שלום לכם!
אחרי נדודי שינה רבים וטלטולים ודיבורים עם עצמי ולא עם עצמי אני הגעתי לכמה מסקנות: . שהיה הסרט המעולה הזה בטלויזיה ישבתי עם ילדיי הקטנים מול המסך והסברתי להם על מה הסרט בערך, והם לא הבינו ,כלומר הבינו אבל לא בדיוק ואני "אבא" במרכאות כפולות כעסתי עליהם שהם לא הבינו ,ואחרי זה בצאט הבנתי שגם אני וגם בוגרים אחרים (שאני לא נכלל בתור בוגר) לא כולם הבינו אותו הדבר וחשבתי לעצמי איך העזתי לכעוס עליהם כל כך ואני לא יכול לסלוח לעצמי, ואולי הייתי מאמץ את המשפט של חלומות של סוף ההודעה שלו ואני מבין אותך חבר אבל רק עכשיו אין תחליף לאמא ואימא יש רק אחת ,ואבא כמוני יש למצוא בקילו במחיר זול מאד, אני רואה את הבדלים אצלי בעבודה שאימהות נכנסות עם ילדיהם ושהאבא נכנס, או שהולכים לאספות הורים ,ואז רואים גם את ההבדלים להיות חזק אין זו חכמה גדולה ,הרי אתה מתכחש לכל,ומפנים הכל,אבל להיות הורה טוב ולהתמודד אם הקשיים ואם האובדן זאת רק אמא יכולה לעשות, אז כן הייתי מוכן להתחלף איתה רק שיהיה להם טוב וגם לה, ואז הייתי מסתכל מלמעלה ומרגיש שעשיתי עסקה טובה ואיך אמר דויד הזקן בסרט:הם ישכחו עוד כמה חודשים ויהיה להם טוב" אבל איתי הם צריכים להיות כל הזמן ואני מקווה לכל אורך חייהם והלוואי שאוכל לתת להם שמינית ממה שאימא שלהם נתנה להם וכל פיסה של יותר אקבל בברכה, זאת לא המעטה בערך עצמי אלא הכרה בעובדה הפשוטה :"שנשים אין מה לעשות יותר שוות מגברים ומסתדרות יותר וחזקות יותר וקשובות יותר מאיתנו" איך אמרו לי בזמן השבעה חברים שלי הדתיים :שלפי ההלכה אני חייב למצוא אישה כמה שיותר מהר כדי שתהיה יד אישה בבית" אז לא הבנתי כי לא הייתי פתוח הייתי אטום,אבל אין מה לעשות את האמת זורקים בפנים כי אין דרך אחרת ואולי אני יקומם כמה גברים אבל זאת המציאות ולא שאני מסוגל לעשות זאת כרגע אבל לפחות אני מודע ואני חושב שזה צעד אחד להכרה בדרך הנכונה, וכן את צודקת מאד במה שאמרת ,אבל אני ממש לא שם לב למה שאני עושה אולי במודע ואולי לא במודע אין לי מושג ,אין לי את הכוח לשים לב ולהרגיש אם אני פוגע או לא ,אז אולי אני פוגע אבל זה לא בכוונה ולפעמים זה כן הרי אני מאשים את כל העולם רק לא את עצמי אז למה שמישהו אחר ירגיש טוב בזמן שאני מרגיש רע? סתם מחשבה דבילית שעולה לכל אחד בראש . איך העולם ממשיך להסתובב הרי בשבילי הוא נעצר ואנשים יוצאים לבלות אם הילדים שלהם ואם הנשים שלהם ושואלים אותי שאני נכנס לחנות :כל הכבוד עוד לא ראינו גבר שקונה לילדים שלו בגדים וגם לבת שלו" כן יש גם כאלו מקרים והמון ואני מתאפק לא לומר : "אם אשתך\בעלך היו מתים גם אתם הייתם הולכים לקנות איתם" אינעל ראבאק אז כן אני ממורמר וכן אני כועס וכן אני רותח ובא לי לפוצץ מישהו אבל כנראה שאני יתחיל עם עצמי קודם הלוואי שיעלם כל מה שכתבתי הרי כתבתי לעצמי סליחה עם מישהו נפגע ההודעה מיועדת לי תזכורת לי ושלכמותי אני
