שלום לכם

[סוד 22]

שלום לכם

אני רוצה לספר לכם משהו שאולי יעודד כאן כמה אנשים אני נשואה 3 שנים פלוס ילד אחד התחתנתי בגיל נורא מוקדם מאהבה גדולה עזבתי את כל מה שהיה לי בחיים בשביל בעלי עזבתי עיר משפחה שאני אומנם בקשר איתם אך זה עדייםן קשה בכל אופן בחמישה חודשים הראשונים של חיי הנישואים שלנו סבלתי נורא מבעלי היינו רבים המון עד כדי אלימות פיזית ומילולית הייתי בטוחה שזהו אני מסיימת עם הקשר הזה אני מתגרשת אבל עם הזמן שנכנסתי להריון והיינו מדברים המון האהבה בינינו התחזקה נכון אין הצדקה למה שהוא עשה אבל תודה לאל כבר שנתיים וחצי שהאושר נמצא בחלקנו מה שאני רוצה להגיד הוא שלפעמים להבתגרש הוא לא הפיתרון לפעמים ניתן לגשר על דברים ולהיות מאושרים

 

[איש המערות]

נכון מאד

גירושין לדעתי הינם המוצא האחרון ממשברי נישואין, בייחוד כשיש ילדים. יחד עם זאת, לעיתים אין ביכולתם של בני הזוג לגשר על הפערים ולהיות שלמים עם ויתורים הנדרשים לשם כך, שבהרגשה נוגעים לעיתים בויתור על ה"עצמי" האישי של אחד מבני הזוג, או שניהם. העידוד שלך לנסות קודם כל דרכים אחרות ולא לוותר הינו בהחלט במקום. תודה לך.

 

[seeyou]

להבתגרש הוא לא הפיתרון !../images/Emo24.gif

אך מצד שני -להיכנס להריון במצב של "רבים המון עד כדי אלימות פיזית ומילולית " זה הימור כמו לוטו!!!!!!!!!!! זאת הטעות של הרבה זוגות אשר עושים ילד אחד-שניים-שלושה...בתקווה שכול ילד עם מזלו... לעשות? כן להביא ילדים לעולם חייבים להיות מספיק בוגרים (התחתנתי בגיל נורא מוקדם ) על מנת לקחת אחריות על חיים של אחרים!!

 

[סוד 22]

סליחה שאני שואלת

אבל מה הקשר התחתנתי בגיל מוקדם יחסית לאחרים והבאתי את הילד לא כדי לפתור בעיות אלא כצורך אישי שלי

 

[adam33]

מסכים איתך

רק שאיני חושב שיש טבלה שבלונית תעשו+ תקבלו כל זוג בפני עצמו וכל זוג צריך להשתדל לעשות את המייטב בכדי לא להגיע לגירושין רק לאחר מכן כאשר הנסיונות לא הצליחו יש להפרד בהבנה.

 

[המיתבונן]

אכן כך- אך מה הרבותא?

אין בדברים שלך משהו שאינו נכון, מסכים הסכמה מלאה, אך זה בפאן הכללי, התיאורתי העוסק באפשרי וב-בלתי אפשרי, משהו כמו - לא רק מן הלחם אפשר לשבוע אלא גם מן הפיתה. ובמילים אחרות, כל תאוריה, כל שבלונה, מבקשת מלכתחילה להקים פתרונות אפשריים למצבים אפשריים, אך כאשר דנים בפתרון של מקרה ספציפי, הרי אז נדרשים לבחון את מרכיבי התאוריה עם המקרה הפרטי. את סיפרת לנו על "התוצאה" אך לא על "הסיבות" שהביאו את המשבר אצלכם לידי פתרון שהופך אותך למאושרת. נשמח ללמוד מניסיונך גם התהליך שהביא אותך לתוצאה המיוחלת--אושר. כך או כך, טוב עשית בעצם העלאת דעתך כאן, גם אם זה מעט מעורר משהו זה מעורר כל טוב

 

[סוד 22]

בשמחה

הרבה הבנה תראה כל בן אדם חי וגודל בבית אחר במשפחה אחרת מתחנך אחרת וכשמתחתנים פתאום צריך לקחת אחריות על החיים אישה בית ילדים כל אחד יש לו הרגלים משלו ואז זה נורא קשה כי כל אחד חושב שצריך לחיות בצורה כזו וכזו וכשזה הולך לא הולך כמו שרגילים מתחילים הבעיות אז אני הבנתי את זה והתחלתי להתפשר ולהקשיב יותר לרצונות של בעלי ואחרי שהוא ראה שאני מתנהגת כך גם הוא התחיל להתנהג כךל

 

[ניקולי]

אממ...

ראשית אני שמחה לשמוע שבשורה תחתונה אהבתכם התחזקה באמת!! אני מאושרת ושמחה בשבילך. יחד עם זאת אני חייבת לשאול שאלה בתקווה שתעני לי, היום, כשהוא מתעצבן או כאשר הטונים עולים בבית (אם בכלל) אפילו סתם בויכוח סרק, הכיצד הוא מתנהג איתך? האם הוא: מרים את הטונים עד לגג?, האם הוא סוטר לך, ולו סטירה קטנה (כמו ליטפה)? האם הוא מקלל?. ונכון אני מסכימה איתך, גירושים הם צריכים להיות המוצא האחרון לזוגיות לא בריאה, וכן צריך לטפל בדברים מעין אלו בזמן..ואז הכל אמור לחזור על מקומו בשלום. גבר מכה, יכול להירגע למשך שנים רבות, אך לצערי וזה בדוק (ומנסיון אישי) הוא עלול לחזור על טעויותיו גם אחרי שנתיים שלוש, אלא אם כן הלך לטיפול והטיפול אכן הצליח. מקווה אני בשבילך, וגם בשבילו שאכן תקופה זו מאחוריכם ולעולם לא תחזור!

ניקול*

 

[סוד 22]

ניקול

אם לומר את האמת אנחנו כבר לא מגיעים לטונים האלו בגלל שאנחנו מתחילים לריב או אחד משנינו עצבני אז הצד השני בדר"כ שותק מחכה עש שהבן זוג יסיים את דבריו וירגע ואז יושבים ומדברים על זה בשקט אני יודעת שבדר"כ זה חוזר על עצמו ההרמת ידיים אבל בלי עין הרע טפו טפו הוא לא חזר אפילו "ללטף" אותי זו גם דרך לאושר לתת לצד השני להגיד את דבריו אפילו שהוא לא צודק ולהמתין עד שהוא יוציא הכול וירגע זה אומנם מאוד קשה אבל זה עוזר

 

[איש המערות]

הקשבה

מצורף קישור למאמר שנקרא "הקשבה בהורות". אפשר לטעמי להחליף את המילה "ילד" במילים "בן זוג" ולקרוא למאמר "הקשבה בזוגיות".

 

[ניקולי]

כמו שאמרתי

אני מאחלת לך שאכן זאת הדרך הנכונה ושהכל כבר מאחוריכם.. גם בשבילך, ובעיקר בשבילו.