובים ממנו,(או מוזיקאים, לצורך העניין כי הוא בכל זאת לא מנגן רק בגיטרה באלבומים.) אבל יש בו רגישות שאין באמנים אחרים, לפחות לדעתי. רגישות, כנות, פשטות. האמת שאני לא ממש יודעת להסביר בדיוק מה עושה לי את זה במוזיקה שלו, אני פשוט מרגישה אותה ומתחברת אליה בצורה חזקה. אז רגע, מהתגובה שלך אפשר להבין שלא אהבת את מה ששמעת