שלום לכם

שילגיה13

New member
שלום לכם

שלום לכם,
הגעתי לפורום קצת לפני הכתבה של אמנון לוי,הספקתי להנות שניה וחצי לפני שהפורום הפך למוקד עליה לרגל של כל מיני..
משום מה לא מצאתי את האומץ להמשיך ולהיות פעילה כאן.אבל לא הפסקתי לעקוב כמובן.
לאחרונה נהיה לי קצת כבד לסחוב לבד את כל הנטל הזה
אז הנה אני, מנסה לשבור את הדיסטנס הזה מלכתוב פה,
תהיו טובים
 
ברוכה השבה

נראה לי שהגל נרגע קצת...
וכיף לראות כאן חברים חדשים וותיקים שקצת נעלמו ושבו
 

שילגיה13

New member
הנטל

תודה על הפירגון,
ולשאלתך שולי-
הנטל של לשאת הכל לבד,כלומר,אף אחד בעולם פשוט לא שותף לזה
וזה הזוי כי אני אדם כל כך פתוח ומשתף באופי שלי אז פתאום להיות כזאת שומרת סודות זה פשוט באסה ענקית.
והכי קשה זה להסתיר מהבעל שהבהיר לי שבמידה ואחלל שבת הוא פשוט לא יהיה שם יותר.וזה עצוב :(
 

שולי חי

New member
אני לא מחללת שבת בדיוק מהסיבה הזאת

לא שווה לי להפסיד את האמון בזוגיות. מצד שני בעלי בא לקראתי בתחומים אחרים. למשל פגישות עם אנוסים/ות, (בהסכמתו ובידיעתו!) מה שנותן לי המון כוח.
 

שילגיה13

New member
ההבדל הוא

לפי ההתרשמות שלי, ותקני אותי אם אני טועה,שאת השלמת פחות או יותר עם המערכת הזוגית (ככל הניראה בלי קשר לדת) ואני לא השלמתי,עדיין לא.
כי מרכיב מאוד מרכזי אצלינו מאז ומעולם היה המקום שלי בדת והמקום שלו.מההתחלה צצו להם הפערים וחשבנו שניתן להתגבר על הכל בזכות האהבה.
ובאמת התגברנו ומתגברים כל הזמן אבל יש דברים שלא תמיד ניתן לגשר עליהם.אני מאמינה שכשתבוא ההשלמה עם הזוגיות.שהיא תישאר לנצח תבוא ההשלמה עם מה אני מרשה או לא מרשה לעצמי לעשות בתוך המערכת הזאת.זה לא שיש לי דחף לחלל שבת כל הזמן..אבל לפעמים זה משיקולי נוחות בלבד וכשאף אחד לא שם בשביל לראות את זה אז אני לא מצליחה לחוות את תחושת הבגידה.אני פשוט עושה וממשיכה הלאה...ובדיוק בגלל זה אני מרגישה שזה מקום שלא הכי נוח להיות בו.
 
הזוגיות שלך מעוררת קנאה

כתבת פעם שחשבת להתגרש
את מוכנה לשתף איך זה הפך לזוגיות שמנצחת את הדת?
 

שולי חי

New member
שילגיה וים כחול, התשובה לשתיכן,

קצת קשה להסביר את כל הענין של הזוגיות על רגל אחת כאן בפורום. זה תהליך ארוך, זה לא פשוט וזה דורש השקעה.
אני לא אומרת שעכשיו קל. הדת בהחלט מהווה חלק משמעותי מהחיים של בעלי, וגם מהחיים שלי עד לא מזמן.
לא קל לי עם עצמי, ולא קל לבעלי איתי. אנחנו מנסים להתפשר על מה שאפשר, לבוא אחד לקראת השני, מתוך אמון מוחלט ושקיפות.
מעבר לזה, במסר.
 

שולי חי

New member
ועוד מילה על זוגיות,

מצאתי שלושה זוגות שכבר שנים אחד מבני הזוג לא מאמין, התייעצתי עם כל אחד מהם. ואני עוד אמשיך להתייעץ.
כולם לגמרי פתוחים עם בן/בת הזוג, לא מטייחים ולא מרמים. וכולם התפשרו הרבה, והתקדמו צעד צעד בסבלנות.
גם העצות שלהם כבעלי ניסיון מסייעות לי מאד.
 
איך הצלחת בזה?

כמובן, שכל נושא הסודיות וההסתרה, והחיים הכפולים,זה מאוד מכביד.
אבל מה שהכי קשה לי זה נושא הזוגיות. אני מרגיש שלא יכול להמשיך כך, בכל הנושאים אנחנו פתוחים וחופשיים.
אבל בנושא הדת, אני משום מה לא מצליח להגיע איתה להבנה.
אולי באמת כדאי שמי שכן הצליחו, יתרמו קצת מנסיונם.
 

מייליץ

New member
אני גם מרגיש...

שלהסתיר מכל העולם, אפשר להסתדר...

אבל להסתיר ממי שאמור להיות הכי קרובה אלי בעולמי, קשה מאד לסבול.

אני מרגיש כאילו היא נשואה למישהו אחר שבמקרה נושא את השם ואת כל הפרטים המזהים שלי, אוהבת את מי שהיא מדמיינת שהוא אני.
 

reאלי

New member
מבין השורות של דברייך...

זה נשמע שבעלך לא ממש מקבל את הדרך שבה בחרת וזו הבעיה.
זכותו לומר אם תחללי שבת לא אהיה נשוי לך אבל הוא צריך להבין גם את הצד שלך ואכן להעריך אותך על המאמץ שאת עושה. ללא זה אין זוגיות.

נראה לי, ואולי אני טועה, שלג רק שהוא לא מקבל את דרכך הוא גם לא מכבד אותה וממילא אותך.
את חייבת לשבת איתו לשיחה ולהבהיר לו שדרכך לגיטימית לגמרי וגם אם הוא לא מקבל אותה לפחות לכבד אותה כפי שאת לא מסכימה לדרכו אך מכבדת אותה ואף מנסה להתפשר.

אם הוא יבין את הרעיון הזה, וכנראה יקח לו זמן לעכל, הוא יבין שגם הוא חייב לפעול ולהתפשר כדי לקיים את הזוגיות שלכם ולא רק את.
 
למעלה