אחרי נדודי שינה רבים וטלטולים ודיבורים עם עצמי ולא עם עצמי אני הגעתי לכמה מסקנות: . שהיה הסרט המעולה הזה בטלויזיה ישבתי עם ילדיי הקטנים מול המסך והסברתי להם על מה הסרט בערך, והם לא הבינו ,כלומר הבינו אבל לא בדיוק ואני "אבא" במרכאות כפולות כעסתי עליהם שהם לא הבינו ,ואחרי זה בצאט הבנתי שגם אני וגם בוגרים אחרים (שאני לא נכלל בתור בוגר) לא כולם הבינו אותו הדבר וחשבתי לעצמי איך העזתי לכעוס עליהם כל כך ואני לא יכול לסלוח לעצמי, ואולי הייתי מאמץ את המשפט של חלומות של סוף ההודעה שלו ואני מבין אותך חבר אבל רק עכשיו אין תחליף לאמא ואימא יש רק אחת ,ואבא כמוני יש למצוא בקילו במחיר זול מאד, אני רואה את הבדלים אצלי בעבודה שאימהות נכנסות עם ילדיהם ושהאבא נכנס, או שהולכים לאספות הורים ,ואז רואים גם את ההבדלים להיות חזק אין זו חכמה גדולה ,הרי אתה מתכחש לכל,ומפנים הכל,אבל להיות הורה טוב ולהתמודד אם הקשיים ואם האובדן זאת רק אמא יכולה לעשות, אז כן הייתי מוכן להתחלף איתה רק שיהיה להם טוב וגם לה, ואז הייתי מסתכל מלמעלה ומרגיש שעשיתי עסקה טובה ואיך אמר דויד הזקן בסרט:הם ישכחו עוד כמה חודשים ויהיה להם טוב" אבל איתי הם צריכים להיות כל הזמן ואני מקווה לכל אורך חייהם והלוואי שאוכל לתת להם שמינית ממה שאימא שלהם נתנה להם וכל פיסה של יותר אקבל בברכה, זאת לא המעטה בערך עצמי אלא הכרה בעובדה הפשוטה :"שנשים אין מה לעשות יותר שוות מגברים ומסתדרות יותר וחזקות יותר וקשובות יותר מאיתנו" איך אמרו לי בזמן השבעה חברים שלי הדתיים :שלפי ההלכה אני חייב למצוא אישה כמה שיותר מהר כדי שתהיה יד אישה בבית" אז לא הבנתי כי לא הייתי פתוח הייתי אטום,אבל אין מה לעשות את האמת זורקים בפנים כי אין דרך אחרת ואולי אני יקומם כמה גברים אבל זאת המציאות ולא שאני מסוגל לעשות זאת כרגע אבל לפחות אני מודע ואני חושב שזה צעד אחד להכרה בדרך הנכונה, וכן את צודקת מאד במה שאמרת ,אבל אני ממש לא שם לב למה שאני עושה אולי במודע ואולי לא במודע אין לי מושג ,אין לי את הכוח לשים לב ולהרגיש אם אני פוגע או לא ,אז אולי אני פוגע אבל זה לא בכוונה ולפעמים זה כן הרי אני מאשים את כל העולם רק לא את עצמי אז למה שמישהו אחר ירגיש טוב בזמן שאני מרגיש רע? סתם מחשבה דבילית שעולה לכל אחד בראש . איך העולם ממשיך להסתובב הרי בשבילי הוא נעצר ואנשים יוצאים לבלות אם הילדים שלהם ואם הנשים שלהם ושואלים אותי שאני נכנס לחנות :כל הכבוד עוד לא ראינו גבר שקונה לילדים שלו בגדים וגם לבת שלו" כן יש גם כאלו מקרים והמון ואני מתאפק לא לומר : "אם אשתך\בעלך היו מתים גם אתם הייתם הולכים לקנות איתם" אינעל ראבאק אז כן אני ממורמר וכן אני כועס וכן אני רותח ובא לי לפוצץ מישהו אבל כנראה שאני יתחיל עם עצמי קודם הלוואי שיעלם כל מה שכתבתי הרי כתבתי לעצמי סליחה עם מישהו נפגע ההודעה מיועדת לי תזכורת לי ושלכמותי אני
