שלום לכם

[נעה שחר]

שלום לכם

די פאסיבית כאן... ומרגישה כבר לא נעים בלי להגיד שלום... אז.. אני בת 24 עוד מעט +2, ומחכה לתאריך סופי לגט.. מאז שהבנתי איך מתבצע הגט עצמו אני כ"כ חוששת מהמעמד הזה.. ובמיוחד שאני אמורה להיות מלווה ב"עד" שאין לי מושג את מי אני יכולה להביא.. ואבא שלי ממש לא בא בחשבון.... אני בקושי ישנה בלילה בגלל זה... אומרים לי שאני מגזימה.. אבל.. אתם יודעים מה עוד מוזר? ביהדות בד"כ מתייחסים לאישה בכבוד - כאל עיקר הבית וכו'.. וכשזה נגמר - יש את הטקס המשפיל הזה... כמו ששמתם לב.. אני לא יודעת להתבטא הכי בעולם.. מקווה שהבנתם..

 

[בטר אנד דיפרנט]

כי עלה השחר ...

מצבך ורגשותייך לא מאפשרים לך לראות כיאות את המהלכים האופפים אותך מכל צדדייך . מעשה נתינת הגט הינו מכובד וראוי . ההלכה מתירה לזרוק את הגט לתוך ה ד` אמות , דהיינו , 2.40 מ` בקוטר סביב האשה , וכאן הבי`ד מורה לבעל לתת לאשה בשתי ידיו אל תוך שתי ידיה ! מה לא מכובד כאן ? אני מתפלא על הדרישה להביא אתך עד ! זה לא עבור הגט , זה עבור השמות שיופיעו בגט וצריכים להיות מדויקים . אין לך ממה לחשוש ... את במצב רגיש ביותר כפי שהבנתי , ואני מאחל לך הצלחה וסיעתא דשמיא לדרכך החדשה ומאמין שתחושותייך הפסימיות יהפכו לאופטימיות וקרש קפיצה למקום טוב יותר ... אמן

 

[נעה שחר]

העד לא אמור להיות במעמד הזה?

 

[בטר אנד דיפרנט]

אין בו שום צורך , רק לדיוק השמות !

 

[מקסימית2]

קודם כל נעה - ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

אני לא כ"כ יכולה לייעץ לך בכל נושא הגירושין. יש פה אנשים רבים אשר עברו + עוברים זאת והם ללא ספק יוכלו לעדכן אותך בדברים שאת צריכה לדעת. בכל אופן באם לעד אבא שלך לא בא בחשבון קחי אחות, חברה ואו מישהי שקרובה לך. היי חזקה.

 

[כמו עלה]

המעמד ממש לא נורא

כמי שעברה את העניין ממש בחודשים האחרונים, אעיד שהמעמד ממש ממש לא נורא. בתחילה יש דיין שמכניס את שניכם ובודק שוב ושוב אם אתם בטוחים וזו החלטתכם. אחרי שעוברים את זה , לוקחים עדות משני העדים על השם שלכם, שכך קראו לכם כל השנים וכך מכירים אתכם, כולל כינויים וכדומה. לאחר מכן מכניסים את הגבר לכתוב את הקלף- דהיינו לשבת ליד סופר הסתם עד שהוא מצליח לכתוב זאת ללא טעויות (במקרה שלי זה לקח שלוש שעות, עם 2 טעויות והתחילו מחדש). ואז אתם נקראים לבית הדין, אפשר להיכנס עם חברה או אחות. שוב הדיין שואל אם אתם בטוחים, הסכמתם על התנאים וכו'. הרגע הקשה הוא שעומדים פיזית אחד מול השני והוא אומר לך " הרי את מגורשת..." וזורק לתוך ידייך את הקלף. אז את הולכת עד הקיר וחזרה וזורקת אותו לשולחן הדיינים. אצלי הדיין היה מאוד רגיש ונעים, וחוץ מהשעות שזה לקח, לא הבנתי על מה כולם מדברים שזה נורא. הקושי כמובן היה רגשי, שנינו רעדנו ואפילו בכינו, אבל בכל המסביב היה בסדר. כמובן שאם תבואי מוכנה וברורה לעצמך, יהיה לך יותר קל. אל תתרגשי משאלות הרבנים והשיבי בקצרה ובבהירות. בהצלחה רבה ואת מוזמנת לתקשר איתי עוד אם יש לך שאלות. אגב, גם לי 2 ילדים קטנים,בני 3 ושנה.

 

[בטר אנד דיפרנט]

מי זורק למי?!כתוב `ונתן`,לא `וזרק`!