שלום לכם...

[איב פרידמן]

שלום לכם...

היי, אני חדשה פה.. אני מקווה שאולי תוכלו לעזור לי... אני בחורה יפה ומושכת עם חברים וחברות וחבר שאוהב ומשפחה טובה באמת שמאוד מפרגנת ואוהבת.. בתחילת התיכון חברות שהייתי איתן מהיסודי החליטו לנדות אותי בלי שום סיבה הן לא הצליחו, אני עברתי לקבוצה אחרת של חברות והבנים תמכו בי ורבו עם אותן בנות מה שבסוף יצא אנחנו הפכנו לחברוה הדומיננטית של הבנות והן (אותן חברות) נהפכו לשנואות.. המקרה הזה מאוד ערער לי את הביטחון , אלו היו בנות שבטחתי בהן ואהבתי מאוד. לקח לי המון זמן לתת שוב אמון באנשים נוצרה אצלי בעיה ואנ לא יודעת איך לצאת ממנה אני כל הזמן צריכה שייתיחסו אלי (אנשים קרובים) יש לי חבר שמאוד אוהב אותי והוא אומר לי את זה אבל תמיד יש לי הרגשה שהוא לא אוהב אותי כמו שאני אותו, אני יודעת שהוא אוהב אותי ,בחיים לא אהבו אותי כמו שהוא אוהב אותי אבל עדין יש מקרים בהם אני מרגישה (לא חושבת) שהוא לא מספיק אוהב, לא מספיק מתייחס וזה יוצר אצלנו בעיות למרות שהוא מאוד סבלני והוא לא נוטה להתעצבן אלא לשבת ולהסביר אבל גם לו יש גבול מסויים.. אני מפחדת שהשטויות הלא פתורות שלי יהרסו לנו... איך אני יכולה לצאת מזה?? ומצטערת שזה יצא כל כך ארוך.. באמת אשמח אם תעזרו אין לי למי לפנות.. איב

 

[גרא.]

איב,הצורך התמידי שלך בתשומת לב,

הוא מאד שכיח,ומאפיין את כולנו.וכי מי לא מעוניין שישימו אליו לב,שירגישו בו,שיתחשבו בו,שיעריכו אותו? יחד עם זה לעיתים,יש כאלה שתשומת הלב היא משמעותית מדי בשבילם,ומהווה עבורם מעין הוכחה שהם שווים משהוא (אחרת לא היו שמים אליהם לב)..וזהו מצב נוח מצד אחד,אבל מאד מאיים והרסני מחד שני, מכיוון שמשמעותו היא גם תלות רבה בסביבה ובחברה,כי ללא תשומת לבם,ההערכה והדימוי העצמי נחלשים,ותחושת חוסר הערך גוברת (כנראה שאני לא שווה כלום אם אך אחד לא שם אלי לב)..ומכאן איב,כוונתי היא שאת חייבת ללמוד לבנות את הדימוי וההערכה העצמית שלך,בעצמך לפי תחושותייך את לגבי הצלחה או כשלון.במילים אחרות,את חייבת לשנות את הגישה שלך שמה שמשפיע עלייך זו תגובה חיצונית (מיקום שליטה חיצוני),לגישה המנוגדת ,לפיה את היא שמשפיעה על מה שקורה לך,את היא שבונה את הבטחון העצמי שלך על סמך השגייך,והמשוב של הסובבים אותך,הוא משני בחשיבותו (מיקום שליטה פנימי).ומכאן,לא כל כך חשוב מה אומרות החברות הללו לגבייך,אלא מה שאת עצמך מרגישה לגבי עצמך. ותחושת השליטה והבטחון העצמי שאת מרגישה לגבי מחשבותייך ורגשותייך. לגבי החבר,יתכן שהוא מאד אוהב אותך,אבל לא מאוהב בך,ואילו את גם אוהבת וגם מאוהבת..כי הוא עדיין זקוק לזמן כדי להסחף ברגשותיו עמוק יותר ויותר כפי שאת חשה כלפיו..נסי להיות יותר סבלנית כלפיו,ותני לזמן,לנוכחותך,ולכל מה שבך שהוא אוהב,להשפיע עליו,בקצב שלו.אם וכאשר הוא יהיה מאוהב בך באמת,את כבר תרגישי בזה.